מהו הניחוח שמחזיר אתכם באחת לילדותכם?
חוש הריח הוא הדרך הקצרה ביותר למוח. מולקולות של ריח מובלות דרך האף לתאי עצב שמסתיימים ישירות באזורי הרחה במוח, שיושב למעשה בדיוק מעל האף – מאחורי ארובות העיניים.
כולנו מכירים את התופעה שבה משב קטן של ריח מחזיר אותנו לבית של סבתא, לגן או לחיבוק של דודה נשכחת. ריח מעורר בנו זיכרונות נושנים בעוצמה שגורמת לנו כמעט לחוש את אותם אירועי עבר מחדש. אבל למה כמעט תמיד ריחות מזכירים לנו אירועי ילדות?
-
ובכן, מסתבר שריח הוא אחד החושים שקבעו את גורל התפתחות המוח שלנו כיונקים, במהלך האבולוציה.
ריח הוא אחת הדרכים העתיקות והעשירות להעביר ידע מהסביבה למוח, והוא חוש המיוחד ליונקים. במאי האחרון (2011) גילו פלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) שחוש הריח הוא זה שהוביל לשיפור אדיר בהתפתחות המוחית של יונקים, במהלך האבולוציה. למעשה, הם טוענים, הוא היה השלב הראשון מבין שלושה שהוביל ליצירת המורכבות האדירה של מוח היצורים היונקים. החוש השני שהוביל להשתכללות מוחית היה חוש המגע, ובעיקר עיבוד מסרי מגע מהגוף באמצעות השערות המצויות עליו, והשלישי היה היכולת לקורדינאצית שרירים עדינה.
-
מסתבר שהמוח האנושי מריח את מה שהוא מצפה להריח, יותר מאשר מה שהאף באמת שואף לתוכו.
כאשר אתם מתקרבים להריח זר פרחים, סביר להניח שהמוח שלכם כבר מכין את המערכת הסנסורית (תחישתית) שלכם להרחת הריח המוכר של פרחים. מאוקטובר האחרון מוצא הוכחה מוחצת לכך שהמוח משתמש בקודים צפויים ומוכנים מראש לפירוש שהוא נותן לריח, ויוצר לעצמו "תבניות ריח" מוכנות, אליהן הוא נוטה לקטלג ריחות שאנו שואפים במעלה האף.
כך למעשה המוח יוצר "ציפייה מנטאלית" לריח ומכין אותה עוד לפני שהנחיריים שלנו התקרבו לחפץ אותו אנו מריחים.
זיכרונות ילדות המעוגנים בריח אינם מיוחדים בגלל עצם העובדה שילדות היא תקופה מיוחדת, אלא פשוט בגלל שבתקופת הילדות אנו נחשפים לרוב חוויות ההרחה הראשונות שלנו – זוהי התקופה בה לראשונה ריחות חדשים מתקשרים לאירועים, מצבים או אנשים.
-
אז מהו הניחוח שעולה באפכם המזכיר לכם את בית הוריכם? את בית הספר?
את בית סבתכם? האם זה ריחה של מאפה כלשהו, האם זה ריח בושם כלשהו?
או האם זו פריחה מסויימה?
ובכלל, מה תפקידם של ניחוחות נעימים/ וכאלו שפחות בחייכם?
האם מתלווה לזיכרון הזה שבעקבות הניחוח גם שיר שמאפיין את התקופה?
ספרו, ספרו. בא לי להתרפק אתכם על תקופה שתמיד מהנה לשוב אליה.
*
עבורי, ללא ספק יהא זה האיצטרובל שמעורר בי זכרונות וגעגועים
מבטיחה להרחיב בנושא בהמשך.
סוף שבוע מתרפק ומהנה שיהיה.
חוש הריח הוא הדרך הקצרה ביותר למוח. מולקולות של ריח מובלות דרך האף לתאי עצב שמסתיימים ישירות באזורי הרחה במוח, שיושב למעשה בדיוק מעל האף – מאחורי ארובות העיניים.
כולנו מכירים את התופעה שבה משב קטן של ריח מחזיר אותנו לבית של סבתא, לגן או לחיבוק של דודה נשכחת. ריח מעורר בנו זיכרונות נושנים בעוצמה שגורמת לנו כמעט לחוש את אותם אירועי עבר מחדש. אבל למה כמעט תמיד ריחות מזכירים לנו אירועי ילדות?
-
ובכן, מסתבר שריח הוא אחד החושים שקבעו את גורל התפתחות המוח שלנו כיונקים, במהלך האבולוציה.
ריח הוא אחת הדרכים העתיקות והעשירות להעביר ידע מהסביבה למוח, והוא חוש המיוחד ליונקים. במאי האחרון (2011) גילו פלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) שחוש הריח הוא זה שהוביל לשיפור אדיר בהתפתחות המוחית של יונקים, במהלך האבולוציה. למעשה, הם טוענים, הוא היה השלב הראשון מבין שלושה שהוביל ליצירת המורכבות האדירה של מוח היצורים היונקים. החוש השני שהוביל להשתכללות מוחית היה חוש המגע, ובעיקר עיבוד מסרי מגע מהגוף באמצעות השערות המצויות עליו, והשלישי היה היכולת לקורדינאצית שרירים עדינה.
-
מסתבר שהמוח האנושי מריח את מה שהוא מצפה להריח, יותר מאשר מה שהאף באמת שואף לתוכו.
כאשר אתם מתקרבים להריח זר פרחים, סביר להניח שהמוח שלכם כבר מכין את המערכת הסנסורית (תחישתית) שלכם להרחת הריח המוכר של פרחים. מאוקטובר האחרון מוצא הוכחה מוחצת לכך שהמוח משתמש בקודים צפויים ומוכנים מראש לפירוש שהוא נותן לריח, ויוצר לעצמו "תבניות ריח" מוכנות, אליהן הוא נוטה לקטלג ריחות שאנו שואפים במעלה האף.
כך למעשה המוח יוצר "ציפייה מנטאלית" לריח ומכין אותה עוד לפני שהנחיריים שלנו התקרבו לחפץ אותו אנו מריחים.
זיכרונות ילדות המעוגנים בריח אינם מיוחדים בגלל עצם העובדה שילדות היא תקופה מיוחדת, אלא פשוט בגלל שבתקופת הילדות אנו נחשפים לרוב חוויות ההרחה הראשונות שלנו – זוהי התקופה בה לראשונה ריחות חדשים מתקשרים לאירועים, מצבים או אנשים.
-
אז מהו הניחוח שעולה באפכם המזכיר לכם את בית הוריכם? את בית הספר?
את בית סבתכם? האם זה ריחה של מאפה כלשהו, האם זה ריח בושם כלשהו?
או האם זו פריחה מסויימה?
ובכלל, מה תפקידם של ניחוחות נעימים/ וכאלו שפחות בחייכם?
האם מתלווה לזיכרון הזה שבעקבות הניחוח גם שיר שמאפיין את התקופה?
ספרו, ספרו. בא לי להתרפק אתכם על תקופה שתמיד מהנה לשוב אליה.
*
עבורי, ללא ספק יהא זה האיצטרובל שמעורר בי זכרונות וגעגועים
מבטיחה להרחיב בנושא בהמשך.
סוף שבוע מתרפק ומהנה שיהיה.
