מהו גבול הציות
- פותח הנושא דמטרוס
- פורסם בתאריך
גבול הציות
כאשר אדם מציית לממונים עליו למרות שהוא יודע שהציות הזה עלול לפגוע בו או במישהו אחר, אז הוא עבר את גבול הציות. בדרך כלל חוקים שאין בהם הגיון, הנטיה שלהם להיות מופרים או להתבטל בכלל. התנהגות אוטומאטית הראויה לבוז, היא דבר די שכיח במקומות עבודה למשל. דוגמא: יום אחד אני וחברה ישבנו בבית קפה שבו היה נהוג, כאשר מישהו מבקש כוס מים, להגיש כוסות מים לכל השולחן. חברתי, שלא ידעה על המנהג הזה ביקשה מהמלצרית שתי כוסות מים. והמלצרית הביאה שתי כוסות מים לכל אחת מאיתנו.
הפרוש שלי לאותו מקרה: מרוב שהיא כל כך נצמדה לחוקים, זה הגיע למצב אבסורדי שבו היא פעלה בחוסר הגיון משווע.
כאשר אדם מציית לממונים עליו למרות שהוא יודע שהציות הזה עלול לפגוע בו או במישהו אחר, אז הוא עבר את גבול הציות. בדרך כלל חוקים שאין בהם הגיון, הנטיה שלהם להיות מופרים או להתבטל בכלל. התנהגות אוטומאטית הראויה לבוז, היא דבר די שכיח במקומות עבודה למשל. דוגמא: יום אחד אני וחברה ישבנו בבית קפה שבו היה נהוג, כאשר מישהו מבקש כוס מים, להגיש כוסות מים לכל השולחן. חברתי, שלא ידעה על המנהג הזה ביקשה מהמלצרית שתי כוסות מים. והמלצרית הביאה שתי כוסות מים לכל אחת מאיתנו.
גבול הציות
דמטרוס, נכון, הציות הוא הכרח בארגונים, מודרגים וגם לא מודרגים, כגון ציות לחוקי המדינה. הארגון, כולל המדינה, אינם ערכים של האדם, אלה הם רק כלים כדי שהאנשים יוכלו לחיות יחד. באם הציות גורם לך לעבור על ערך עליון שלך, אזי הערך העליון חשוב מהארגון, אפילו באם הארגון הוא חשוב מאד, כגון מדינה. למשל, אי ציות לפקודה חוקית בצבא חשוב יותר מביצוע הפקודה, באם הפקודה הינה בניגוד לערכים העליונים שלך. רק בגלל זאת יכולים היינו לשפוט את אייכמן למוות, כי הרי הוא ציית בנאמנות לחוקים חוקיים של צבאו. כל אדם צריך להרגיש לבד מתי הציות עובר על ערכיו (כיון שלכל אדם ערכים שונים) ובהתאם לכך להחליט לבדו באם הוא צריך לציית לצווי או לערכיו. הנרי
דמטרוס, נכון, הציות הוא הכרח בארגונים, מודרגים וגם לא מודרגים, כגון ציות לחוקי המדינה. הארגון, כולל המדינה, אינם ערכים של האדם, אלה הם רק כלים כדי שהאנשים יוכלו לחיות יחד. באם הציות גורם לך לעבור על ערך עליון שלך, אזי הערך העליון חשוב מהארגון, אפילו באם הארגון הוא חשוב מאד, כגון מדינה. למשל, אי ציות לפקודה חוקית בצבא חשוב יותר מביצוע הפקודה, באם הפקודה הינה בניגוד לערכים העליונים שלך. רק בגלל זאת יכולים היינו לשפוט את אייכמן למוות, כי הרי הוא ציית בנאמנות לחוקים חוקיים של צבאו. כל אדם צריך להרגיש לבד מתי הציות עובר על ערכיו (כיון שלכל אדם ערכים שונים) ובהתאם לכך להחליט לבדו באם הוא צריך לציית לצווי או לערכיו. הנרי
הנרי - תודה על תשובתך
אבל, בתשובתך טמון מוקש קטנטן: הגבול לציות הוא ערכיו העליונים של היחיד, שכמובן אינם זהים ליחיד אחר. לשון אחר, הפכת את הציות לדבר וולנטרי לגמרי, ומטבעו הציות אינו כפוף לוולונטריות. יתרה מכך, הבחירה, או קיום הבחירה ל"ציית" או "לא לציית" מרוקנת את המושג ציות מתוכנו. בוא ניקח דוגמה של ציות מפחד, או מרצון לשרוד - היכן יימצא שם גבול הציות?
