מהו פיצוי הוגן בגין הפקעה [גוש שומה 7910 חלקות 6,ו-8.]
כל פעם מחדש אני קורא ורואה דפוס קבוע... רשויות המדינה מנסות להתחמק מחובתן לתשלום פיצוי בגין הפקעה שבכלל לא היתה ידועה לבעלי הקרקע.
ושוב עולה הסוגייה הנדושה...האם חובת המפקיע להודיע לבעלי הקרקע על ההפקעה.
להלן פס"ד הנוגע לסוגייה שבנדון - תיק אזרחי 1020-01 בביהמ"ש המחוזי בת"א.
התובע: הקדש שערי תורה - ע"י אפוטרופסיו הנאמנים להקדש
הנתבע : מ"י ומנהל מקרקעי ישראל.
1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצוי בגין הפקעת מקרקעין שלטענתו היו בבעלותו . בין הצדדים להליך התגלעו מספר מחלוקות עובדתיות ומשפטיות.
מכוח החלטה שניתנה בתיק על ידי כב' השופטת צ. ברון ביום 11.5.03, פוצל הדיון בתביעה. הוסכם כי בשלב הנוכחי לא יעלו לדיון שאלות זהותו של התובע, ועצם זכאותו של התובע לקבל פיצוי בגין ההפקעה (ר' פרוט' 29.5.05, עמ' 11 שורות 5-3). לכן, ההנחה שתנחה אותנו בשלב זה של הדיון, היא כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין ההפקעה. השאלה נשוא הדיון בשלב זה מתייחסת למועד הקובע לעניין חישוב הפיצוי המגיע לתובע בגין ההפקעה.
העובדות
2. המקרקעין נשוא הדיון הם חלקות 6 ו-8 בגוש שומה 7010, המצויים ברח' ברנט 12 בתל אביב (להלן: " הנכס"). הנכס נמצא במתחם "מנשייה" בתל אביב [יפו].
ביום 19.10.61 פורסמה ברשומות הודעה לפי ס' 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") ביחס להפקעת הנכס - יחד עם נכסים אחרים במתחם "מנשייה".
הודעה לפי ס' 7 לפקודת הקרקעות פורסמה ביום 14.2.74 (לגבי שטח מצומצם יותר מכלל המתחם),
הודעה לפי ס' 19 לפקודה, פורסמה ביום 25.5.80, שאז הפך הנכס להיות בבעלות מדינת ישראל.
בשנות ה-80 בוצע הליך של הסדר הזכויות במקרקעין שהופקעו, שכלל בין היתר את הנכס.
3. כאמור, זהות התובע וזכויותיו אינם נושאים שיידונו בחלק זה של הדיון. נסתפק בכך שנציין שהתובע הוא לטענתו מוסד צדקה. הוא התאגד בשנת 1962 כאגודה עותומנית, וביום 30.6.82 נרשמה האגודה כעמותה. לטענת התובע, הקדישו המנוחים ה"ה וולפוב את כל זכויותיהם בנכס לו.
לטענתו, נודע לנציגיו על דבר ההפקעה רק בשנת 1998. עד אז לא ידע התובע, לדבריו, על דבר ההפקעה כלל.
התובע טוען כי מאחר שהנתבעת לא הודיעה לו בשום שלב על ההפקעה, הוא זכאי לפיצוי ריאלי על ההפקעה, פיצוי ש"ישיב את המצב לקדמותו", היינו יאפשר לתובע לקנות חלקה דומה לזו שהופקעה. לכן, הפיצוי צריך להיות על פי שווי הנכס, נכון למועד בו נודע לתובע על הפקעתו - היינו בשנת 1998.
4. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובע ידע או היה עליו לדעת על ההפקעה, עוד בשנה בה פרסם שר הפנים על כוונתו לבצעה, היינו עוד בשנת 1961. לחילופין, היה על התובע לדעת על ההפקעה לכל המאוחר בשנת 1986, המועד בו בוצעו הליכי ההסדר במקרקעין.
הנתבעת טוענת עוד, כי היא פעלה בהתאם לכל חובותיה על פי הדין, ולא ביצעה כל עוולה כלפי התובע. לכן התובע לא זכאי לכל פיצוי.
