פגסוססססססס
New member
מדענים נערכים ליום שבו הרשת תכריע את החשמל בע
מדענים נערכים ליום שבו הרשת תכריע את החשמל
בעוד פחות מעשור תשתווה צריכת האנרגיה של שרתי האינטרנט בעולם לאנרגיה המיוצרת. מדענים תוהים מי יקרוס ראשון ואם יש פתרון
ום אחד יהיה כאן חושך. השמש כנראה תזרח אבל מכשירי חשמל יחדלו לפעול. אם לאמץ את התחזיות של נביאי הזעם זה יקרה בעוד עשור, אולי יותר – אבל זה יקרה. הזינוק בקצב ובנפח השימוש במחשבים, במכשירי טלפון ניידים, במחשבי־על ומשם במרכזי אחסון מידע וחוות שרתים עתירי טכנולוגיה וזוללי אנרגיה, יוביל לנקודת מפגש בלתי נמנעת. נקודה שבה תחנות הכוח לא יוכלו עוד לספק אנרגיה לתצרוכת המחשבים והתקשורת העולמית. וברגע מסוים, די צפוי מראש, הסוללה שמחברת אותנו אל העולם – תיגמר.
אל מול התחזיות הללו מנפנפים מדענים וידענים בפיתוחים חדישים לחיסכון באנרגיה או בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים: סולאריים, הידרו־אלקטרוניים או אנרגיית רוח. אבל הספקנים - מדענים בכירים בתחומי הננו־טכנולוגיה, המחשבים וההנדסה ובכירים בתעשיית טכנולוגיית המידע - לא ממהרים להשתכנע. הם סבורים שנתוני הצמיחה העולמיים של רשת האינטרנט אינם יכולים להוביל למסקנה אחרת. בשלב מסוים לא יצליחו עוד ספקי האנרגיה להשביע את התיאבון ההולך וגדל שלנו לצריכה והעברה של מידע ברשת.
בעוד כשלושה שבועות, ב–23–24 באפריל, יתקיים בטכניון כנס בינלאומי ראשון שיעסוק באותה תחזית אפוקליפטית. "20 מרצים בעלי שם מהארץ ומחו"ל, בהם חוקרים מהאקדמיה ואנשי תעשייה, ידונו בהפסקת החשמל הגדולה שתביא עלינו יום אחד הצריכה הטכנולוגית", אומר פרופ' גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו־טכנולוגיה, מארגן הכנס. "כיום 8% מהאנרגיה בארה"ב מופנית למחשבים ותקשורת, אבל קצב הצמיחה באינטרנט ימשיך לגדול ללא שליטה. הניסיונות להגבילו לא יצליחו משום שאנשים יתקוממו נגד זה". לדבריו, "זהו תחום שחרג כבר מזמן מהמדע והטכנולוגיה והיה לנושא חברתי. האינטרנט הוא תופעה היסטורית חיובית ומדהימה ששינתה את חיינו ועתה עלינו למצוא פתרונות לבעיית האנרגיה שהיא יצרה".
פרופ' אייזנשטיין אומר כי הסטטיסטיקות די מדאיגות, בעיקר בארה"ב – שבה שוכנים מרכזי אחסון המידע של ענקיות הטכנולוגיה. לטענתו, קצב הצמיחה של האינטרנט קשה מאוד לחיזוי אבל הנחת המוצא, שלגביה קיימת הסכמה רחבה, היא שהקצב רק יגדל ולעולם לא יקטן.
סקירה שפרסמה ענקית טכנולוגיית המידע הבינלאומית סיסקו במארס 2013, באשר לגידול השימוש באינטרנט (היקף תעבורת ה-IP הגלובאלית) יכולה להסביר מדוע אייזנשטיין ואחרים מודאגים. על פי הנתונים, היקף השימוש העולמי באינטרנט ישלש עצמו בתוך חמש שנים. אם בשנת 2012 היתה כמות המידע הדיגיטלי שייצרו משתמשי האינטרנט בעולם בחודש ממוצע 44.3 אקסה־בייט (44 מיליארד ג'יגה־בייט), בשנת 2014 זינק היקף תעבורת המידע ל–68.9 אקסה־בייט בחודש ובשנת 2017 הוא כבר צפוי להגיע ל–120.6 אקסה־בייט בחודש.