אבל, בתשובתך טמון מוקש קטנטן: הגבול לציות הוא ערכיו העליונים של היחיד, שכמובן אינם זהים ליחיד אחר. לשון אחר, הפכת את הציות לדבר וולנטרי לגמרי, ומטבעו הציות אינו כפוף לוולונטריות. יתרה מכך, הבחירה, או קיום הבחירה ל"ציית" או "לא לציית" מרוקנת את המושג ציות מתוכנו. בוא ניקח דוגמה של ציות מפחד, או מרצון לשרוד - היכן יימצא שם גבול הציות?
נא לא לזלזל בחופש הבחירה
לדעתי בכל מקרה ישנה יכולת הבחירה, שכן "יהרג ובל יעבור" מצביע על מקרים אשר בהם טוב המוות מאשר ציות ועל כן גם פעולה מתוך יצר הישרדות הינה בחזקת בחירה המבוססת על סדר העדיפויות וסולם הערכים האישי שלך. בסולם המוסרי של קולברג ישנה קביעה ברורה כי אדם אשר פועל בהתאם לקוד האישי שלו ולפי תפיסתו הינו ברמה מוסרית "גבוהה יותר" מאשר אדם הפועל רק עפ"י חוקי האתיקה המקובלים בחברה אליה הוא משתייך. השאלה היותר קשה כאן לדעתי היא "מהו גבול הציות לציווי אלוקי?" קירקגור מציג לנו בחיל ורעדה את אברהם אבינו על הר המוריה עומד מעל בנו והמאכלת בידו ועומד לעבור על ציווי מוסרי-אתי בסיסי ביותר וכן על עוד אי אילו מוסכמות חברתיות בסיסיות אף הן והשאלות העולות בי הן "איך?" ו"למה?"
לדעתי בכל מקרה ישנה יכולת הבחירה, שכן "יהרג ובל יעבור" מצביע על מקרים אשר בהם טוב המוות מאשר ציות ועל כן גם פעולה מתוך יצר הישרדות הינה בחזקת בחירה המבוססת על סדר העדיפויות וסולם הערכים האישי שלך. בסולם המוסרי של קולברג ישנה קביעה ברורה כי אדם אשר פועל בהתאם לקוד האישי שלו ולפי תפיסתו הינו ברמה מוסרית "גבוהה יותר" מאשר אדם הפועל רק עפ"י חוקי האתיקה המקובלים בחברה אליה הוא משתייך. השאלה היותר קשה כאן לדעתי היא "מהו גבול הציות לציווי אלוקי?" קירקגור מציג לנו בחיל ורעדה את אברהם אבינו על הר המוריה עומד מעל בנו והמאכלת בידו ועומד לעבור על ציווי מוסרי-אתי בסיסי ביותר וכן על עוד אי אילו מוסכמות חברתיות בסיסיות אף הן והשאלות העולות בי הן "איך?" ו"למה?"
רדוקציה לאשליה האנושית
ויש הרואים אשלייה בכל המציאות האפיסטמולוגית, הנתפסת. אנו מגיבים לטענתם אך ורק למה שאנו תופסים, ולכן גם אם הנתפס הוא אשליה, אנו מגיבים בהתאם לתפיסתנו. ובכלל בענייני מוסר הדטרמיניסטים מערימים בפנינו קשיים. שכן ללא חוופש בחירה כיצד ניתן בכלל לשפוט אדם על מעשיו. * מצטער שלוקח לי הרבה זמן להגיב, אין לי גישה חופשית לרשת.
ויש הרואים אשלייה בכל המציאות האפיסטמולוגית, הנתפסת. אנו מגיבים לטענתם אך ורק למה שאנו תופסים, ולכן גם אם הנתפס הוא אשליה, אנו מגיבים בהתאם לתפיסתנו. ובכלל בענייני מוסר הדטרמיניסטים מערימים בפנינו קשיים. שכן ללא חוופש בחירה כיצד ניתן בכלל לשפוט אדם על מעשיו. * מצטער שלוקח לי הרבה זמן להגיב, אין לי גישה חופשית לרשת.
