מהו האושר? או מה גורסת הפסיכולוגיה

מהו האושר? או מה גורסת הפסיכולוגיה

של האושר. בסדנאות שקוימו באנגליה נשאלו אנשים שונים מהו בשבילהם אושר. והתשובות היו רבות ומגוונות כמספר האנשים. חלק מהתשובות היו: אושר בשבילי זה להתעורר בבוקר עם אהובתי. אושר זה ארוחת ערב חג מסביב לשולחן עם כל המשפחה. אושר זו הידיעה כי הצלחתי במבחן, זכיתי במרוץ, פתרתי חידת היגיון קשה. אושר זה כאשר יש לי מיליון ליש"ט בבנק. וכו´ וכו´ וכו´.. ואז ניסינו לחלק את כל התשובות הללו לקטגוריות והגענו ל3 קטגוריות. לראשונה קראנו האושר של הגוף או ´עונג´. פה באו כל התשובות של אושר זו צלחת ספגטי בולונז של אמא, או גלידה קרה ביום חם, או לראות את השקיעה מעל הר גבוה, או להקשיב למורנינג של גריג בבוקר אביבי.. וכו´ ´עונג´ הינו הגירוי החושי, ריחות מסויימים, מראות, צלילים, תחושות.. כל אחד הוא הינו בעל הגירויים שלו.. אני אוהב להסתכל על הכוכבים, ויכול להיות שאתה לא. אני אוהב לשמוע מוזיקה ספציפית שאחרים לא אוהבים וכו´.. בסיכום הדברים המשותפים לאושר זה הינם: א. זמניות גבוהה, זה בר חלוף, בא והולך. ב. תלות בגירוי חיצוני כלשהו, חייב לעבור דרך אחד מחמשת החושים. ג. לא אוניברסלים, כל אחד והגירויים שלו, הטריגרים שלו וההתענגויות שלו. לקבוצה השניה קראנו האושר של העולם או ´סיפוק´. פה באו כל התשובות של: אושר זו הידיעה כי בן זוגי מחכה לי בבית, אושר זה להצליח בבחינות, לזכות במרוץ, לפתור חידה קשה. סיפוק הינו דבר אשר אנו עושים במוחנו, כאשר אנו שופטים משהו לטובה.. כאשר אנו אומרים "אני מאושר כי ...": ".. כי יש לי חברה", כי אני יודע שיש לי מיליון דולר, בגלל שהנזילה בבית שלי פסקה.. וכו´ וכו´.. בסיכום הדברים המשותפים לאושר זה הינם: א. זמניות גבוהה, זה בר חלוף, בא והולך. ב. תלות בשיפוט העולם מסביבנו, תלות בהתאמת העולם מסביבנו לתמונה שיש בראשנו. ג. לא אוניברסלי, כל אחד והגירויים שלו, הטריגרים שלו וההתענגויות שלו. נכון שסיטואציות יכולות לעזור לנו להיות מאושרים, אך תהיה זו טעות לתלות את האושר שלנו בסיטואציות ספציפיות ומדוייקות או בדברים גישמיים ותחושתיים. כי אז האושר לא תלוי בנו! כי אם במה שמסביבנו!!! ואז באה הקבוצה השלישית האושר של הרוח או אושר. (ואסביר בסוף למה לשני הקודמים אני קורא שימחה בעוד שלזה אני קורא אושר) האושר הזה הינו האושר האמיתי בזה שהוא תמיד איתך, להיכן שלא תלך ובאיזו סיטואציה שלא תהיה, האושר הזה תמיד יהיה עימך. בעוד שסיפוק ותענוג נולדים ומתים, באים והולכים, האושר הינו תמידי.. אושר זה הינו פנימי, הוא מהווה חלק מהאריג אשר טווה את גופך, נשמתך נפשך ורוחך. והפלא הגדול שלו בזה שהוא תמידי ויציב. והוא שם תמיד. ללא תלות בשום גורם חיצוני!!! אושר זה הינו טבעי, הוא ללא תנאים, הוא ללא שיפוטיות, הוא חופשי. אתה יכול להשתמש בו, ללמוד ממנו, לנשום אותו, לבקש את עזרתו בזמנים קשים, להסתכל עליו, לחיות אותו, להיות הוא. זוהי בחירה שאתה עושה.. האושר הזה תמיד יהיה שם ברגע שתחליט להרגיש אותו, לקבל אותו. הוא לא זמני - הוא תמיד שם כשאתה רוצה! הוא לא תלוי בגורמים חיצוניים, רק בהחלטה פנימית שלך לראות אותו. הוא אוניברסלי, בזה שהוא אותו הדבר לכולם. באנגלית אומרים "Unreasonably Happy Because you dont need any reason to be happy" זוהי גישה לחיים, זוהי צורת הסתכלות, זוהי צורת חיים. אז למה שמחה ולא אושר לשניים הראשונים. כי בקלות ניתן להחליף את המילים. כולם יודעים ששמחה זה דבר זמני. אף אחד לא רודף אחרי שמחה וטוען שבלתי ניתן להשיג אותה. אף אחד לא טוען ששמחה זה דבר אוטופי שלא קיים. כולם שמחים בכל מני רגעים.. גם אנשים הסובלים מדיכאון קליני, גם להם יש רגעים שמחים. הדבר הראשון שתינוק עושה באופן טבעי מבלי שהוא למד לעשות זאת, זה לחייך. ( דבר זה הוכח במחקרים מדעיים שכן גם תינוקות שנולדו עיוורים או חרשים התחילו לחייך בדיוק באותו הזמן שתינוקות רואים ושומעים החלו לחייך) וחיוך הינו הסימן המובהק לזיהוי שמחה בדרך כלל. ולכן אני קורא לכל הדברים הזמניים שמחה. בעוד שאושר זהו מצב נצחי שיש לכל אחד מאיתנו כולנו נולדנו מאושרים, אח"כ בעזרת ההורים והחברה אנו למדים לפחד, לכעוס, לקנא, לשנוא... ואנו מאבדים את הקשר עם האושר הפנימי שלנו. אבל הוא שם. בגלל זה אנשים מוארים נראים על פניו שלווים יותר. פשוט כי הם הפסיקו לחפש את מה שהם גילו שנימצא בתוכם כל הזמן. בגלל זה הם אומרים לכולם, שכולם מוארים כבר, ופשוט לא שמים לב לזה. ולכן כדאי בזה הרגע, לעצום את העינים לשניה, לחייך לעצמך מבלי סיבה, ולהרגיש את האושר הפנימי שרק מחכה להזמנה לצוף החוצה. שבוע טוב רוח מדבר
 

