מהו פיצוי הוגן בגין הפקעה [גוש שומה 7910 חלקות 6,ו-8.]

פרל דוד

New member
מהו פיצוי הוגן בגין הפקעה [גוש שומה 7910 חלקות 6,ו-8.]

כל פעם מחדש אני קורא ורואה דפוס קבוע... רשויות המדינה מנסות להתחמק מחובתן לתשלום פיצוי בגין הפקעה שבכלל לא היתה ידועה לבעלי הקרקע.
ושוב עולה הסוגייה הנדושה...האם חובת המפקיע להודיע לבעלי הקרקע על ההפקעה.

להלן פס"ד הנוגע לסוגייה שבנדון - תיק אזרחי 1020-01 בביהמ"ש המחוזי בת"א.
התובע: הקדש שערי תורה - ע"י אפוטרופסיו הנאמנים להקדש
הנתבע : מ"י ומנהל מקרקעי ישראל.
1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצוי בגין הפקעת מקרקעין שלטענתו היו בבעלותו . בין הצדדים להליך התגלעו מספר מחלוקות עובדתיות ומשפטיות.
מכוח החלטה שניתנה בתיק על ידי כב' השופטת צ. ברון ביום 11.5.03, פוצל הדיון בתביעה. הוסכם כי בשלב הנוכחי לא יעלו לדיון שאלות זהותו של התובע, ועצם זכאותו של התובע לקבל פיצוי בגין ההפקעה (ר' פרוט' 29.5.05, עמ' 11 שורות 5-3). לכן, ההנחה שתנחה אותנו בשלב זה של הדיון, היא כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין ההפקעה. השאלה נשוא הדיון בשלב זה מתייחסת למועד הקובע לעניין חישוב הפיצוי המגיע לתובע בגין ההפקעה.

העובדות
2. המקרקעין נשוא הדיון הם חלקות 6 ו-8 בגוש שומה 7010, המצויים ברח' ברנט 12 בתל אביב (להלן: " הנכס"). הנכס נמצא במתחם "מנשייה" בתל אביב [יפו].
ביום 19.10.61 פורסמה ברשומות הודעה לפי ס' 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") ביחס להפקעת הנכס - יחד עם נכסים אחרים במתחם "מנשייה".
הודעה לפי ס' 7 לפקודת הקרקעות פורסמה ביום 14.2.74 (לגבי שטח מצומצם יותר מכלל המתחם),
הודעה לפי ס' 19 לפקודה, פורסמה ביום 25.5.80, שאז הפך הנכס להיות בבעלות מדינת ישראל.
בשנות ה-80 בוצע הליך של הסדר הזכויות במקרקעין שהופקעו, שכלל בין היתר את הנכס.

3. כאמור, זהות התובע וזכויותיו אינם נושאים שיידונו בחלק זה של הדיון. נסתפק בכך שנציין שהתובע הוא לטענתו מוסד צדקה. הוא התאגד בשנת 1962 כאגודה עותומנית, וביום 30.6.82 נרשמה האגודה כעמותה. לטענת התובע, הקדישו המנוחים ה"ה וולפוב את כל זכויותיהם בנכס לו.
לטענתו, נודע לנציגיו על דבר ההפקעה רק בשנת 1998. עד אז לא ידע התובע, לדבריו, על דבר ההפקעה כלל.
התובע טוען כי מאחר שהנתבעת לא הודיעה לו בשום שלב על ההפקעה, הוא זכאי לפיצוי ריאלי על ההפקעה, פיצוי ש"ישיב את המצב לקדמותו", היינו יאפשר לתובע לקנות חלקה דומה לזו שהופקעה. לכן, הפיצוי צריך להיות על פי שווי הנכס, נכון למועד בו נודע לתובע על הפקעתו - היינו בשנת 1998.

4. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובע ידע או היה עליו לדעת על ההפקעה, עוד בשנה בה פרסם שר הפנים על כוונתו לבצעה, היינו עוד בשנת 1961. לחילופין, היה על התובע לדעת על ההפקעה לכל המאוחר בשנת 1986, המועד בו בוצעו הליכי ההסדר במקרקעין.
הנתבעת טוענת עוד, כי היא פעלה בהתאם לכל חובותיה על פי הדין, ולא ביצעה כל עוולה כלפי התובע. לכן התובע לא זכאי לכל פיצוי.
הנתבעת טוענת, כי אף בהנחה שהתובע לא ידע על הליכי ההפקעה, ולא היה עליו לדעת על כך, ואף בהנחה כי הנתבעת עוולה בהקשר זה כלפי התובע, הרי הפיצוי לו זכאי התובע הוא פיצוי על פי הקבוע בפקודת הקרקעות, ולא על פי המנגנון לו טוען התובע.

