מדע בדיוני ודת

הייזל

New member
מדע בדיוני ודת

לכל סופר בתחום יש גישות שונות לדת שמתבטאות בצורות שונות. ישספור שהקים דת, יש סופרים שמלגלגים לדת ויש כאלה שפשוט מתעלמים ממנה. הינלין בספריו הרבה להביע את דעתו על דת ועל מאמינים עיוורים בייחוד ב``איוב`` שבו ישנה ביקורת חריפה על האל היהודי-נוצרי. אסימוב, לפחות בתיאוריה, יצר עולם ללא דת(ככל שאני זוכרת) חוץ מאולי ב``נמסיס``. אבל, לדעתי ואתם יכולים לרצוח אותי אח``כ, כל התיאור של הארי סלדון, הרובוט דאניל, המוסד והמוסד האחר מסריח יותר מדי כדת בפני עצמה כדאניל הוא האב ורוח הקודש וסלדון הוא הבן. שהרי סלדון ומבטיח ואף מקיים לחזור בשעות משבר. בספר ``עיר`` (שלא קראתי) בני האדם נכנסים למיתולוגיה של הכלבים כאלים בדומה מאד למה שקורה ב``בתום החורף`` של סילברברג, כלומר התיחסות לבני האדם כאלים. ב``ביתה יחידתה`` יש פיתוח של תיאורה לגבי מה יקרה אם יופיע צאצא נוסף של אלוהים ועם תיאור נבזי למדי של מאמינים עיוורים. ב``חולית`` כל התיאורים של ``האימהות`` ושל ``הטייסים`` מאד מזכיר דת למרות שאין שם תיאור של טקסים דתיים ומתייחסים אליהם יותר כ``גילדות``. ב``המנון לליבוביץ`` מתוארים הנזירים כאי אחרון של שפיות אך ישנה ביקורת מרומזת על הימנעותם של הנזירים מלהנחות את האנושות לנתיב פחות הרסני. האם אני טועה או שרב ההתייחסויות לדת במד``ב הן מאד חילוניות? נראה לי באופן אישי שהמד``ב מתעסק בדת על היבטיה השונים יותר מאשר כל סוגי הספרות האחרים(מלבד אולי ספרים דתיים ומחקרים תיאולגיים).
 

ranorange

New member
מד``ב ודת

לדעתי ספרי המד``ב והפנטזיה מטפלים לא רק בנושאים של הדת אלא גם בנושאים אחרים יותר משאר סוגי הספרות מכוון שספרי המד``ב לכאורה לא מדברים עלינו אלא על העתיד או על מקומות אחרים בכלל מה שמאפשר להציג רעיונות שאם הם היו מוצגים פשוטו כמשמעו הם לא היו מובנים וישר היו נשללים. אנו כגזע האדם משתמשים בסיפורים וספרים בשביל להעביר רעיונות ומסרים ובזאנר של מד``ב יש את הריחוק מאיתנו בשביל שנוכל לקבל ביקורת על עצמנו.
 

wolfDragon

New member
מעבר לזה

כשאתה בונה עולם חדש אתה חייב בהגדרה להתייחס לעולם המוכר בזמן כתיבתך - וזה נכון לא רק לגבי מד``ב עתינדי - זה נכון גם לפנטסיה ולמציאות אלטרנטיבית. אנחנו מגדירים את עלמות אחרים באמצעות השוואה בסופו של דבר
 

לקסי

New member
הפסיכוהיסטוריה הדתית,

אולי אני לא אובייקטבי בגלל שאני דתי, אך באותה צורה גם - אפשר להגיד הפוך שמי שלא דתי הוא סובייקטיבי, לגופם של דברים - לפי דעתי הפסיכוהיסטוריה של סלדון - או של אסימוב אם תרצו, משתלבת יפה עם היהדות למשל - זה מראה שלכל עם יש התפתחות ויש מטרה - (אפשר לקבל את עצם ההתפתחות בתור מטרה בפני עצמה), וגם לכל העמים גם יחד, לפעמים הדמיון בין היהדות לפיסיכוהיסטורייה ממש מבהיל אותי, למשל אפשר לומר שהיהודים זה כמו קבוצת המדענים שהלכו לכוכב - שלהם , לפי מיטב זכרוני שמו טרמינוס או בשהוא בסגנון , מטרתם היתה לשמר את המדע ולפתח אותו, בצורה דומה עם ישראל משמר ומפתח את הרוחניות שלו , או לחילופין ערכיות אם תרצו... תוך יחסי גומלין מוזרים - משהוא עם סביבתו, אני יכול להרחיב על הנושא הזה כמעט עד אין קץ, אך כאן אסיים - , רק אוסיף שאני לא בטח שאסימוב בז לדת,
 

jack1

New member
הדת ומד``ב בעיני המשתמש

ההיזל שלום . כמה התייחסויות לשאלה המצויינת שלך רוב הסופרים המדעים (אסימוב . הרברט . היינלין . סי קלארק וכו) הם חילונים שלפחות 3 מהם (הרברט ואסימוב ז``ל . סי קלארק ) היו והם מדענים רצינים בנוסף להיותם סופרים . לכן ההתיחסות לדת היא חילונית מדעית בנות גשרית היו מעבר לדוגמא מוסרית הו השתמשו בדת כמנוף להכוונת מאורעות או אנשים לצרכיהן הפרטים. אסימוב מתייחס לדת כאל מכשיר שלטוני אבסולוטי.(בליווי ניסים מתאימים) אבל ההתיחסות שלו היא לדת המדע ששם ניסים הם מוכחים ואפשרים (קרוב למה שקורה עכשיוו) ובאשר לתכנית סלדון והפסיכוהיסטוריה היא ניסיו לתת סדר בהתנהגות האנושית חברתית אין קשר לדת אלה לניבוי סטטיסטי על פי דגם התנהגותי פסיכולוגי של המונים מי שהפך לדת את סלדון היה המוסד שכפה את הדת המדעית על השכנים אולם הם לא היו דתים אף פעם בעצמם. הדת היחידית של היינלין היא הגנטיקה ובזה אסתפק. בברכה JACK
 
למעלה