אבל גם אם נתוני האקסה־בייט נשמעים כמו ג'יבריש למביני עניין, אין בהם צורך כדי להכיר בעובדה שבשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות, טכנולוגיות וחברתיות, בתעבורת המידע ברשת. לשם כך די להתבונן בעצמנו: בקצב שבו אנו מתחברים תכופות לרשת, מעבירים ומשתפים קבצי תמונות, קטעי וידאו וסרטים ומנהלים תקשורת מילולית באמצעות הרשת. אפשר גם להתבונן בדור הצעיר שנולד היישר אל הטכנולוגיה הזו: הוא מאובזר בה כבר מהרגע שבו נעמד על שתי רגליו ושקוע עמוק בבועה הרשתית. המצב הזה צפוי להשתנות רק לכיוון אחד – צמיחה פראית שאינה ניתנת לריסון. על פי נתוני סיסקו, בשנת 2017 תעמוד תעבורת המידע הממוצעת לנפש בעולם על 16 ג'יגה־בייט לעומת 6 ג'יגה־בייט ב–2012
גם האופן שבו מועבר המידע הולך ומשתנה. הישיבה מול מחשב PC ליד שולחן כדי לנהל את חיינו ברשת הולכת ומתמעטת. אם כיום רק 26% מהתעבורה ברשת נעשית ממכשירים שאינם מחשבים, בעיקר טלפונים ניידים, הרי שבעוד שלוש שנים, כבר מחצית מהתקשורת תבוצע ממכשירים ניידים.
אז יעברו ברשת האינטרנט העולמית מדי ארבע דקות כמויות מידע השקולות (במונחי ג'יגה בייט) לכל סרטי הקולנוע שנעשו מעולם. ואם כבר בסרטים עסקינן, בשנת 2017 תתפוס תעבורת הסרטים ברשת כ–73% מנפח המידע, לעומת 60% בשנת 2012 (נתון שאינו כולל את העברת קבצי וידאו מחבר לחבר). כמו כן, על פי התחזיות, בעוד שלוש שנים, כ–55% מהמידע יועבר באמצעות התקנים של תקשורת אל־חוטית דוגמת Wi-Fi ורק 45% באמצעות תשתית קווית ישירה, וזה רק על קצה המזלג. אפשר עוד להמשיך ולהציג אין ספור נתונים מסעירים שמדגימים כיצד החברה האנושית מתכנסת אל תוך הרשת ויש לה דרישות: יותר משתמשים, יותר מהירות, והרבה יותר מידע.
אלא שמהפכת האינטרנט דורשת אנרגיה, והרבה. העיניים נשואות אל מרכזי הענק של אחסון המידע – מבנים אדירי ממדים שבהם עשרות אלפי מחשבים ומיליוני סיבים אופטיים. השמות הגדולים והמוכרים לציבור שלהם מרכזים לאחסון מידע הם של חברות ענק דוגמת גוגל, פייסבוק, אמאזון ואפל המחזיקות במרכזי שרתים עצומים בארצות הברית ונמצאות במרכז תשומת הלב. על פי תחזית שפרסם ארגון גרינפיס ב–2010, צריכת החשמל של פייסבוק לבדה עשויה להשתוות ב–2020 לזו של ברזיל, קנדה, צרפת וגרמניה יחד. בשנת 2011 פרסם גריפיס דו"ח, לפיו מרכזי שרתים אחראים ל–2% מצריכת האנרגיה בעולם. הגידול השנתי בקצב צריכת האנרגיה של מרכזים אלו גדל ב–12% מדי שנה.
אולם מרכזי אחסון ומידע גדולים - גם אם פחות מוכרים - נמצאים גם מחוץ לארצות הברית בשלל מקומות בעולם לרבות מדינות אירופה, סין, ולאחרונה גם באפריקה. בנוסף, קיימת שכבה נוספת, חשאית יותר, של מרכזי שרתים גדולים שמהווים גם הם חלק ממפלצת המידע שזוללת אנרגיה: ממשלות, ארגוני ביון, צבא ואבטחת מידע, בנקים, חברות תעופה ומוסדות מדעיים - שמחזיקים מערכי מידע ומחשבי־על גדולים בתחומים כמו אסטרונומיה, פיסיקה, ביולוגיה, ועוד ועוד לצורכי מחקר. כולם מתחזקים חדרי מחשב גדולים.