עניינים אלה יידונו בפירוט להלן.
האם ידע התובע על ההפקעה והאם היה עליו לדעת על כך?
5. השאלה הראשונה אליה נתייחס, היא האם ידע התובע בפועל על ההפקעה. זאת, משום שאם יוכח כי התובע ידע בפועל על ההפקעה לפני התאריך בו הוא טוען כי נודע לו עליה, הרי אין עוד, ככל הנראה, חשיבות לשאלה אם נמסרה לתובע הודעה על ההפקעה אם לאו (ר' ג'אעוני נ. מדינת ישראל , ת. א. (מחוזי ירושלים) 1572/98, דינים מחוזי ל"ד (5) 620, כב' השופט זילברטל להלן: "פס"ד ג'אעוני").
אני סבורה כי לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. כמו כן לא הוכח כי היה עליו לדעת עליה.

6. ראשית, לא הוכח כי התובע ידע על ההפקעה. עד התביעה הרב קפלן, העיד כי לא היה ידוע לו על דבר ההפקעה עד שנת 1998. הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור עניין זה.
בנוסף, התנהלותו של התובע בשנים 1961 עד 1998 מעידה על כך כי דבר ההפקעה לא היה ידוע לו.
כך, ב"כ התובע פנה בכתב לעירייה מספר פעמים על מנת לבחון את התקדמות ההליכים התכנוניים במתחם הנכס, ואף הגיש התנגדויות לתוכניות שהוצעו במתחם (ר' נספחים י"ג 1-10 לתצהיר עד התביעה, הרב קפלן). חזקה על התובע כי לא היה פועל באופן זה, לו היה יודע כי הנכס הופקע.

7. אינני סבורה כי יש רלוונטיות - לעניין חובתה של הנתבעת להודיע לתובע על ההפקעה - לשאלה האם "היה על התובע לדעת" על ההפקעה (אלא לכל היותר עניין זה עשוי להשליך על שאלת אשמו התורם של התובע). על כל פנים, אני סבורה כי לא הוכח גם כי היה על התובע לדעת על ההפקעה.

יתרת פסה"ד בהפניה - http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=47181

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרל דוד סלולרי - 052-8964914
מידענות,איתור מקרקעין, יזמות בנדל"נ, יעוץ פרטני למתחמי נדל"נ.

מייל - [email protected]
 

פרל דוד

New member
עיריית ר"ג השתמשה שנים רבות באדמה פרטית כדרך ללא כל הפקעה.

הנה מקרה נוסף בו רשות מקומית [ובעניינינו- עירית ר"ג] השתמשה באדמה פרטית שנרכשה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת כאדמת בנין.[ברחובות בית שמאי, האורים, התנאים, בית הלל וחלק מרחוב הרא"ה ברמת גן ] בעל הקרקע נרצח בשואה ויורשיו גילו ב-1999 על רכישת הקרקע.
עיריית ר"ג אף לא טרחה לאתר את הבעלים/יורשיו או לבצע הליך של הפקעה כחוק.

לבסוף פסה"ד קובע פיצוי זניח במקום להעניש עירייה שנועגת מנהג בעלים בקרקע פרטית ואינה טורחת לנהוג עפ"י החוק.

להלן קטעים מפסה"ד.
תביעה אזרחית ביהמ"ש המחוזי בת"א 1970-01.
התובעים:
1. ישי רום
2. צביה בר לבב
3. נחום ויסוצקי
4. צבי שגב
5. שאול סגל
הנתבעים : עיריית רמת גן.
רקע לתביעה
תביעה זו מחזירה אותנו לשנות ה-30 של המאה הקודמת, ערב קום המדינה. התביעה הינה לתשלום דמי שימוש ברחובות בית שמאי, האורים, התנאים, בית הלל וחלק מרחוב הרא"ה ברמת גן (המהווים את חלקה 69 בגוש 6159 ברמת גן). התובעים הינם יורשי יורשיו של הבעלים הרשומים של חלקה 69 גוש 6159 ברמת גן. התביעה היא לדמי שימוש ראויים בסך של 4,000,000 ש"ח בגין השימוש שעושה הנתבעת, או למעשה תושבי רמת גן ברחובות אלו, בעילה של הסגת גבול או עשיית עושר