אילנה.

New member
אין לך מושג

כמה שזה נכון... אני כל כך מנסה להסביר לאנשים מה לדעתי ההבדל בין אושר לשמחה ולדעתי אתה היחיד שהצלחת להבין אותי...(וזו לא אמת מידה בריאה במיוחד:) רק מה, אני לא בטוחה שאנחנו נולדים מאושרים, או עם אושר, אבל בהחלט שזה משהו פנימי, כמו חיוך פנימי שמעיד על איזושהי הבנה והשלמה... תודה:)
 
טוב..

זו הפעם השלישית שאני מנסה לכתוב את ההודעה הזו, ואני מגיע לשורות האחרונות והמסך משום משום מה עושה reload זה מתחיל להיות אבסורדי, לחזור על אותן הבדיחות בפעם השלישית.. חחח
בכל אופן, לגבי עינין האושר המולד. אנו נולדים עם הפוטנציאל לאושר אמיתי! כולם. כפי שאנו נולדים עם הפוטנציאל לסבל ולפחד. אנו לומדים לפחד ע"י החברה וההורים. אבל אף אחד לא מלמד אותנו לצחוק או לחייך!! תינוקות מתחילים לחייך בגיל כמה ימים. מחקרים גם מראים שתינוקות עיוורים ו/או חרשים מתחילים לחייך באותה התקופה גם. כך שזה משהו פנימי יותר. רוח
 

אילנה.

New member
הפנימי שלי לא פחות פנימי משלך...

אני אולי לא חושבת שזה מולד גם אם תינוקות מתחילים לחייך בגיל כמה ימים, הם גם בוכים ואף אחד לא לימד אותם..ואם זה אינסטינקט זה יכול אולי להסביר למה זה כך גם אצל לקויי שמיעה וראיה. עדיין אי אפשר להתעלם מכל מה שקורה בסבביתנו, דברים שביכולתם לגרום אושר או תסכול. אני חושבת, שאושר זה משהו שבא אחרי עיצוב...כלומר, כל מה שקורה לנו בחיים, פנימי וחיצוני, משפיע עלינו ומעצב אותנו, אלא שגם אנחנו מעצבים את עצמנו, בוחרים למה להתאים כל חלק, וכשהיצירה גמורה, מגיע האושר, וזו מן הבנה פנימית כזאת, הדבר הזה שאנחנו כל החיים מחפשים והולכים בלי לדעת לאן אבל פתאום זה עומד מולנו, הדבר הנשגב הזה ואנחנו פשוט מבינים שהגענו.. מקווה שהבנת.
 
הבנתי...../images/Emo13.gif

ואם גישה זו עוזרת לך ומקדמת אותך, אז זה נפלא !!!!
יש משפט נהדר שאומר רוברט הולדן: "כלום בעולם יכול להפוך אותנו למאושרים, אבל הכל בעולם יכול לעזור לנו להיות מאושרים! כלום בעולם יכול להפוך אותנו למדוכאים, אבל הכל בעולם יכול לעזור לנו להיות מדוכאים!" ולפי דעתי זו דעה מאוד שימושית ומקדמת אם מסתכלים עליה נכון... רוח
 

אילנה.

New member
לא רק נכון

כלומר, אין פה ראייה נכונה או לא, אלא מתאימה לאותו רגע. אם אתה בוחר את הכלום הזה שיביא אותך את ההכל שיתן לך להביא את עצמך..ולא תמיד הכל מוחלט כל כך, אגב, זה יכול להיות שניהם:)
 
למעלה