אוגי
"יהרג ובל יעבור" הינו מושג דתי, משמע הוא מתיחס לאנשים שקבעו לעצמם כערך עליון לפעול לפי הציווי האלוהי, ואז כאשר הם עומדים במירדם, ולא "עוברים", ואף לעיתים נהרגים, הם פועלים לפי רצונם לקבל על עצמם את עבודת האלוהים כערך העליון בחייהם. יכולת הבחירה כמובן קיימת להם, אף אחד לא הכריח אותם, בניגוד לרצונם, לקבל את עבודת השם כערך עליון, גם לא אלוהים. כל מי שמקבל את הצווי האלוהי ועבודת אלוהים כערך העליון ביותר (ואנשים אלו אינם רבים ביותר) יקבלו על עצמם, מרצון, כל צו אלוהי, אפילו לכאורה בלתי מוסרי, כמו אברהם, או איוב, עליהם אמר הרמב"ם שהם "ידעו את אלוהים",
"יהרג ובל יעבור" הינו מושג דתי, משמע הוא מתיחס לאנשים שקבעו לעצמם כערך עליון לפעול לפי הציווי האלוהי, ואז כאשר הם עומדים במירדם, ולא "עוברים", ואף לעיתים נהרגים, הם פועלים לפי רצונם לקבל על עצמם את עבודת האלוהים כערך העליון בחייהם. יכולת הבחירה כמובן קיימת להם, אף אחד לא הכריח אותם, בניגוד לרצונם, לקבל את עבודת השם כערך עליון, גם לא אלוהים. כל מי שמקבל את הצווי האלוהי ועבודת אלוהים כערך העליון ביותר (ואנשים אלו אינם רבים ביותר) יקבלו על עצמם, מרצון, כל צו אלוהי, אפילו לכאורה בלתי מוסרי, כמו אברהם, או איוב, עליהם אמר הרמב"ם שהם "ידעו את אלוהים",
ציות
דמטרוס, לדעתי ציות הוא אכן דבר אידיבידואלי. אם אדם איננו אוהב חוק מסוים, אולם הוא מציית לו מפחד העונש הכרוך בהפרה, משמע שברצונו של האדם (או בערכיו) חשוב לו יותר אי קבלת העונש מאשר אי הציות לחוק. ברגע שברצון האדם (הכפופים לערכיו) יהיה הפחד מהעונש, הבושה מהחברה, וכ´ קטן מרצונו לציית לפעולה כלשהיא, אזי הוא לא יציית (ראה מכתב הקצינים). החשש הגדול הינו מציות לחוקי מדינה, גם באם הצווי עומד בניגוד מוחלט לערכיך, פירוש הדבר שאתה מעניק לארגון (במקרה זה מדינה) רמה של ערך עליון, זה המוביל לפשיזם (ויש אף המגדירים כך את הפשיזם) ולמדנו מההיסטוריה לאן הידרדרות כזו יכולה להוביל. הנרי
דמטרוס, לדעתי ציות הוא אכן דבר אידיבידואלי. אם אדם איננו אוהב חוק מסוים, אולם הוא מציית לו מפחד העונש הכרוך בהפרה, משמע שברצונו של האדם (או בערכיו) חשוב לו יותר אי קבלת העונש מאשר אי הציות לחוק. ברגע שברצון האדם (הכפופים לערכיו) יהיה הפחד מהעונש, הבושה מהחברה, וכ´ קטן מרצונו לציית לפעולה כלשהיא, אזי הוא לא יציית (ראה מכתב הקצינים). החשש הגדול הינו מציות לחוקי מדינה, גם באם הצווי עומד בניגוד מוחלט לערכיך, פירוש הדבר שאתה מעניק לארגון (במקרה זה מדינה) רמה של ערך עליון, זה המוביל לפשיזם (ויש אף המגדירים כך את הפשיזם) ולמדנו מההיסטוריה לאן הידרדרות כזו יכולה להוביל. הנרי
אנקדוטה
היה היה מתרגל/דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניבסיטת בן-גוריון. התמחותו היתה "גבולות הציות לסמכות". סגל המחלקה החליט כי הטיפוס הינו בעל אישיות די גבולית והוא סיים את ענייניו במחלקה הנ"ל. לימים התברג הטיפוס הנ"ל בעבודה בנק´ די רגישה בכור הגרעיני. שמו מרדכי וענונו והוא גר לא רחוק ממח´ הפילוסופיה המקורית שלו - כלא ב"ש. ילדים היזהרו מספקולציות מוסריות בלב מדינה במשבר, אל תשכחו כי מצפון הינו בגדר מותרות במצבנו (סתאאאם)
היה היה מתרגל/דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניבסיטת בן-גוריון. התמחותו היתה "גבולות הציות לסמכות". סגל המחלקה החליט כי הטיפוס הינו בעל אישיות די גבולית והוא סיים את ענייניו במחלקה הנ"ל. לימים התברג הטיפוס הנ"ל בעבודה בנק´ די רגישה בכור הגרעיני. שמו מרדכי וענונו והוא גר לא רחוק ממח´ הפילוסופיה המקורית שלו - כלא ב"ש. ילדים היזהרו מספקולציות מוסריות בלב מדינה במשבר, אל תשכחו כי מצפון הינו בגדר מותרות במצבנו (סתאאאם)
