danielginerman
New member
מדרש אשאביאל: נשא, עליה א, חסד בשבוע - חג מתן תורה
נשא, עליה א, חסד בשבוע. במ' ד,לז: "אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן על פי י-הוה ביד משה".
הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות לנו ולבנינו. בורא עולם, אשר שומר לעצמו בחינות מחשבה ודיבור על כל הבריאה, המהוה את הכח המכניע (המשים גבול, וקובע חוק, ואוכף אותו) והמבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין טוב לרע וכו', הוא שם בידי האדם את לבושי המעשה, להמתיק בהם את כל הנברא. ודרכיו נסתרות, ואין יודע מה משימתו ותכליתו, באין יכנע לדיבור האלוהי המשקף מחשבתו ית', ומשם ידבר ויגשים להמתיק את אשר הוטל עליו, כופר לעולמות מהם יהנה. "אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן, על פי י-הוה ביד משה" = 3742: מתוך כלל שבט הלוי אשר בכלל בני ישראל, כאן הפירוט של משפחת הקהתי דוקא, אשר עובדים עבודה מיוחדת ליחודיותם באוהל מועד; ושיטת ונוסח הפירוט אינם פרי דמיון או התחשבנות של אדם אחד או אחר, כי אם בצוע מדויק של אשר נצטוה משה מפי הא-להים. ואם בנאמנות קפדנית ומהודרת כזו תמלא כל הציור אל פועלו עלי ארץ, [שמ' טז,טו] "ויראו בני ישראל, ויאמרו איש אל אחיו: מן הוא? כי לא ידעו מה הוא; ויאמר משה אלהם: הוא הלחם אשר נתן י-הוה לכם לאכלה", כי התעלית מעל לחוקי הטבע ופרנסתך תהיה מעתה הישר מן השמים, מן יום ביומו. וזה מתגלגל אל תוך אתגר נוסף, כואב נורא, כי לא תוכל כבר לישון על אשר מוכן ומזומן לך לשרוד את המחר, אלא שתצטרך למשוך את הבטחון שלך עד רחוק מעבר לקצהו הסביר, לפי ההגיון הפשוט: לדעת אשר כל יום יש להיום, בתנאי שלא נשמר למחר. שכל יום יש היום, בתנאי שאין (היום) מחר. וככה, יום אחר יום, אולי לנצח נצחים, בטוח עד אשר הבטחון הראשון יתעלה עד הבטחון השני. ובהתחלה, היה נורא קשה ומחריד, הרי למדוני לשמור מהיום למחר, לחסוך, להכין בקיץ את החורף; ולפתע עליתי דרגה, והחוקים המבדילים בין טוב לרע נהפכו על פניהם: [תהי' לא,כג] "ואני אמרתי בחפזי: נגרזתי (מלשון גרזן, כמו נכרתתי) מנגד עיניך; אכן שמעת קול תחנוני, בשועי אליך"; ומתפלל כזאת מודה כמעט על שהורחק מאת ה' ונחלשה מנת אורו הקדוש, כי הוא חושב במחשבה פסולה, עודנו מבקש את הרחמים העליונים לבוא לשחררו מעולו אשר בהשתחררו ממנו כרוכה גאולתו, להתיר לו חסכונות וצבירת אוכל והון, כדי שיוכל להיות בטוח בבטחון הבסיסי, השביר מהיותו בלתי מופנם, שלו, כי גם אם חו"ח לא יזכור אותנו מחר הא-ל יש כבי' על מה לסמוך, כי לכך דאגנו. וככל שתפול, שתבקש זמן, שתרצה להיות מתון; ככל שתימנע מהקפיצה החפוזה אשר תוביל אותך בהרף עין מעבר התהום לעברו, ככה יגדל הנסיון המסוגל להשיבך אל הדרך הישרה, לטוב לך ולאשר לך: [ש"א כד,ז] "וישסע דוד את אנשיו בדברים, ולא נתנם לקום אל שאול; ושאול קם מהמערה וילך בדרך", ולא עבר דוד על כבוד מלכות על אף שהמלך הגיע אל אותה מערה ברדפו אחרי דוד להרגו, ודוד ידע שהוא ירש אותו; וכפי שראינו, דוקא: אם הוא היה מכריע את נצחונו על שאול והיה מנצל את ההזדמנות להרגו, נראה לע"ד שהיה בכך מוותר על המן מן השמים לטובת לחם מן ארצו אשר בזעת אפיו יאכלו, והיה מוותר על הימשחו למלוכה משמים לטובת הסיכוי לזכות במלכות בדרכי הטבע כבי', לפי הנתונים המדידים באפלת בלי-על, ובאותו רגע, היה מאבד את מהלך הימשחו למלוכה גם על פני הארץ. [דב' לג,א] "וזאת הברכה אשר ברך משה, איש האלהים, את בני ישראל לפני מותו", ובכך לא מת, כי חי משה בנשמת כל אדם אשר יחיה את ניצוץ הישועה שבתוכו.