זה מתחיל להיות בלתי נשלט וקיימות כל מיני תחזיות אפוקליפטיות לכך שכל אספקת החשמל בארצות הברית תלך למחשבים ותקשורת", מסביר פרופ' אייזנשטיין ומפנה לאחד הגרפים במצגת ההרצאה שלו בכנס. הגרף מראה כיצד קו כחול, המדגים את העלייה התלולה בצריכת החשמל (בוואטים) של מרכזי אחסון המידע בעולם, מטפס ב–40% ויותר בתוך פחות מעשור. על פי אותו גרף, בשנת 2023 ייפגש הקו הכחול עם הקו האדום המתון, המשקף את היקף ייצור החשמל הצפוי באותה שנה בעולם כולו - ועד אותה נקודת מפגש יגדל ב–3% בלבד. "גם אם המפגש הזה לא יתרחש בשנת 2023 אלא כמה שנים מאוחר יותר, אנחנו מדברים על בעיה אקוטית", אומר אייזנשטיין.
"בעקרון, זו מותיר לנו שתי אפשרויות: האחת זה לייצר יותר חשמל, אבל זה פתרון שהוא לא מעשי בהיקפים האלה מסיבות רבות, בין היתר, כי לא ניתן לבנות תחנות כוח שידביקו את קצב השימוש באינטרנט. הפתרון השני הוא לגרום למחשבים ולתשתיות התקשרות לצרוך פחות חשמל". בשאלה הזו יידרשו לדון שתי קהילות טכנולוגיות: אנשי המחשבים והאלקטרוניקה ולצדם אנשי האלקטרואופטיקה. על פי אייזנשטיין נדרשים פתרונות מהותיים שיובילו לצמצום אנרגיה גם בתקשורת הבין־מחשבית וגם ברכיבי תוך המחשב במרכזי המידע.
"בתוך כל צ'יפ מחשב מודרני נורמלי יש מיליארדי טרנזיסטורים, שזהו הרכיב הבסיסי ביותר – מתג שמעביר בין מצב אחד למצב אחר על פי הלוגיקה של פעולת המחשב. המיתוג הזה צורך כיום אנרגיה בגודל של וולט – שזה הרבה יותר מדי וצריך להוריד את הצריכה של הרכיבים הללו לאלפית מזו שקיימת כיום. המשמעות של זה היא מהפכה, המצאת הטרנזיסטור מחדש", מסביר אייזנשטיין. "זה אומר ללכת לחומרים חדשים, כמו זכוכיות למיניהן או חומרים ביולוגים שיקטינו משמעותית את העוצמה שצורכים הרכיבים הללו".
אבל ספק רב אם קצב התפתחות הטכנולוגיה – משלבי המעבדה עד הפיכתה לישימה במרכזי האחסון תצליח להדביק את מגמת הצמיחה העולמית של השימוש ברשת. "בתחום של מיקרו־אלקטרוניקה יש מגמה של מעבר מטכנולוגיה יותר מתקדמת לטכנולוגיה מעט פחות מתקדמת שצורכת פחות אנרגיה", מסביר יעקב רויזין, מהנדס בכיר, מנהל טכנולוגיות חדשניות ביצרנית המוליכים למחצה ממגדל העמק, טאואר ז'ס, שירצה בכנס. "ההתקדמות והשיפור בביצועים לא הולכים יד ביד עם צמצום האנרגיה. ככל שאני רוצה לקבל תדר יותר גבוה אני צריך לשלם על כך באנרגיה. בעולם בוודאי שרוצים למצוא טכנולוגיות חדשניות שיאפשרו חיסכון באנרגיה אבל אין משהו אוניברסלי. יש ניסיונות של כל מיני קבוצות מהרבה תחומים – כל אחת בתחום מאד ממוקד. אבל אין פה מצב שבבת אחת נראה פתחום צניחה בצריכת האנרגיה לאורך כל התהליך", מסביר רויזין.