המצפון
המצפון הוא מניפולציה חברתית שנועדה ליסר אדם שנהג לטובתו האישית קודם לפני שהתחשב בחברה, כיוון שהורגלנו לחיות קודם למען החברה היתפתח אצלינו מוסר הכליות, אם אני עושה דברים לטובת עצמי בלי כוונה לפגוע ומישהו נפגע משמע שהחברה מגבילה אותי כי היא רוצה תמורה על כל מה שאני עושה לטובת עצמי
המצפון הוא מניפולציה חברתית שנועדה ליסר אדם שנהג לטובתו האישית קודם לפני שהתחשב בחברה, כיוון שהורגלנו לחיות קודם למען החברה היתפתח אצלינו מוסר הכליות, אם אני עושה דברים לטובת עצמי בלי כוונה לפגוע ומישהו נפגע משמע שהחברה מגבילה אותי כי היא רוצה תמורה על כל מה שאני עושה לטובת עצמי
מצפון הינו בגדר מותרות
באם איכות החברה בה אתה חי חשובה לך אזי אינך יכול לוותר על צווי המצפון, ביהמ"ש קבע יפה שאסור לציית לצווים שדגל שחור מתנופף מעליהם. אוגי, מדוע תלינו את אייכמן? הוא ציית! לא לחוקים עם דגל שחור, אלא לחוקים חוקיים, אולם הוא לא הפעיל מצפון אנושי, ולא סירב לציווי, על כך הוצא להורג. כל מדינה טוטליטרית, וכל מונרכיסט יזהיר אותנו מ"ספקולציות מוסריות" ויינסה ללמדנו שעלינו לציית לחוקיו למען טובת הכלל. לא כל הפשיסטים בהיסטוריה עשו זאת מתוך ציניות, חלקם כנראה באמת האמינו שהם ו/או ארצם הינם הערך העליון. מי יותר מעמנו למד על בשרו את המדרון התלול של הציות העיוור למדינה, מי יותר מאיתנו צריך להזהר לא לפול לבד לתוך הפח הזה. הנרי
באם איכות החברה בה אתה חי חשובה לך אזי אינך יכול לוותר על צווי המצפון, ביהמ"ש קבע יפה שאסור לציית לצווים שדגל שחור מתנופף מעליהם. אוגי, מדוע תלינו את אייכמן? הוא ציית! לא לחוקים עם דגל שחור, אלא לחוקים חוקיים, אולם הוא לא הפעיל מצפון אנושי, ולא סירב לציווי, על כך הוצא להורג. כל מדינה טוטליטרית, וכל מונרכיסט יזהיר אותנו מ"ספקולציות מוסריות" ויינסה ללמדנו שעלינו לציית לחוקיו למען טובת הכלל. לא כל הפשיסטים בהיסטוריה עשו זאת מתוך ציניות, חלקם כנראה באמת האמינו שהם ו/או ארצם הינם הערך העליון. מי יותר מעמנו למד על בשרו את המדרון התלול של הציות העיוור למדינה, מי יותר מאיתנו צריך להזהר לא לפול לבד לתוך הפח הזה. הנרי
הציות הינו בחירה
גם בארגונים מדרגיים הציות אינו חובה במובן שאין הפרט יכול להמנע ממנה. הפרט בוחר ל"ציית" מתוך א. חשש מסנקציה ב. הבנת מקומו במערכת והאופן בו משתלבת פעולתו בפעולה הכללית. מערכת גדולה הנמצאת בתנועה פנימית "תשחוק" פרטים אשר אינם נעים בהתאם לה, אלא אם כן קיימת אפשרות "יציאה" באמצעות ערכים או פרוטוקולים מתאימים. אלו יכולים "לשמן" את גבול הציות של הפרט ולמנוע פגיעה בו. התנהגות אוטומטית היא מתחום התודעה הפרטית והיא ראוייה ל"בוז" גם אם לא נעשתה במסגרת "ציות". מצד שני, אולי זו תגובתי האוטומטית?
גם בארגונים מדרגיים הציות אינו חובה במובן שאין הפרט יכול להמנע ממנה. הפרט בוחר ל"ציית" מתוך א. חשש מסנקציה ב. הבנת מקומו במערכת והאופן בו משתלבת פעולתו בפעולה הכללית. מערכת גדולה הנמצאת בתנועה פנימית "תשחוק" פרטים אשר אינם נעים בהתאם לה, אלא אם כן קיימת אפשרות "יציאה" באמצעות ערכים או פרוטוקולים מתאימים. אלו יכולים "לשמן" את גבול הציות של הפרט ולמנוע פגיעה בו. התנהגות אוטומטית היא מתחום התודעה הפרטית והיא ראוייה ל"בוז" גם אם לא נעשתה במסגרת "ציות". מצד שני, אולי זו תגובתי האוטומטית?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.