דוקא הפעם חשוב לי להביע את דעתי
אולי אחרים לא יודעים, אבל הריון לפורום הגיע ממני, ובעלי (SHNO) ואני הקמנו אותו יחדיו אחרי שהצענו את הרעיון לתפוז, כששמנו לב שאין שום פורום אחר לאבות (כן,כן, אנחנו הפורום הראשון). בהתחלה לא ידעתי כמה חלק אקח בו, ולאט לאט ראינו שהאבות עצמם מושכים לכיוונים המתאימים להם. הרעיון הוא שאבות ירגישו נוח ונעים לדבר עם ה-כ-ל, לאו דוקא הורות, אבל מין הסתם זה חלק מהעניין, מעצם שמו של הפורום. לא חשבנו על עניין האימהות. תיארנו לעצמנו שזה לא ימשוך הרבה אימהות (וזה נכון לא? אנחנו די מעטות פה) בגלל הריבוי של הפורומים המיועדים לאמהות. במידה רבה זו תעודת עניות לאימהות, כי אני כאמא, הייתי חושבת שזה מאד יעניין אימהות לשמוע איך אבות מסתכלים על העולם..וכנראה שאימהות מעדיפות בעיקר לקשקש בינהן, אבל גם זה מובן-רוב האימהות בפורומים הן אימהות צעירות שמחפשות "אחיות לצרה"...לצערי האב עדיים לא נתפס מספיק כשותף מלא. כך שהפורום הזה הוא גם ניסיון להגיע לאמירה שאבא הוא בדיוק כמו אמא. אמרתי לא פעם, שאנחנו האימהות לא באמת יודעות יותר או בעלות אינטואיציה רבה יותר לילדינו..הכל נלמד. הדבר היחיד שיש לנו מובנה זה רחם. זו אולי גישה מאד מסוימת-אבל ממה שאני חווה אצלנו בבית-זה נכון, אז זו גישתי כרגע. סתיו-אולי להפתעתך, לא קיבלתי את השרשור כ"כ "ברע" כמו שאתה קיבלת אותו. שרשורים כאלו הם טבעיים, וחברי הפורום כבר הראו (לא פעם) שהם מכבדים את הזולת והם אנשים פתוחים וקשובים שמוכנים לשמוע, ואולי אפילו לשנות את דעתם. בקיצור לא לקחתי קשה.. אין לי ספק שיש מקום לשרשורים "קשים"-הם מפתחים, הם מלמדים, וכל עוד אנחנו חבורה מהסוג שאנחנו, זה בסדר.