ואולם, כשמסתכלים על התמונה הכוללת, הניסיונות של חברות מסחריות וקבוצות מחקר למצוא פתרונות, צמצום צריכת האנרגיה הוא רק חלק מהמשוואה. יש שני מרכיבים נוספים. האחד הוא העלות הכספית הכרוכה בייצור ובהטמעה של הפתרונות הללו. השני - התחרות המסחרית בין החברות בניסיון לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת של ציבור המשתמשים להגדלת קצב ונפח העברת המידע. לדברי רויזין, המשמעות של צמצום צריכת האנרגיה היא ב
מדענים נערכים ליום שבו הרשת תכריע את החשמל
בעוד פחות מעשור תשתווה צריכת האנרגיה של שרתי האינטרנט בעולם לאנרגיה המיוצרת. מדענים תוהים מי יקרוס ראשון ואם יש פתרון
ום אחד יהיה כאן חושך. השמש כנראה תזרח אבל מכשירי חשמל יחדלו לפעול. אם לאמץ את התחזיות של נביאי הזעם זה יקרה בעוד עשור, אולי יותר – אבל זה יקרה. הזינוק בקצב ובנפח השימוש במחשבים, במכשירי טלפון ניידים, במחשבי־על ומשם במרכזי אחסון מידע וחוות שרתים עתירי טכנולוגיה וזוללי אנרגיה, יוביל לנקודת מפגש בלתי נמנעת. נקודה שבה תחנות הכוח לא יוכלו עוד לספק אנרגיה לתצרוכת המחשבים והתקשורת העולמית. וברגע מסוים, די צפוי מראש, הסוללה שמחברת אותנו אל העולם – תיגמר.
אל מול התחזיות הללו מנפנפים מדענים וידענים בפיתוחים חדישים לחיסכון באנרגיה או בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים: סולאריים, הידרו־אלקטרוניים או אנרגיית רוח. אבל הספקנים - מדענים בכירים בתחומי הננו־טכנולוגיה, המחשבים וההנדסה ובכירים בתעשיית טכנולוגיית המידע - לא ממהרים להשתכנע. הם סבורים שנתוני הצמיחה העולמיים של רשת האינטרנט אינם יכולים להוביל למסקנה אחרת. בשלב מסוים לא יצליחו עוד ספקי האנרגיה להשביע את התיאבון ההולך וגדל שלנו לצריכה והעברה של מידע ברשת.
בעוד כשלושה שבועות, ב–23–24 באפריל, יתקיים בטכניון כנס בינלאומי ראשון שיעסוק באותה תחזית אפוקליפטית. "20 מרצים בעלי שם מהארץ ומחו"ל, בהם חוקרים מהאקדמיה ואנשי תעשייה, ידונו בהפסקת החשמל הגדולה שתביא עלינו יום אחד הצריכה הטכנולוגית", אומר פרופ' גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו־טכנולוגיה, מארגן הכנס. "כיום 8% מהאנרגיה בארה"ב מופנית למחשבים ותקשורת, אבל קצב הצמיחה באינטרנט ימשיך לגדול ללא שליטה. הניסיונות להגבילו לא יצליחו משום שאנשים יתקוממו נגד זה". לדבריו, "זהו תחום שחרג כבר מזמן מהמדע והטכנולוגיה והיה לנושא חברתי. האינטרנט הוא תופעה היסטורית חיובית ומדהימה ששינתה את חיינו ועתה עלינו למצוא פתרונות לבעיית האנרגיה שהיא יצרה".
פרופ' אייזנשטיין אומר כי הסטטיסטיקות די מדאיגות, בעיקר בארה"ב – שבה שוכנים מרכזי אחסון המידע של ענקיות הטכנולוגיה. לטענתו, קצב הצמיחה של האינטרנט קשה מאוד לחיזוי אבל הנחת המוצא, שלגביה קיימת הסכמה רחבה, היא שהקצב רק יגדל ולעולם לא יקטן.
סקירה שפרסמה ענקית טכנולוגיית המידע הבינלאומית סיסקו במארס 2013, באשר לגידול השימוש באינטרנט (היקף תעבורת ה-IP הגלובאלית) יכולה להסביר מדוע אייזנשטיין ואחרים מודאגים. על פי הנתונים, היקף השימוש העולמי באינטרנט ישלש עצמו בתוך חמש שנים. אם בשנת 2012 היתה כמות המידע הדיגיטלי שייצרו משתמשי האינטרנט בעולם בחודש ממוצע 44.3 אקסה־בייט (44 מיליארד ג'יגה־בייט), בשנת 2014 זינק היקף תעבורת המידע ל–68.9 אקסה־בייט בחודש ובשנת 2017 הוא כבר צפוי להגיע ל–120.6 אקסה־בייט בחודש.