**************************
הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/
הבלוג שלנו: http://titularesdetorah.blogspot.com/
אם ברצונך לקבל את ההתבוננות היומית באמצעות הקבוצה המיועדת בווטסאפ, בקש למספר 0523066459 את הצרפותך לקבוצת "מדרש אשאביאל"
אנו עושים גם ניקוי בעופרת יצוקה, לביטול כח עין הרע וכישופים. המידע, וההזדמנות להזמין לעצמך עבודה נאמנה שלרוב הסיכוים תשנה את חייך מיד: https://www.facebook.com/ainharavekishuf/app_208195102528120
ואם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה הבאה תמיכתך באמצעות פייפל. אם באפשרותך, יתן לנו הרבה נחת שתעשה מנוי זעיר לפרנסת השעות הרבות אשר אנחנו מקדישים כל יום בשמחה להתבוננות זו.
תרומה חד-פעמית: http://goo.gl/lRDiAw
המנוי: http://goo.gl/Snh7JU
***************************
נשא, עליה א, חסד בשבוע. במ' ד,לז: "אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן על פי י-הוה ביד משה".
הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות לנו ולבנינו. בורא עולם, אשר שומר לעצמו בחינות מחשבה ודיבור על כל הבריאה, המהוה את הכח המכניע (המשים גבול, וקובע חוק, ואוכף אותו) והמבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין טוב לרע וכו', הוא שם בידי האדם את לבושי המעשה, להמתיק בהם את כל הנברא. ודרכיו נסתרות, ואין יודע מה משימתו ותכליתו, באין יכנע לדיבור האלוהי המשקף מחשבתו ית', ומשם ידבר ויגשים להמתיק את אשר הוטל עליו, כופר לעולמות מהם יהנה. "אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן, על פי י-הוה ביד משה" = 3742: מתוך כלל שבט הלוי אשר בכלל בני ישראל, כאן הפירוט של משפחת הקהתי דוקא, אשר עובדים עבודה מיוחדת ליחודיותם באוהל מועד; ושיטת ונוסח הפירוט אינם פרי דמיון או התחשבנות של אדם אחד או אחר, כי אם בצוע מדויק של אשר נצטוה משה מפי הא-להים. ואם בנאמנות קפדנית ומהודרת כזו תמלא כל הציור אל פועלו עלי ארץ, [שמ' טז,טו] "ויראו בני ישראל, ויאמרו איש אל אחיו: מן הוא? כי לא ידעו מה הוא; ויאמר משה אלהם: הוא הלחם אשר נתן י-הוה לכם לאכלה", כי התעלית מעל לחוקי הטבע ופרנסתך תהיה מעתה הישר מן השמים, מן יום ביומו. וזה מתגלגל אל תוך אתגר נוסף, כואב נורא, כי לא תוכל כבר לישון על אשר מוכן ומזומן לך לשרוד את המחר, אלא שתצטרך למשוך את הבטחון שלך עד רחוק מעבר לקצהו הסביר, לפי ההגיון הפשוט: לדעת אשר כל יום יש להיום, בתנאי שלא נשמר למחר. שכל יום יש היום, בתנאי שאין (היום) מחר. וככה, יום אחר יום, אולי לנצח נצחים, בטוח עד אשר הבטחון