מהות האימון.....

דניאלוג

New member
מהות האימון.....

שלום לכל המאמנים הפעילים והשותפים שלי תודה על הדיונים המענינים שלכם...... בהתיחס לשרשור האחרון אני חושבת לעצמי שהגדולה של האימון באה לידי ביטוי בחיבור לחוזקות ולעוצמות של המתאמן והקשבה למה שהכי נכון וטוב עבורו....יש לי תחושה שמתאמנים כמו רובנו נוטים להתיחס להשגים שלנו כמובן מאליו ואילו לכישלונות נותנים משקל גדול....הוקרה זו דרך אחת לשקף למתאמנים את ההצלחות וההשגים שלהם(קטנים וגדולים)אך מה קורה שלמתאמנים (בד"כ מתאמנים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז)לא יודעים לענות על שאלות ממה אתה נהנה?מה עושה לך טוב?במה אתה יכול לפנק את עצמך?אדם מבוגר שלא יודע לבטא את ההנאות שלו?ובטח רחוק מלהרגיש?כל השאלות של תמונה מיטבית..דימיון..לא מתחברים אליו... אשמח לרעיונות?שאלות מעוררות השראה?כלים?
 
אולי כדאי לנסח את השאלות קצת אחרת

כמו: האם יש הנאה בחייך? האם יש טוב? פינוק - מה מעלה בך המילה הזו? כך נשאר מקום לקביעה התחלתית של המתאמן לגבי כל אחת מן המילים המוצגות. אנשים שונים מפענחים את המילים הללו בדרכים שונות, לא בהכרח בדרך בה מפענחים אותן אחרים. בברכה,
 

shosh arie

New member
מהות אימון

אכן מתאמנים בעלי הפרעת קשב וריכוז, אינם "סופרים" את ההצלחות שלהם, הם לא זוכרים אותם אלא ממוקדים בכשלונות. לא בצדק , כמובן, הם התרגלו לספוג ביקורות במהלך חייהם - והחשיבה ממוקדת במה שאינם עושים/עשו טוב. מתאמנים כאלה, מתמודדים עם מצוקות בניהול חיי היומיום שלהם ומשום כך העבודה איתם היא ברמת מיקרו. בשלב הזה בחייהם קשה להם להתחבר לשאלות מסוג אלה שהצגת, לתמונה מיטבית, דימיון וכו'. מניסיוני, אם התפקודים הניהוליים (בהם לוקים מתאמנים בעל הפרעת קשב) משתפרים תוך כדי עבודה עם מאמן - בהחלט נכון לעבור לשלב הבא, ולהתחיל בשאלות מסוג זה.
 
למעלה