עוד יוסף פנדריך
Member
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 1א. לחוק קובע- "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.”
מהי מדינה דמוקרטית אנו יודעים. זוהי מדינה חופשית שמכבדת את זכויות האדם. אך מהי מדינה יהודית? האם הכוונה למדינת הלכה יהודית שמחוקקת חוקים דתיים?
יהדות ודמוקרטיה לא הולכות תמיד יחד. לדוגמא- ערך השיויון. בעוד שהשיויון הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה והיא אינה מפלה בין אדם לרעהו, היהדות דווקא מפלה בין יהודים לנוכרים. היהודי נחשב נעלה על הנוכרי ויש לו מעמד מועדף בדין. דוגמא נוספת-חופש הנישואים. במדינה דמוקרטית זכותו של כל אדם להנשא לא הבדל דת. ביהדות נישואי תערובת אסורים.
אם נפרש "מדינה יהודית" כמדינת הלכה שמתירה פגיעה בזכויות האדם, תיווצר סתירה בין ערכיה של המדינה, ולא נוכל להפעיל את החוק, ובמיוחד את פיסקת ההגבלה. ס' 8 לחוק קובע שאין לפגוע בזכויות יסוד לפי חוק זה אלא בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל. אם ערכי הדמוקרטיה פוסלים את החוק וערכי היהדות מאשרים אותו לא נוכל להפעיל את פיסקת ההגבלה, שהיא לב לבו של החוק.
לדעתי ,כאשר חיקוק ניתן לשני פירושים-אחד שמקיים אותו ואחד שמבטל אותו, יש לאמץ את הפירוש שמקיים אותו. זאת על ידי היקש מסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע שפירוש שמקיים חוזה עדיף על פירוש שמבטל אותו.
יש אם כך לאמץ פירוש הגיוני שיקיים את החוק.
הדרך היחידה היא לתת פרשנות ראויה למונח "מדינה יהודית". מדינה יהודית פירושה מדינה שהיא ביתו של העם היהודי. חיזוק לכך ניתן למצוא בחוק יסוד: מדינת ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 1(ב) - “ מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.”
גם חוק השבות שקובע שלכל יהודי זכות לעלות ארצה, תומך בכך.
לפיכך ערכיה של המדינה הם שניים- היותה דמוקרטית והיותה ביתו של העם היהודי. אין מקום לחוקים דתיים שפוגעים בזכויות האדם. חוקים כאלה אינם הולמים את ערכיה של המדינה והם ניתנים לביטול על פי פיסקת ההגבלה.
זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 1א. לחוק קובע- "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.”
מהי מדינה דמוקרטית אנו יודעים. זוהי מדינה חופשית שמכבדת את זכויות האדם. אך מהי מדינה יהודית? האם הכוונה למדינת הלכה יהודית שמחוקקת חוקים דתיים?
יהדות ודמוקרטיה לא הולכות תמיד יחד. לדוגמא- ערך השיויון. בעוד שהשיויון הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה והיא אינה מפלה בין אדם לרעהו, היהדות דווקא מפלה בין יהודים לנוכרים. היהודי נחשב נעלה על הנוכרי ויש לו מעמד מועדף בדין. דוגמא נוספת-חופש הנישואים. במדינה דמוקרטית זכותו של כל אדם להנשא לא הבדל דת. ביהדות נישואי תערובת אסורים.
אם נפרש "מדינה יהודית" כמדינת הלכה שמתירה פגיעה בזכויות האדם, תיווצר סתירה בין ערכיה של המדינה, ולא נוכל להפעיל את החוק, ובמיוחד את פיסקת ההגבלה. ס' 8 לחוק קובע שאין לפגוע בזכויות יסוד לפי חוק זה אלא בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל. אם ערכי הדמוקרטיה פוסלים את החוק וערכי היהדות מאשרים אותו לא נוכל להפעיל את פיסקת ההגבלה, שהיא לב לבו של החוק.
לדעתי ,כאשר חיקוק ניתן לשני פירושים-אחד שמקיים אותו ואחד שמבטל אותו, יש לאמץ את הפירוש שמקיים אותו. זאת על ידי היקש מסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע שפירוש שמקיים חוזה עדיף על פירוש שמבטל אותו.
יש אם כך לאמץ פירוש הגיוני שיקיים את החוק.
הדרך היחידה היא לתת פרשנות ראויה למונח "מדינה יהודית". מדינה יהודית פירושה מדינה שהיא ביתו של העם היהודי. חיזוק לכך ניתן למצוא בחוק יסוד: מדינת ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 1(ב) - “ מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.”
גם חוק השבות שקובע שלכל יהודי זכות לעלות ארצה, תומך בכך.
לפיכך ערכיה של המדינה הם שניים- היותה דמוקרטית והיותה ביתו של העם היהודי. אין מקום לחוקים דתיים שפוגעים בזכויות האדם. חוקים כאלה אינם הולמים את ערכיה של המדינה והם ניתנים לביטול על פי פיסקת ההגבלה.
