מהו הקשר בין נוח לאימון אישי?
נוח- כשאתה לחוץ, תצוף קצת. נוח,מנוחה, רגיעה,או נוחיות? בשאלה זו אנחנו מתמודדים היום.כתוב בפרשה: עשה לך תיבה,בוא אל התיבה, אבל גם ,צא מן התיבה, וצוהר תעשה לתיבה. בניית התיבה , מסמלת הגנה ,התכנסות. במצבים מסוימים בחיים, כאשר הדברים לא ברורים לנו, כאשר ההרגשה ובעיקר הראייה שלנו היא שלילת, טוב שנבנה לנו תיבה, נבוא אליה, נכנס ונתכנס. נרגע, ננוח. אבל זהירות, לא נהפוך את המקום להרגל, כי נוח לנו הרבה פעמים לחיות באזור נוחות. "ויטע כרם וישת מן היין וישכר..".נוח במידה מסוימת ,לאחר המבול, נשאר ב"תיבה הנוח" שלו.לא היה מוכן להתמודד. זמן ההסתגרות,הוא רק זמן של חשיבה והכנה לקראת.... חשוב שיהיה לנו חלון, צוהר. נראה אור ,וזה יעודד אותנו, ויאפשר להבין מה מצפה לנו מעבר ל"מבול". שני סיפורים מרכזיים בפרשת נח - המבול ומגדל בבל. אם נשים לב ,נבחין שאותיות "לב" משמשות בערבוביה במילים "מבול" ו-"בבל". הלב הוא מקום הבחירה שלנו וכשהלב מתהפך ומאבד את הצפון יוצא "בלבל" ואז גם המילים (התיבות)שלנו קצת מבולבלות ולא מחוברות למהות ולכוונה נבחרת כלשהי. לאחר שביררנו, לאחר שמצאנו את התיבה (מלשון מילים) המחזקות,עלינו לצאת ממנה, ולצעוד קדימה,בטוחים ולא מבולבלים. בניית התיבה, השהייה בתוכה, לקח זמן. שינוי הוא תהליך שלוקח זמן להבין ,להפנים וליישם אותו. מה שאני צריך לדעת על החיים, למדתי מתיבת נח ...למשל 1. לא לפספס את הספינה. 2. לזכור שכולנו באותה הסירה. 3. לתכנן קדימה. לא ירד גשם כשנח בנה את התיבה. 4. להישאר בכושר. כשנהיה בני 100 מישהו עשוי לבקש מאתנו לעשות משהו גדול באמת. 5. לא תקשיב למבקרים. פשוט להמשיך במה שצריך להיעשות. 6. לבנות את העתיד שלנו על יסודות גבוהים. 7. למען הביטחון, להסתובב בזוגות. 8. מהירות איננה יתרון בכל מצב. החלזונות היו על הסיפון יחד עם הברדלסים. 9. כאשר אני בלחץ – עלי לצוף מעט. 10.לזכור, התיבה נבנתה בידי חובבנים. הטיטאניק – בידי מקצוענים. 11.לא משנה מה עוצמת הסערה, כאשר אני מאמין בי, וביכולות שלי, תמיד מחכה קשת בענן. בדרך כלל הבחירות שלנו בחיים אינן בין לעשות את הטוב ובין לעשות את הרע, אלא בין לעשות את הטוב ,לבין לעשות את הנוח... במהלך כל יום, כל הזמן, החיים מציגים לנו אתגרים ואנחנו בוחרים. לפעמים אנחנו מודעים לבחירותינו, אך לעתים קרובות אנחנו בכלל לא מודעים לכך שהגענו לצומת, ובחרנו בדרך מסוימת. הבחירות הללו מתגלמות בשאלות כגון :האם לקחת אחריות? האם להשקיע ולהעמיק בדברים החשובים בחיים? האם להשתנות? ההכרה כי משמעות חיינו היא השאיפה לטוב ולא השאיפה לנוח, יכולה לסייע לנו להעלות את המודעות לאתגרים שבחיינו ולבחור את הבחירה הנכונה. במובנים רבים, הרבה יותר קשה לחדש משהו שכבר היה קיים, מאשר להתחיל משהו חדש לחלוטין. כאשר הכול