אבל גם אם נתוני האקסה־בייט נשמעים כמו ג'יבריש למביני עניין, אין בהם צורך כדי להכיר בעובדה שבשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות, טכנולוגיות וחברתיות, בתעבורת המידע ברשת. לשם כך די להתבונן בעצמנו: בקצב שבו אנו מתחברים תכופות לרשת, מעבירים ומשתפים קבצי תמונות, קטעי וידאו וסרטים ומנהלים תקשורת מילולית באמצעות הרשת. אפשר גם להתבונן בדור הצעיר שנולד היישר אל הטכנולוגיה הזו: הוא מאובזר בה כבר מהרגע שבו נעמד על שתי רגליו ושקוע עמוק בבועה הרשתית. המצב הזה צפוי להשתנות רק לכיוון אחד – צמיחה פראית שאינה ניתנת לריסון. על פי נתוני סיסקו, בשנת 2017 תעמוד תעבורת המידע הממוצעת לנפש בעולם על 16 ג'יגה־בייט לעומת 6 ג'יגה־בייט ב–2012
גם האופן שבו מועבר המידע הולך ומשתנה. הישיבה מול מחשב PC ליד שולחן כדי לנהל את חיינו ברשת הולכת ומתמעטת. אם כיום רק 26% מהתעבורה ברשת נעשית ממכשירים שאינם מחשבים, בעיקר טלפונים ניידים, הרי שבעוד שלוש שנים, כבר מחצית מהתקשורת תבוצע ממכשירים ניידים.
אז יעברו ברשת האינטרנט העולמית מדי ארבע דקות כמויות מידע השקולות (במונחי ג'יגה בייט) לכל סרטי הקולנוע שנעשו מעולם. ואם כבר בסרטים עסקינן, בשנת 2017 תתפוס תעבורת הסרטים ברשת כ–73% מנפח המידע, לעומת 60% בשנת 2012 (נתון שאינו כולל את העברת קבצי וידאו מחבר לחבר). כמו כן, על פי התחזיות, בעוד שלוש שנים, כ–55% מהמידע יועבר באמצעות התקנים של תקשורת אל־חוטית דוגמת Wi-Fi ורק 45% באמצעות תשתית קווית ישירה, וזה רק על קצה המזלג. אפשר עוד להמשיך ולהציג אין ספור נתונים מסעירים שמדגימים כיצד החברה האנושית מתכנסת אל תוך הרשת ויש לה דרישות: יותר משתמשים, יותר מהירות, והרבה יותר מידע.
אלא שמהפכת האינטרנט דורשת אנרגיה, והרבה. העיניים נשואות אל מרכזי הענק של אחסון המידע – מבנים אדירי ממדים שבהם עשרות אלפי מחשבים ומיליוני סיבים אופטיים. השמות הגדולים והמוכרים לציבור שלהם מרכזים לאחסון מידע הם של חברות ענק דוגמת גוגל, פייסבוק, אמאזון ואפל המחזיקות במרכזי שרתים עצומים בארצות הברית ונמצאות במרכז תשומת הלב. על פי תחזית שפרסם ארגון גרינפיס ב–2010, צריכת החשמל של פייסבוק לבדה עשויה להשתוות ב–2020 לזו של ברזיל, קנדה, צרפת וגרמניה יחד. בשנת 2011 פרסם גריפיס דו"ח, לפיו מרכזי שרתים אחראים ל–2% מצריכת האנרגיה בעולם. הגידול השנתי בקצב צריכת האנרגיה של מרכזים אלו גדל ב–12% מדי שנה.
אולם מרכזי אחסון ומידע גדולים - גם אם פחות מוכרים - נמצאים גם מחוץ לארצות הברית בשלל מקומות בעולם לרבות מדינות אירופה, סין, ולאחרונה גם באפריקה. בנוסף, קיימת שכבה נוספת, חשאית יותר, של מרכזי שרתים גדולים שמהווים גם הם חלק ממפלצת המידע שזוללת אנרגיה: ממשלות, ארגוני ביון, צבא ואבטחת מידע, בנקים, חברות תעופה ומוסדות מדעיים - שמחזיקים מערכי מידע ומחשבי־על גדולים בתחומים כמו אסטרונומיה, פיסיקה, ביולוגיה, ועוד ועוד לצורכי מחקר. כולם מתחזקים חדרי מחשב גדולים.