התובעים הינם יורשי יורשיו של המנוח נחמן בן יצחק הרש ויסוצקי ז"ל (להלן: "נחמן ויסוצקי"), נכדיו, בחלקים כדלקמן: מחצית ליורשי המנוח יוסף ויסוצקי ז"ל, שהיה בנו של נחמן ויסוצקי, התובעים 1-3 (ששית לכל אחד) ומחצית ליורשי בתו של נחמן ויסוצקי, התובעים 4 ו-5 (רבע כל אחד). בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת היה מגרש בשטח של 22,979 מ"ר הידוע כחלקה 14 בגוש 6159 (להלן:"חלקה 14") בנפת יפו כפר סאלמה, בבעלות בנק אשראי חברה הדדית בע"מ (להלן: "בנק אשראי").

בשנת 1934 הוכנה תוכנית לחלוקה ופיצול של חלקה 14 להלן: "תוכנית החלוקה") עבור זאב מילנר (להלן:"מילנר"), וביום 22.10.34 אושרה לרישום הפרצלציה של חלקה 14 לארבעים חלקות: 39 חלקות רגולריות לבניה בשטח של 450-500 מ"ר כל אחת, וחלקה נוספת המורכבת מרצועות קרקע בשטח כולל של 4,816 מ"ר

המחברת בין המגרשים שבחלקות הנ"ל, שסומנה כחלקה 69 (להלן:"חלקה 69"). ביום 17.5.1935 חתמו עו"ד בן מאיר בשם בנק אשראי ומילנר בשם קרוב משפחתו נחמן ויסוצקי הנ"ל, על שטר מכר לפיו רכש נחמן ויסוצקי את חלקה 69 תמורת 1,025 לא"י. גוש 6159 סופח לעיר רמת גן על פי צו מס' 110 של הנציב העליון מיום 14.11.1938, וכיום מהווה חלקה 69 את הרחובות בית שמאי, האורים, התנאים בית הלל וחלק מרחוב הרא"ה

על חלקה 69 חלו מספר תוכניות בניין עיר, כמפורט: א. תב"ע 12/פי.אס שפורסמה למתן תוקף ביום 11.12.1941 בה מוגדרת חלקה 69 כדרך, כאשר חלקו המערבי של רחוב אורים מוגדר כש.צ.פ (שטח ציבורי פתוח). ב. תב"ע די.ג'י שפורסמה למתן תוקף ביום 5.2.1948 בה מוגדרת חלקה 69 כנ"ל. ג. תב"ע רג/340 שפרסמה למתן תוקף ביום 27.12.1979 בה מוגדרת חלקה 69 כנ"ל. ד. תב"ע 798/ב' (תב"ע נקודתית) שפורסמה למתן תוקף ביום 25.3.1982 בה שונה ייעודו של חלק מרח' בית שמאי מדרך לשטח ציבורי פתוח

התובעים, יורשי יורשיו של נחמן ויסוצקי המנוח כאמור, טוענים כי יש לחייב את עיריית רמת גן (להלן: "הנתבעת" או "העירייה") לשלם להם דמי שימוש ראויים בסך של 4,000,000 ש"ח בגין השימוש הנעשה ע"י הנתבעת בחלקה 69, בעילה של הסגת גבולאו עשיית עושר. זוהי בתמצית התביעה שבפניי. יצוין, כי התיק התנהל ונשמע לפני כב' השופטת רינה משל שפרשה לגמלאות, והצדדים נתנו הסכמתם כי יינתן פסק דין על ידי לפי החומר הקיים בתיק בית המשפט

פסה"ד במלואו - http://www.fridmanwork.com/x65.html

בנושא זה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון יחד עם מקרה נוסף, ובפסה"ד המפורט ביטל ביהמ"ש העליון את פסה"ד במחוזי אך השאיר את הנושא הכספי על כנו.

פסה"ד בעליון - http://www.dindayan.com/rulings/06093080.E19.htm

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרל דוד סלולרי - 052-8964914
מידענות,איתור מקרקעין, יזמות בנדל"נ, יעוץ פרטני למתחמי נדל"נ.

מייל - [email protected]
 
למעלה