מתרסק, קל להתפתות ולבחור בדרך הקלה – להרים ידיים ופשוט להתייאש מהכול. פרשת השבוע מלמדת אותנו איך נכון להתמודד עם אתגרים שכאלה. כשנדמה שהכול מתפרק לנו מול העיניים, אנו יכולים לבחור שלא להתייאש, ובמקום זאת, לקבל באהבה את האתגר המחייב אותנו לקום ו"לאסוף את השברים". "את האלוקים התהלך נח" סופי תיבות חכם. כלומר נח הוא חכם של סופי תיבות, חכם שלאחר מעשה. כלומר נח הוא מסוג הצדיקים שתמיד יודע להסביר לאחר שהמאורעות התרחשו, מדוע הם התרחשו ומדוע אי אפשר היה אחרת (ניתן לראות זאת גם מכך שהמילה חכם אינה רק סופי תיבות אלא גם מן הסוף להתחלה, כלומר הסתכלות לאחר המעשה). נח הוא חכם הנגרר לאחר המאורעות. הוא אמנם נאמן לדרישות של צדיק ועומד בהן, אך אינו משנה (או לפחות מנסה לשנות) את מהלך ההיסטוריה. זהו צדיק שהולך עם הזרם, ולכן הזרם סוחף אותו. עלינו ליזום ,ולהתנהג בגישה הפוכה לזו של נוח. כול אחד ישאל ,מה רוצה לעצמו? האם להישאר בתוך התיבה ?,האם לצאת? ברוח החשיבה האימונית מזמין לענות על השאלות הבאות: שאלה 1: באיזה תחום בחיים מרגישים כנתונים בשגרה קבועה? שאלה 2: באיזה תחום בחיים הייתם רוצים שתהיה פריצת דרך? שאלה 3: אילו מכשולים חיצוניים מונעים פריצת דרך זו? שאלה 4: אילו מכשולים פנימיים בתוכנו מונעים אותנו מלפרוץ? נושא אחר שמקשר אותנו למשמעות פרשת השבוע,קשור לחודש חשוון,שזה עתה התחלנו. לתקופת זו של סתיו יש עבורנו מסר חשוב ביותר. לנגד עינינו, הופכים עצים פורחים ומלבלבים לערומים. ללא עליהם וללא יופיים המרחיב את הלב הורגלנו כבר ליופי ולהדר, ולכן עם בוא הסתיו, קשה לנו הדבר. קדרות ועננים מאפירים את השמים הכחולים, והרושם הכללי הוא של דכדוך ועצב. על מה ולמה? בסתיו, בשלכת, טמון למעשה עתידו של עץ, שכן תקופה זו מהווה עבורו עת מיוחדת לאגור כוח, לקראת היבול של השנה החדשה. בעונה זו, כאשר העלים כבר נשרו יכול הוא להפנות את עיקר כוחו להעמקת השורשים, ולחפש מקורות מחיה תת-ארציים. רוחות החורף שבפתח גם הן מסוכנות וקשות עבורו, שכן כאשר הן מכות בעוצמתן בעודו במלוא עליו, יקשה על הגזע והשורשים להחזיק מעמד והוא עלול להיתלש ממקומו ולהיעקר. אך בהיותו ללא עלים תחלוף הרוח בין הענפים ולא יארע לו דבר. ."זאת ירידה" לצורך "עליה", התחדשות ורעננות בואו ונביט אל ההווה! אף אם הוא נראה לנו קודר ומעונן, נדע כי כל ענן נושא עמו טיפות מטר, המחיות ומביאות לעולם ברכה, ושלאחר המבול תופיע קשת בענן. הקשת בענן היא סימן לכך שהחושך לא ישלוט לעד ,אלא שבסופו של דבר הוא יתפזר ויישכח. חודש חשוון הוא חודש ללא חגים חיצוניים,אבל עם הרבה עוצמות,כדי שנחוג פנימה ונתחזק. סתיו זה הזמן לתיבה ולמילה שלנו. אני תקווה שנשכיל לגלות ולנצל אותו כראוי,כל אחד בדרכו. שבת שלום ומבורכת בידידות וברגישות יוסף חנסנסון מאמן יעודי וייחודי לחיים