הנתבעת טוענת, כי אף בהנחה שהתובע לא ידע על הליכי ההפקעה, ולא היה עליו לדעת על כך, ואף בהנחה כי הנתבעת עוולה בהקשר זה כלפי התובע, הרי הפיצוי לו זכאי התובע הוא פיצוי על פי הקבוע בפקודת הקרקעות, ולא על פי המנגנון לו טוען התובע.
עניינים אלה יידונו בפירוט להלן.
האם ידע התובע על ההפקעה והאם היה עליו לדעת על כך?
5. השאלה הראשונה אליה נתייחס, היא האם ידע התובע בפועל על ההפקעה. זאת, משום שאם יוכח כי התובע ידע בפועל על ההפקעה לפני התאריך בו הוא טוען כי נודע לו עליה, הרי אין עוד, ככל הנראה, חשיבות לשאלה אם נמסרה לתובע הודעה על ההפקעה אם לאו (ר' ג'אעוני נ. מדינת ישראל , ת. א. (מחוזי ירושלים) 1572/98, דינים מחוזי ל"ד (5) 620, כב' השופט זילברטל להלן: "פס"ד ג'אעוני").
אני סבורה כי לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. כמו כן לא הוכח כי היה עליו לדעת עליה.
6. ראשית, לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. עד התביעה הרב קפלן, העיד כי לא היה ידוע לו על דבר ההפקעה עד שנת 1998. הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור עניין זה.
בנוסף, התנהלותו של התובע בשנים 1961 עד 1998 מעידה על כך כי דבר ההפקעה לא היה ידוע לו.
כך, ב"כ התובע פנה בכתב לעירייה מספר פעמים על מנת לבחון את התקדמות ההליכים התכנוניים במתחם הנכס, ואף הגיש התנגדויות לתוכניות שהוצעו במתחם (ר' נספחים י"ג 1-10 לתצהיר עד התביעה, הרב קפלן). חזקה על התובע כי לא היה פועל באופן זה, לו היה יודע כי הנכס הופקע.
7. אינני סבורה כי יש רלוונטיות - לעניין חובתה של הנתבעת להודיע לתובע על ההפקעה - לשאלה האם "היה על התובע לדעת" על ההפקעה (אלא לכל היותר עניין זה עשוי להשליך על שאלת אשמו התורם של התובע). על כל פנים, אני סבורה כי לא הוכח גם כי היה על התובע לדעת על ההפקעה.
יתרת פסה"ד בהפניה - http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=47181
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרל דוד סלולרי - 052-8964914
מידענות,איתור מקרקעין, יזמות בנדל"נ, יעוץ פרטני למתחמי נדל"נ.
מייל - [email protected]
כל פעם מחדש אני קורא ורואה דפוס קבוע... רשויות המדינה מנסות להתחמק מחובתן לתשלום פיצוי בגין הפקעה שבכלל לא היתה ידועה לבעלי הקרקע.
ושוב עולה הסוגייה הנדושה...האם חובת המפקיע להודיע לבעלי הקרקע על ההפקעה.
להלן פס"ד הנוגע לסוגייה שבנדון - תיק אזרחי 1020-01 בביהמ"ש המחוזי בת"א.
התובע: הקדש שערי תורה - ע"י אפוטרופסיו הנאמנים להקדש
הנתבע : מ"י ומנהל מקרקעי ישראל.
1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצוי בגין הפקעת מקרקעין שלטענתו היו בבעלותו . בין הצדדים להליך התגלעו מספר מחלוקות עובדתיות ומשפטיות.
מכוח החלטה שניתנה בתיק על ידי כב' השופטת צ. ברון ביום 11.5.03, פוצל הדיון בתביעה. הוסכם כי בשלב הנוכחי לא יעלו לדיון שאלות זהותו של התובע, ועצם זכאותו של התובע לקבל פיצוי בגין ההפקעה (ר' פרוט' 29.5.05, עמ' 11 שורות 5-3). לכן, ההנחה שתנחה אותנו בשלב זה של הדיון, היא כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין ההפקעה. השאלה נשוא הדיון בשלב זה מתייחסת למועד הקובע לעניין חישוב הפיצוי המגיע לתובע בגין ההפקעה.
העובדות
2. המקרקעין נשוא הדיון הם חלקות 6 ו-8 בגוש שומה 7010, המצויים ברח' ברנט 12 בתל אביב (להלן: " הנכס"). הנכס נמצא במתחם "מנשייה" בתל אביב [יפו].
ביום 19.10.61 פורסמה ברשומות הודעה לפי ס' 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") ביחס להפקעת הנכס - יחד עם נכסים אחרים במתחם "מנשייה".
