מדליקים את המחשב וישר לכותרות היום:

מיכל@בר

New member
מדליקים את המחשב וישר לכותרות היום:

ההורים נהרגו, שתי בנות פצועות קל, אחיה של האשה נאבק על חייו. שלושה נהרגו במוצב מרגנית. לא, אני לא מחפשת את ההודעות האלה. הן מזנקות לעין מייד עם הדלקת המחשב, ואין דרך לא לראות אותן, ויש הרגשה שמכל כיוון יש מוות, המון מוות. כי איך אפשר שלא לחשוב על המשפחות והחברים של החיילים? איך אפשר שלא לחשוב על יתר בני המשפחה של הזוג שנהרג? ועל השתיים שנותרו? ומה עוד מחכה מעבר לפינה?... ובכלל רציתי לאחל לכולם שבוע טוב...
 

sad

New member
ארץ קשה קשה

כבר אתמול כששמעתי את החדשות על החיילים שנהרגו מיידית חשבתי גם על המשפחות והחברים שנשארו הדפיקה בדלת והמבשרים שבאים להודיע ואין מה להגיד נראה לי שבארץ הזו שכולם מתורגלים בה לחדשות, מספיק לראות אותם בדלת ומי ששמו לא הותר לפרסום תחילה, טיול של מישהו נקטע והוא חוזר לבדו אל הסיוט לפני ארבע וחצי שנים חזרתי עם בעלי מחו"ל , מהונג קונג, יומיים לאחר אסון המסוקים איתנו על הטיסה היתה אחות של חייל שנהרג באסון. בודדה באותו רגע הלומה ומבוהלת היא נסעה 15 ש´ מהונג קונג לישראל לשבעה על אחיה.. והחדשות פה מתחלפות מהר, אנו חושבים שזהו שיאו של היום ולא, כבר יש שתי יתומות מאב ואם- לבד לבד לבד בלתי נתפס וקריין החדשות מדווח על הקטל בדרכים - 8 הרוגים השבוע די!! אבל אין לזה סוף.
 

benni (mac)

New member
ואכן, ארץ אוכלת יושביה

ואין לזה סוף.דכאון קיומי במדינה הזו.וללכת פה... רבים עוזבים,ואין לי מה להאשימם.ונראה לי שברכת השבוע טוב,שגם אני רציתי לומר, כבר לא במקום. בכל זאת...שבוע עד כמה שאפשר לכולכם,טוב ושקט, ולכל שאר יושבי הארץ הזו-גם.
 

רחלי27

New member
ארץ ארץ....

בני. מה אנחנו יכלים לעשות כדי שיבוא כבר השקט הזה? אמנם אני בבואנוס איירס. מתה לחזור הביתה כבר לארץ אבל ממש יש לי חשק להמשיך לחיות...... הפחד מלאבד עוד או אפילו להעלם אוכל אותי מכאן. אומרים שלכל כדור יש כתובת.. ניראה לי שעברנו את מיכסת הכדורים כבר............. שבוע של שמחה לכולנו! בי.....
 

yellowt

New member
מיכל ,את כותבת ואני חושבת ...

כמה בכיתי אתמול בערב על שלושת החיילים ואחר כך בלילה על המשפחה המסכנה...אני מרגישה כול כך את מה שהולך לעבור עליהם , איך חייהם של כול מי שנשאר מהם הולכים להשתנות ללא הכר... זה כול כך נוגע לנו שזה נורא...אי אפשר לא לחשוב על המשפחות...מה מחכה להן מעבר לפינה... הרי כולנו עומדים שם בפינה העצובה הזו כול כך...
 

זורקי

New member
שלושה אחים ערביים טבעו בכנרת

ילדים ערביים נהרגו על ידי חיילי צה"ל - מה הם לא נחשבים? הוריהם לא נחשבים? בושה וחרפה
 
זורקי

לא חושבת שנאמר פה ולו ברמז שמשהו לא נחשב. כל משפחה שאבדה חלק ממנה, היא הורים ואחים ובני זוג כואבים ושכולים לא מתעסקים פה בסיבה של המוות, אלא בהתמודדות של בני המשפחה איתו. תעשה טובה ואל תכניס לפה פוליטיקה בבקשה! לא כאן!
 

sad

New member
לזורקי

כל מוות הוא איום ונורא - האובדן למי שנשאר מאחור מאיזו דת שלא תהיה הייתי בהודו ונפאל לפני מספר שנים ולהם מנהגי אבלות שונים ורחוקים מהמוכר לי עמדתי בנפאל קרוב קרוב לאתר השריפה של הגופות וצפיתי באב המגלח את שער ראשו לקראת הטקס, מפזר פרחים צבעונים על בנו שאופר, מסדר את אתר השריפה מצית ומסתכל על גופת בנו מתכלה ובשלב מסוים בוכה בוכה בוכה ואז חשבתי כמה שהאבל והשכול הוא אוניברסלי התפאורה שונה והכאב אמיתי ודומה, למרות שעבור כל אחד הוא אישי ואידיבידואלי ילד מת אדם מת נחשב בלי קשר לדתו, או לסיבת מותו הוא מת ואיבד את חייו. אתה מוזמן עם כאבך על אובדן אבל לפחות פה נראה לי שאפשר לשים את הפוליטיקה בצד -האבל באמת שייך לכולנו SAD
 