נוח- כשאתה לחוץ, תצוף קצת. נוח,מנוחה, רגיעה,או נוחיות? בשאלה זו אנחנו מתמודדים היום.כתוב בפרשה: עשה לך תיבה,בוא אל התיבה, אבל גם ,צא מן התיבה, וצוהר תעשה לתיבה. בניית התיבה , מסמלת הגנה ,התכנסות. במצבים מסוימים בחיים, כאשר הדברים לא ברורים לנו, כאשר ההרגשה ובעיקר הראייה שלנו היא שלילת, טוב שנבנה לנו תיבה, נבוא אליה, נכנס ונתכנס. נרגע, ננוח. אבל זהירות, לא נהפוך את המקום להרגל, כי נוח לנו הרבה פעמים לחיות באזור נוחות. "ויטע כרם וישת מן היין וישכר..".נוח במידה מסוימת ,לאחר המבול, נשאר ב"תיבה הנוח" שלו.לא היה מוכן להתמודד. זמן ההסתגרות,הוא רק זמן של חשיבה והכנה לקראת.... חשוב שיהיה לנו חלון, צוהר. נראה אור ,וזה יעודד אותנו, ויאפשר להבין מה מצפה לנו מעבר ל"מבול". שני סיפורים מרכזיים בפרשת נח - המבול ומגדל בבל. אם נשים לב ,נבחין שאותיות "לב" משמשות בערבוביה במילים "מבול" ו-"בבל". הלב הוא מקום הבחירה שלנו וכשהלב מתהפך ומאבד את הצפון יוצא "בלבל" ואז גם המילים (התיבות)שלנו קצת מבולבלות ולא מחוברות למהות ולכוונה נבחרת כלשהי. לאחר שביררנו, לאחר שמצאנו את התיבה (מלשון מילים) המחזקות,עלינו לצאת ממנה, ולצעוד קדימה,בטוחים ולא מבולבלים. בניית התיבה, השהייה בתוכה, לקח זמן. שינוי הוא תהליך שלוקח זמן להבין ,להפנים וליישם אותו. מה שאני צריך לדעת על החיים, למדתי מתיבת נח ...למשל 1. לא לפספס את הספינה. 2. לזכור שכולנו באותה הסירה. 3. לתכנן קדימה. לא ירד גשם כשנח בנה את התיבה. 4. להישאר בכושר. כשנהיה בני 100 מישהו עשוי לבקש מאתנו לעשות משהו גדול באמת. 5. לא תקשיב למבקרים. פשוט להמשיך במה שצריך להיעשות. 6. לבנות את העתיד שלנו על יסודות גבוהים. 7. למען הביטחון, להסתובב בזוגות. 8. מהירות איננה יתרון בכל מצב. החלזונות היו על הסיפון יחד עם הברדלסים. 9. כאשר אני בלחץ – עלי לצוף מעט. 10.לזכור, התיבה נבנתה בידי חובבנים. הטיטאניק – בידי מקצוענים. 11.לא משנה מה עוצמת הסערה, כאשר אני מאמין בי, וביכולות שלי, תמיד מחכה קשת בענן. בדרך כלל הבחירות שלנו בחיים אינן בין לעשות את הטוב ובין לעשות את הרע, אלא בין לעשות את הטוב ,לבין לעשות את הנוח... במהלך כל יום, כל הזמן, החיים מציגים לנו אתגרים ואנחנו בוחרים. לפעמים אנחנו מודעים לבחירותינו, אך לעתים קרובות אנחנו בכלל לא מודעים לכך שהגענו לצומת, ובחרנו בדרך מסוימת. הבחירות הללו מתגלמות בשאלות כגון :האם לקחת אחריות? האם להשקיע ולהעמיק בדברים החשובים בחיים? האם להשתנות? ההכרה כי משמעות חיינו היא השאיפה לטוב ולא השאיפה לנוח, יכולה לסייע לנו להעלות את המודעות לאתגרים שבחיינו ולבחור את הבחירה הנכונה. במובנים רבים, הרבה יותר קשה לחדש משהו שכבר היה קיים, מאשר להתחיל משהו חדש לחלוטין. כאשר הכול מתרסק, קל