מהו הטיפול היעיל לילדים שאובחנו בגיל ההתבגרות?

[יפית178]

מהו הטיפול היעיל לילדים שאובחנו בגיל ההתבגרות?

בעלי ואני מתלבטים מאד כיצד לטפל בבני בן ה14 שאובחן רק עכשיו....התייעצנו עם מס' מומחים והדעות שונות: חלק המליצו על תוכנית aba לנערים בה ילמדו אותו ניהול שיחה,יוזמות חברתיות וכו'. אחרים ממליצים על cbt ,בטענה שזה יכול לעזור לו גם להתמודד עם החרדות שלו.ויש כאלה שממליצים שנתמקד רק ברכישת מיומנויות חברתיות , כלומר לצרפו לקבוצות של ילדים בתפקוד גבוה.
אשמח לשמוע מניסיונכם במה הכי כדאי להתמקד....תודה רבה!

 

[גלמיש1]

מהי תכנית ABA למתבגרים?

 

[יפית178]

יש תוכנית

מיוחדת לנערים.עפ״ מה שהסבירו לי עובדים איתם אחד על אחד על מיומנויות חברתיות.העבודה דומה לעבודה עם הקטנים רק שהחיזוקים שונים...כלכלת אסימונים וכו.מלמדים אותם כיצד לנהל שיחה...אותו ״פינג פונג״ בין חברים שהם לא יכולים לעשות....מלמדים אותם להתנהל באופן עצמאי כמו נסיעה באוטובוס...איך משוחחים עם בעל המכולת...מלצר במסעדה....דברים שבשגרה שהם מתקשים בהם.יש תוכניות מובנות מאד לגיל הזה

 

[TikvaBonneh]

לי יש בן שאובחן בגיל 15

אבל גם לפני האיבחון ידענו שיש לו קשיים חברתיים והוא הלך שנים לקבוצות של כישורים חברתיים, כך שלא ראינו טעם להמשיך ללמד אותו. הוא הגיע למצב של כישורים חברתיים סבירים, והסיבה לבידוד החברתי שלו הייתה שלילדים בגיל ההתבגרות קשה מאוד לקבל את השונה. בסופו של דבר מה שהיה הכי יעיל עבורו זה למצוא ילדים שכן יקבלו אותו, ושיכילו את השונות שלו

 

[יפית178]

את מתכוונת שקודם כל להעביר אותו

לחינוך מיוחד לכיתת תקשורת שיהיה ב"קבוצת השווים"? שירגיש נוח?
כרגע הוא נמצא בחינוך הרגיל.מבחינה לימודית בסדר גמור ציוניו גבוהים) מתוחזק בהרבה שיעורים פרטיים)....מבחינה חברתית עד השנה היה בסדר. שניים שלושה חברים....השנה בודד מאד חברתית ואף דחוי.מתעסק כל הזמן במחשב.יש לו הרבה חברים וירטואליים...מודע מאד מאד למצבו.טוען שהוא חש" שקוף" לידם.לא אוהב את הבדידות הזאת.צמא לקשרים אמיתיים.לא יודע איך לגשת...לדבר...ליזום שיחה או להשתלב בה.
השאלה אם בכיתת תקשורת ירגיש טוב יותר?

 

[TikvaBonneh]

ככה גם הבן שלי הרגיש בגיל הזה

אני שמה לך קישור למה שכתבנו על הבדידות, לא יודעת אם קראת אותה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4602106,00.html
בסופו של התהליך, בגלל הבדידות, הוא נכנס לדיכאון והייתי חייבת להעביר אותו לחינוך מיוחד, כי הוא גם לא הצליח ללמוד יותר, וגם לא הצליח יותר לתפקד בפעילויות אחר הצהריים של כישורים חברתיים והוראה מתקנת.
התיחסתי גם למשפט שלך "לא יודע איך לגשת...לדבר...ליזום שיחה או להשתלב בה."
אני אמשול לך משל:
זה כמו שנניח, נגיד "הוא לא יודע לאפות עוגה". מה זה אומר? שאם הוא ינסה לאפות, יצא לא עוגה לא מוצלחת. לא תתפח, תישרף...
אם הוא צריך להכין את העוגה הזו למסיבה של 40 ילדים ביקורתיים, אז זה אסון. הוא ינסה פעם אחת, יקטלו אותו, והוא יפסיק לנסות. אם הוא צריך לאפות את העוגה למסיבהקטנה של ילדים שלא ישימו לב בכלל לזה שעוגה שרופה בצד אחד ולא מספיק אפויה בצד השני, הוא ימשיך לאפות כל פעם, ובסופו של דבר - הוא ידע איך לאפות.
אצלנו השינוי אחרי המעבר היה דרמטי. לא מיידי, לקח לו זמן, אבל בסופו של דבר הוא הפך למוביל חברתי.