3. כאמור, זהות התובע וזכויותיו אינם נושאים שיידונו בחלק זה של הדיון. נסתפק בכך שנציין שהתובע הוא לטענתו מוסד צדקה. הוא התאגד בשנת 1962 כאגודה עותומנית, וביום 30.6.82 נרשמה האגודה כעמותה. לטענת התובע, הקדישו המנוחים ה"ה וולפוב את כל זכויותיהם בנכס לו.
לטענתו, נודע לנציגיו על דבר ההפקעה רק בשנת 1998. עד אז לא ידע התובע, לדבריו, על דבר ההפקעה כלל.
התובע טוען כי מאחר שהנתבעת לא הודיעה לו בשום שלב על ההפקעה, הוא זכאי לפיצוי ריאלי על ההפקעה, פיצוי ש"ישיב את המצב לקדמותו", היינו יאפשר לתובע לקנות חלקה דומה לזו שהופקעה. לכן, הפיצוי צריך להיות על פי שווי הנכס, נכון למועד בו נודע לתובע על הפקעתו - היינו בשנת 1998.
4. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובע ידע או היה עליו לדעת על ההפקעה, עוד בשנה בה פרסם שר הפנים על כוונתו לבצעה, היינו עוד בשנת 1961. לחילופין, היה על התובע לדעת על ההפקעה לכל המאוחר בשנת 1986, המועד בו בוצעו הליכי ההסדר במקרקעין.
הנתבעת טוענת עוד, כי היא פעלה בהתאם לכל חובותיה על פי הדין, ולא ביצעה כל עוולה כלפי התובע. לכן התובע לא זכאי לכל פיצוי.
הנתבעת טוענת, כי אף בהנחה שהתובע לא ידע על הליכי ההפקעה, ולא היה עליו לדעת על כך, ואף בהנחה כי הנתבעת עוולה בהקשר זה כלפי התובע, הרי הפיצוי לו זכאי התובע הוא פיצוי על פי הקבוע בפקודת הקרקעות, ולא על פי המנגנון לו טוען התובע.
עניינים אלה יידונו בפירוט להלן.
האם ידע התובע על ההפקעה והאם היה עליו לדעת על כך?
5. השאלה הראשונה אליה נתייחס, היא האם ידע התובע בפועל על ההפקעה. זאת, משום שאם יוכח כי התובע ידע בפועל על ההפקעה לפני התאריך בו הוא טוען כי נודע לו עליה, הרי אין עוד, ככל הנראה, חשיבות לשאלה אם נמסרה לתובע הודעה על ההפקעה אם לאו (ר' ג'אעוני נ. מדינת ישראל , ת. א. (מחוזי ירושלים) 1572/98, דינים מחוזי ל"ד (5) 620, כב' השופט זילברטל להלן: "פס"ד ג'אעוני").
אני סבורה כי לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. כמו כן לא הוכח כי היה עליו לדעת עליה.
6. ראשית, לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. עד התביעה הרב קפלן, העיד כי לא היה ידוע לו על דבר ההפקעה עד שנת 1998. הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור עניין זה.
בנוסף, התנהלותו של התובע בשנים 1961 עד 1998 מעידה על כך כי דבר ההפקעה לא היה ידוע לו.
כך, ב"כ התובע פנה בכתב לעירייה מספר פעמים על מנת לבחון את התקדמות ההליכים התכנוניים במתחם הנכס, ואף הגיש התנגדויות לתוכניות שהוצעו במתחם (ר' נספחים י"ג 1-10 לתצהיר עד התביעה, הרב קפלן). חזקה על התובע כי לא היה פועל באופן זה, לו היה יודע כי הנכס הופקע.
7. אינני סבורה כי יש רלוונטיות - לעניין חובתה של הנתבעת להודיע לתובע על ההפקעה - לשאלה האם "היה על התובע לדעת" על ההפקעה (אלא לכל היותר עניין זה עשוי להשליך על שאלת אשמו התורם של התובע). על כל פנים, אני סבורה כי לא הוכח גם כי היה על התובע לדעת על ההפקעה.
יתרת פסה"ד בהפניה - http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=47181
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרל דוד סלולרי - 052-8964914
מידענות,איתור מקרקעין, יזמות בנדל"נ, יעוץ פרטני למתחמי נדל"נ.
מייל - [email protected]