מיכל@בר

New member
זורקי

בהודעתי מלמעלה, אניבחרתי מה לכתוב. לא ציינתי עוד כמה דברים שראיתי בכותרות, מהבחירה שלי. הפורום הזה אינו נועד להתנצחויות, לא להאשמות ולא לכל אותם דברים. כתבת, ענו לך, ובזה תם הנושא. בלי האשמות בלי להמשיך ויכוח לשמו. אצלנו אין: את התחלת, את האשמת אותי, איפה הרחומה וכו´. לא מתאים לנו. לא כך מתנהלים כאן הדברים. לכן נמחקו הודעותיך. וכמו שנור הזמינה אותך, (ההודעה שלה גם נמחקה כי שורשרה לשלך), גם אני מזמינה אותך לכאן, לכתוב על מה שנראה לך, אבל בלי התנצחויות. בלי האשמות. בלי לעורר ויכוחים לשמם.
 

זורקי

New member
הבחירה שלך מייצגת אותך היטב

את העוורון שלך כלפי סבל של אחרים שאינם מבני עמך. הכל נרשם ומקוטלג.
 

מיכל@בר

New member
בחייך, הרי אתה לא מכיר אותי, אין לך

מושג וחצי דבר על מי אני, ואיך אתה ככה שופט? מי שמך? שאתחיל לספר לך על חברים שלי שאינם מבני עמי? שוב, זה שאני בוחרת לכתוב את מה שאני בוחרת, זה ענייני בלבד. זה שאני לא כותבת דברים אחרים מראה שאני עיוורת כלפי סבל של זה או זה? מאיפה זה בא לך? אתה בחרת לציין את מה שמצאת לנכון, הסבירו לך שכל כאב, כל שכול, כל אובדן, באשר הוא, זה דבר נורא. הכאב חוצה אוכלוסיות, עמים, חוצה הכל. השורה האחרונה המשותפת לכ-ו-ל-ם היא האין, החסר, האובדן, העצב.
 

זורקי

New member
עכשיו אני בטוח שאיני רוצה להכירך

חבל על הזמן שלי, הוא יקר מדי. נפלת לתוך אחת מהקלישאות האיומות ביותר - החברים שלי. ורק לחשוב על כל הברכות שברכו אותך כאן. לא להתראות.
 
זורקין מחסמבה..יש משהו רשעי ולא חכם

בשימוש בדברי אחרים לניגוח או להדגשת השלילי. לעיתים קרובות רק מי שנגוע בתוכו באיזו חשיבה גזעית,מחפש ולכן קל לו למצוא סימוכין וראיות בדברי אחרים............שאמרו כבר חכמים " כל הפוסל - במומו פוסל". והדברים שנאמרו על ידי מנהלת הפורום אינם חשודים בנגיעה פוליטית או בהפרדה בין דם לדם. אלא הם נוגעים בכאב האובדן עצמו.... שלשמחתי כנראה זר לך. ומכיוון שהפורום הזה נמצא מעל לכל מיני פולמוסים פוליטיים או אחרים, טוב יהיה אם תבחר מקום אחר להביע את דעותייך. אולי תקים פורום בשם: מחרחרי ריב ומדון....... מבטיחה לא לבקש כסף על הרעיון. ברכות על ראשך ומאד הרבה שמחה לא להכירך!
 
מיכלי, ואני מאושרת להכיר אותך

כי יש אנשים שמדברים כמו אלימלך זורקין ובזה כוחם ויש שעושים כמו מיכל בר. ואני ממש שמחה שהוא לא רוצה להכיר אותך. ככה נשאר ממך יותר לנו.
 

סאטיר

New member
קראתי את התכתובת שכאן

אלימלך זורקין? את משתמשת בתיאור עדתי משפיל וגזעני כדי לתקוף מישהו.. תתביישי לך....
 
זורקי, הרשה לי לקרוא לך בקיצור ז.

משום מה נראה לעזרא, שלא יכולת לעמוד בהתחייבותך להיעלם מפה, ונכנסת הפעם בשם אחר, אולי משום שנדמה לך בטעות שאתה איזשהו ליצן-אורח בסאטירה מזדמנת. שמענו אותך. עכשיו תלך הביתה. תקרא כל מה שאמרו לך. ורק אם יהיה לך מה להוסיף - תחזור לפה ביום 2 באוקטובר בשעה 16:30. עזרא יחכה לך עם חלוק. נא לדייק.
 
למעלה