 

[3מרגו]

משל גדול

 

[יפית178]

הסברת מאד יפה....

העניין הוא ששוחחתי איתו הרבה פעמים לאחרונה והוא ממש אנטי. כעס מאד שהעליתי את האפשרות של כיתה קטנה.נעלב ממש.למרות שהצגתי את זה בצורה מאד יפה.די בעייתי לשכנע בגיל כזה.
לגבי הבן שלך- התרגשתי עד דמעות מהכתבה.

 

[3מרגו]

אבל טוב שהוא בכלל הסכים לבוא לאבחון

אצלי אני ניסיתי עם הבכור דרך בית משפט(דיני משפחה). מכיוון שאביו כל כך אנטי ומשדר לו כל החיים אנטי לפסיכיאטריה (והזהיר אותו מזמן לא להסכים ללכת איתי לשום רופא חוץ מרופא ילדים מוכר) אין לי שום סיכוי לגלות.
הוא למד להסתדר וחושב שהכל מצויין.שיהיה.

 

[יפית178]

אמרתי לו שזה אבחון

שנועד לעזור לו בקשיים החברתיים
לא הזכרתי בעיית תקשורת / אוטיזם.פה התמימות אכן עוזרת...לא שאל שאלות.הוא רגיל לאבחונים...כל חייו אובחן .החלטנו לספר לו בהדרגה שלא יילחץ. נעזר באיש מקצוע....קודם צריכים לעכל בעצמנו שיש לנו שני ילדים על הרצף עם כל מה שמשתמע מכך.

 

[TikvaBonneh]

אני מניחה שהוא גם לא רוצה סייעת אישית

זה גיל ההתבגרות, גיל של אנטי.
גם הבן שלי לא רצה. לא העברתי אותו לכיתת תקשורת כי לא הייתה בהוד השרון ולא רציתי שיסע לפתח תקוה. העברתי אותו לבית ספר חינוך מיוחד כוללני. הראיתי לו את האתר של בית הספר וזה מצא חן בעיניו והוא הסכים שנלך לשם לפגישה. כשהגענו, מיד ניגש אליו ילד והזמין אותו לשחק! אנחנו ישבנו עם המנהלת ושוחחנו איתה, והוא בינתיים שיחק פינג פונג עם הילדים. אחרי זה הוא ממש חיכה ללכת לשם ולפגוש שוב את הילדים הנחמדים והידידותיים האלו.

 

[פרח לי יפה ורוד]

אני לא חושבת שבהכרח נכון

יש ילדים שזקוקים לכיתת תקשורת ויש ילדים שלא.
תלוי מה רמת הקושי של הילדים בכיתה כזו לעומת הרמה שלו.
לא בטוח שהם קבוצת השווים שלו.
את כותבת שעד שנה שעברה היו לו חברים-לאיזו חטיבה הם עברו?
אולי אפשר להעביר אותו לחטיבה אחרת/כיתה אחרת באותה חטיבה בה לא ירגיש שקוף ובמקביל לתת לו כלים.
הייתי הולכת על שילוב של קבוצת מיומנויות חברתיות ביחד עם ה- CBT או ה- ABA (אישית השיטה לא מושכת אותי-אבל יש מי שאוהב-הייתי גם מתייעצת עם הילד-אם זה ילד עם מוטיבציה אז כלכלת אסימונים זה מעליב לטעמי -אבל לא באמת מכירה).

 

[יפית178]

מסבירה

השניים שלושה חברים שהיו לו זה בזכות התערבות שלי.כל הזמן יזמתי...אירחנו בלי סוף...בביה״ס שיחק איתם אבל זה אלו לא היו חברויות אמיתיות...לצערי. תמיד שפט לא נכון מצבים חברתיים.תמיד תקף שחשב שתוקפים אותו ומרבית הפעמים באמת לא תקפו...

 

[אמא חמסה]

זה מאוד תלוי בילד עצמו

לכל ילד מתאים משהו אחר.

מה אמרו לכם באבחון? המליצו לכם על מקום אבחון?

 

[יפית178]

באבחון הסבירו לנו על האפשרויות השונות

להישאר בחינוך הרגיל עם סייעת או כיתת תקשורת.המליצו על קבוצות לשיפור המיומנויות החברתיות וכמובן הדרכת הורים שוטפת להתמודדות עם בעיות ההתנהגות.

 

[TikvaBonneh]

בעיות ההתנהגות הן בבית או בבית הספר?

כי אם הן בבית הספר, הצוות צריך לקבל הדרכה.
עוד דבר שיכול לשפר את המצב בבית הספר, זה עבודה עם הילדים בכיתה על הנושא.
עמליה עמית הייתה אצלנו בבית הספר, כינסה את שתי הכיתות והעבירה להן סדנא על בעיות תקשורת. אחר כך הם הכילו את הבן שלי יותר.