מה שמתואר בקצרה בסרטון זה אכן המסלול הרגיל
יש היום תחרותיות חזקה במדע וניתן ליפול בכל שלב בקריירה:
1. למי שעשה דוקטורט, קשה למצוא מקום לפוסט-דוקטורט (וקשה אפילו יותר למצוא מסלול בלי פוסט-דוקטורט).
2. למי שעשה פוסט-דוקטורט, קשה למצוא אוניברסיטה עם מסלול למשרה.
3. מי שהצליח למצוא מסלול למשרה, עדיין צריך להמשיך ולהביא תוצאות, פרסומים וציטוטים ע"מ להתקבל בפועל.
4. אפילו מי שכבר הגיע ליעד הנכסף של פרופסורה עם קביעות, אם לא ימשיך להביא תוצאות כל הזמן, יאבד סטטוס, לא ישיג מימון למחקר, לא יבואו אליו סטודנטים ועוזרי מחקר, יפסיק לפרסם, ויהפוך ללא-רלוונטי אפילו אם יצליח לשמור על משרתו.
כל מדען שהתייאש או נמאס לו באחד השלבים של מרוץ העכברים הנ"ל, בכל זמן בקריירה שלו, יש לו פיתוי כספי לקבל משרה באחד המוסדות הנוצרים/בריאתנים בארצות הברית. שמה הוא רק יצטרך לעשות קולות של מדען, אבל לא מדע או עבודת מחקר ממש. ככל שכבר יש לו יותר פרסומים מדעיים מקודם הוא יהיה מבוקש יותר אצל הבריאתנים, אבל הם מוכנים לקבל אפילו רק דוקטורט, אפילו בתחום לא-רלבנטי, ואפילו מישהו כמו דיוויד קלינגהופר (לצערנו יהודי דתי שמלקק לנוצרים) שבכלל הוסמך כעורך דין, אבל מוכן לקשקש בלי הכרה על מדע.
בהתחשב בכל הנ"ל, מפליא כמה מעט מדענים בארצות הברית ובעולם נופלים למלכודת הזו.