להתפתות ולבחור בדרך הקלה – להרים ידיים ופשוט להתייאש מהכול. פרשת השבוע מלמדת אותנו איך נכון להתמודד עם אתגרים שכאלה. כשנדמה שהכול מתפרק לנו מול העיניים, אנו יכולים לבחור שלא להתייאש, ובמקום זאת, לקבל באהבה את האתגר המחייב אותנו לקום ו"לאסוף את השברים". "את האלוקים התהלך נח" סופי תיבות חכם. כלומר נח הוא חכם של סופי תיבות, חכם שלאחר מעשה. כלומר נח הוא מסוג הצדיקים שתמיד יודע להסביר לאחר שהמאורעות התרחשו, מדוע הם התרחשו ומדוע אי אפשר היה אחרת (ניתן לראות זאת גם מכך שהמילה חכם אינה רק סופי תיבות אלא גם מן הסוף להתחלה, כלומר הסתכלות לאחר המעשה). נח הוא חכם הנגרר לאחר המאורעות. הוא אמנם נאמן לדרישות של צדיק ועומד בהן, אך אינו משנה (או לפחות מנסה לשנות) את מהלך ההיסטוריה. זהו צדיק שהולך עם הזרם, ולכן הזרם סוחף אותו. עלינו ליזום ,ולהתנהג בגישה הפוכה לזו של נוח. כול אחד ישאל ,מה רוצה לעצמו? האם להישאר בתוך התיבה ?,האם לצאת? ברוח החשיבה האימונית מזמין לענות על השאלות הבאות: שאלה 1: באיזה תחום בחיים מרגישים כנתונים בשגרה קבועה? שאלה 2: באיזה תחום בחיים הייתם רוצים שתהיה פריצת דרך? שאלה 3: אילו מכשולים חיצוניים מונעים פריצת דרך זו? שאלה 4: אילו מכשולים פנימיים בתוכנו מונעים אותנו מלפרוץ? נושא אחר שמקשר אותנו למשמעות פרשת השבוע,קשור לחודש חשוון,שזה עתה התחלנו. לתקופת זו של סתיו יש עבורנו מסר חשוב ביותר. לנגד עינינו, הופכים עצים פורחים ומלבלבים לערומים. ללא עליהם וללא יופיים המרחיב את הלב הורגלנו כבר ליופי ולהדר, ולכן עם בוא הסתיו, קשה לנו הדבר. קדרות ועננים מאפירים את השמים הכחולים, והרושם הכללי הוא של דכדוך ועצב. על מה ולמה? בסתיו, בשלכת, טמון למעשה עתידו של עץ, שכן תקופה זו מהווה עבורו עת מיוחדת לאגור כוח, לקראת היבול של השנה החדשה. בעונה זו, כאשר העלים כבר נשרו יכול הוא להפנות את עיקר כוחו להעמקת השורשים, ולחפש מקורות מחיה תת-ארציים. רוחות החורף שבפתח גם הן מסוכנות וקשות עבורו, שכן כאשר הן מכות בעוצמתן בעודו במלוא עליו, יקשה על הגזע והשורשים להחזיק מעמד והוא עלול להיתלש ממקומו ולהיעקר. אך בהיותו ללא עלים תחלוף הרוח בין הענפים ולא יארע לו דבר. ."זאת ירידה" לצורך "עליה", התחדשות ורעננות בואו ונביט אל ההווה! אף אם הוא נראה לנו קודר ומעונן, נדע כי כל ענן נושא עמו טיפות מטר, המחיות ומביאות לעולם ברכה, ושלאחר המבול תופיע קשת בענן. הקשת בענן היא סימן לכך שהחושך לא ישלוט לעד ,אלא שבסופו של דבר הוא יתפזר ויישכח. חודש חשוון הוא חודש ללא חגים חיצוניים,אבל עם הרבה עוצמות,כדי שנחוג פנימה ונתחזק. סתיו זה הזמן לתיבה ולמילה שלנו. אני תקווה שנשכיל לגלות ולנצל אותו כראוי,כל אחד בדרכו. שבת שלום ומבורכת בידידות וברגישות יוסף חנסנסון מאמן יעודי וייחודי לחיים