הראשון יתעלה עד הבטחון השני. ובהתחלה, היה נורא קשה ומחריד, הרי למדוני לשמור מהיום למחר, לחסוך, להכין בקיץ את החורף; ולפתע עליתי דרגה, והחוקים המבדילים בין טוב לרע נהפכו על פניהם: [תהי' לא,כג] "ואני אמרתי בחפזי: נגרזתי (מלשון גרזן, כמו נכרתתי) מנגד עיניך; אכן שמעת קול תחנוני, בשועי אליך"; ומתפלל כזאת מודה כמעט על שהורחק מאת ה' ונחלשה מנת אורו הקדוש, כי הוא חושב במחשבה פסולה, עודנו מבקש את הרחמים העליונים לבוא לשחררו מעולו אשר בהשתחררו ממנו כרוכה גאולתו, להתיר לו חסכונות וצבירת אוכל והון, כדי שיוכל להיות בטוח בבטחון הבסיסי, השביר מהיותו בלתי מופנם, שלו, כי גם אם חו"ח לא יזכור אותנו מחר הא-ל יש כבי' על מה לסמוך, כי לכך דאגנו. וככל שתפול, שתבקש זמן, שתרצה להיות מתון; ככל שתימנע מהקפיצה החפוזה אשר תוביל אותך בהרף עין מעבר התהום לעברו, ככה יגדל הנסיון המסוגל להשיבך אל הדרך הישרה, לטוב לך ולאשר לך: [ש"א כד,ז] "וישסע דוד את אנשיו בדברים, ולא נתנם לקום אל שאול; ושאול קם מהמערה וילך בדרך", ולא עבר דוד על כבוד מלכות על אף שהמלך הגיע אל אותה מערה ברדפו אחרי דוד להרגו, ודוד ידע שהוא ירש אותו; וכפי שראינו, דוקא: אם הוא היה מכריע את נצחונו על שאול והיה מנצל את ההזדמנות להרגו, נראה לע"ד שהיה בכך מוותר על המן מן השמים לטובת לחם מן ארצו אשר בזעת אפיו יאכלו, והיה מוותר על הימשחו למלוכה משמים לטובת הסיכוי לזכות במלכות בדרכי הטבע כבי', לפי הנתונים המדידים באפלת בלי-על, ובאותו רגע, היה מאבד את מהלך הימשחו למלוכה גם על פני הארץ. [דב' לג,א] "וזאת הברכה אשר ברך משה, איש האלהים, את בני ישראל לפני מותו", ובכך לא מת, כי חי משה בנשמת כל אדם אשר יחיה את ניצוץ הישועה שבתוכו.
**************************
הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/
הבלוג שלנו: http://titularesdetorah.blogspot.com/
אם ברצונך לקבל את ההתבוננות היומית באמצעות הקבוצה המיועדת בווטסאפ, בקש למספר 0523066459 את הצרפותך לקבוצת "מדרש אשאביאל"
אנו עושים גם ניקוי בעופרת יצוקה, לביטול כח עין הרע וכישופים. המידע, וההזדמנות להזמין לעצמך עבודה נאמנה שלרוב הסיכוים תשנה את חייך מיד: https://www.facebook.com/ainharavekishuf/app_208195102528120
ואם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה הבאה תמיכתך באמצעות פייפל. אם באפשרותך, יתן לנו הרבה נחת שתעשה מנוי זעיר לפרנסת השעות הרבות אשר אנחנו מקדישים כל יום בשמחה להתבוננות זו.
תרומה חד-פעמית: http://goo.gl/lRDiAw
המנוי: http://goo.gl/Snh7JU
***************************