תשובה
הי,
חשוב להבין מדוע חבר שלך מחפש מד גלוקוז לבנו - האם בנו סוכרתי שמגיע למצבי היפוגליקמיה?
ולעניין,
1. חברת CNOGA הישראלית מפרסמת מד סוכר לא פולשני. אין לי מושג מהי רמת האמינות שלו, אולם הבנתי מפירסומים שרופא בכיר בגרמניה השתמש בו לביצוע ניסויים והיה מופתע מאוד לטובה מרמת האמינות שלו. אי אפשר לדעת עד כמה זה נכון. כנס לאתר החברה וקרא עליו. אני מניח שאם הם כבר משווקים אותו, הם יאפשרו ללקוח פוטנציאלי לבחון אותו לתקופת ניסויון.
2. פריסטייל ליברה יהיה כנראה המועמד הטבעי - מדובר במד גלוקוז כמעט לא פולשני... פעם בשבועיים צריך להצמיד חיישן קטן לגוף כאשר קנולה מחומר אלסטי ולא מורגש חודרת לגוף. החדרתו אינה מורגשת כלל. במהלך השבועיים ניתן לבדוק את רמת הגלוקוז בנוזל הבין-תאי (לא בדם!) על ידי ביצוע SWIPE של החיישן על ידי מכשיר קורא (מכשיר ייעודי או טלפון נייד או שעון חכם) והוא יציג את רמת הגלוקוז כולל מגמתו (עלייה, סטאטי, ירידה).
המכשיר זול משמעותית ממדי גלוקוז רציפים, הוא פשוט יותר להחדרה, והוא קומפקטי יותר ופחות מורגש \ סרבל את החיים.
אולם לליברה (ולמדים הרציפים) יש גם נקודות תורפה:
א. הם מודדים את רמת הגלוקוז בנוזל הבין-תאי, והוא תמיד נמצא בפיגור אל מול רמת הגלוקוז בדם (שהוא החשוב). הפיגור יכול להיות בין 10 ל-20 דקות (אינדווידואלי). בזמן ירידה חדה מאוד, ייתכן שליברה\מד סוכר רציף יראה מספר שנמצא בטווח נורמאלי כשבעצם רמת הגלוקוז נמוכה מידי (היפו).
ב. כאשר נשענים\לוחצים על איזור החיישן (במיטה בשנת הלילה לדוגמה), הלחץ ושינוי הרקמות באיזור משנה את הקריאה, ומתרחק מהמציאות.
ג. בזמן מקלחת רותחת (או סאונה רותחת), הזרמת מים חמים מאוד על איזור החיישן תשנה את הקריאה.
ד. בזמן פעילות ספוטיבית שמאמצת את האיזור שבו נמצא החיישן, הקריאה משתנה.
ה. החיישן צמוד עם דבק - פעילות ספורטיבית הקשורה למים ולהזעה תמיד תאתגר את הדבק, וצריך להשתמש בכול מיני עזרים כדי שהסנסור ישאר צמוד.
ובכול זאת, ליברה יכול מאוד לעזור. יתרונותיו עולים על חסרונותיו (ובגדול).
זהו בינתיים (אני חייב לזוז... ייתכן ואמשיך מאוחר יותר).