זה מתחיל להיות בלתי נשלט וקיימות כל מיני תחזיות אפוקליפטיות לכך שכל אספקת החשמל בארצות הברית תלך למחשבים ותקשורת", מסביר פרופ' אייזנשטיין ומפנה לאחד הגרפים במצגת ההרצאה שלו בכנס. הגרף מראה כיצד קו כחול, המדגים את העלייה התלולה בצריכת החשמל (בוואטים) של מרכזי אחסון המידע בעולם, מטפס ב–40% ויותר בתוך פחות מעשור. על פי אותו גרף, בשנת 2023 ייפגש הקו הכחול עם הקו האדום המתון, המשקף את היקף ייצור החשמל הצפוי באותה שנה בעולם כולו - ועד אותה נקודת מפגש יגדל ב–3% בלבד. "גם אם המפגש הזה לא יתרחש בשנת 2023 אלא כמה שנים מאוחר יותר, אנחנו מדברים על בעיה אקוטית", אומר אייזנשטיין.
"בעקרון, זו מותיר לנו שתי אפשרויות: האחת זה לייצר יותר חשמל, אבל זה פתרון שהוא לא מעשי בהיקפים האלה מסיבות רבות, בין היתר, כי לא ניתן לבנות תחנות כוח שידביקו את קצב השימוש באינטרנט. הפתרון השני הוא לגרום למחשבים ולתשתיות התקשרות לצרוך פחות חשמל". בשאלה הזו יידרשו לדון שתי קהילות טכנולוגיות: אנשי המחשבים והאלקטרוניקה ולצדם אנשי האלקטרואופטיקה. על פי אייזנשטיין נדרשים פתרונות מהותיים שיובילו לצמצום אנרגיה גם בתקשורת הבין־מחשבית וגם ברכיבי תוך המחשב במרכזי המידע.
"בתוך כל צ'יפ מחשב מודרני נורמלי יש מיליארדי טרנזיסטורים, שזהו הרכיב הבסיסי ביותר – מתג שמעביר בין מצב אחד למצב אחר על פי הלוגיקה של פעולת המחשב. המיתוג הזה צורך כיום אנרגיה בגודל של וולט – שזה הרבה יותר מדי וצריך להוריד את הצריכה של הרכיבים הללו לאלפית מזו שקיימת כיום. המשמעות של זה היא מהפכה, המצאת הטרנזיסטור מחדש", מסביר אייזנשטיין. "זה אומר ללכת לחומרים חדשים, כמו זכוכיות למיניהן או חומרים ביולוגים שיקטינו משמעותית את העוצמה שצורכים הרכיבים הללו".
אבל ספק רב אם קצב התפתחות הטכנולוגיה – משלבי המעבדה עד הפיכתה לישימה במרכזי האחסון תצליח להדביק את מגמת הצמיחה העולמית של השימוש ברשת. "בתחום של מיקרו־אלקטרוניקה יש מגמה של מעבר מטכנולוגיה יותר מתקדמת לטכנולוגיה מעט פחות מתקדמת שצורכת פחות אנרגיה", מסביר יעקב רויזין, מהנדס בכיר, מנהל טכנולוגיות חדשניות ביצרנית המוליכים למחצה ממגדל העמק, טאואר ז'ס, שירצה בכנס. "ההתקדמות והשיפור בביצועים לא הולכים יד ביד עם צמצום האנרגיה. ככל שאני רוצה לקבל תדר יותר גבוה אני צריך לשלם על כך באנרגיה. בעולם בוודאי שרוצים למצוא טכנולוגיות חדשניות שיאפשרו חיסכון באנרגיה אבל אין משהו אוניברסלי. יש ניסיונות של כל מיני קבוצות מהרבה תחומים – כל אחת בתחום מאד ממוקד. אבל אין פה מצב שבבת אחת נראה פתחום צניחה בצריכת האנרגיה לאורך כל התהליך", מסביר רויזין.
ואולם, כשמסתכלים על התמונה הכוללת, הניסיונות של חברות מסחריות וקבוצות מחקר למצוא פתרונות, צמצום צריכת האנרגיה הוא רק חלק מהמשוואה. יש שני מרכיבים נוספים. האחד הוא העלות הכספית הכרוכה בייצור ובהטמעה של הפתרונות הללו. השני - התחרות המסחרית בין החברות בניסיון לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת של ציבור המשתמשים להגדלת קצב ונפח העברת המידע. לדברי רויזין, המשמעות של צמצום צריכת האנרגיה היא ב
