מהו תפקידו של "המתווך"?

[תיאולוגיה]

מהו תפקידו של "המתווך"?

"המתווך" הוא שם נייטראלי שנועד לבטא את החכם / הרב / הכוהן / הגורו / השמאן / הסמכות הרוחנית / המקשר שבין אדם לאלוהיו אלו איכויות או יכולות צריכות להיות לו? כיצד נדע להבדיל בין מתחזים לבין אנשים מפותחים ומקושרים באמת? אני מבקשת מהמשיבים השונים ליישם את הקודים הרוחניים שלהם עצמם בבואם להשיב על שאלה זו. להזכירכם - התשובות המתפרסמות כאן מייצגות אתכם, את ההתפתחות שהשגתם, את עומק החשיבה שלכם ואת הזרם הרוחני שעליו אתם נמנים או מונים את עצמכם. גם אם זו דת טבעית-אישית. וגם אם אמונתכם העזה והלוהטת היא כפירה בכל מכל. בהמשך יתבצע שירשור לפי נושאים.

 

[תיאולוגיה]

בגלל מגבלות השפה העברית

כל מה שנכתב בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

 

[masorti]

מה זה "מקושרים באמת"?

רב אמור להיות בעל קו טלפון ישיר לשמיים? (איך? בחזיונות הלילה? במסרים נסתרים?) אני לא שמעתי שרבנים טוענים שיש להם "קישור" שכזה. לכל היותר, טוענים שמספר קטן של מקובלים מסוגלים לקבל מסרים בטכניקות שונות.

 

[תיאולוגיה]

"קשר"

בעיני אדם מקושר באמת הוא אותו אדם שנאמן לטבעו האמיתי, אינו מכוסה במסיכות ובקליפות, רוצה באמת ובתמים להיות מתרגם נאמן לאמת כפי שהיא מתגלה לו, ומסוגל לעבור בשבילי החיים בלי להתקבע בפרדיגמות. השפעתו (או השפעתה) הישירה או העקיפה, יכולה לגרום לאנשים אחרים לגלות את האמת שבתוכם, וכך נוצר "תיווך". עד כאן האידיאל. אולם השאלה היתה: מהם בעיניך הקריטריונים שמסמיכים אדם אחד לשמש כמתווך עבור אנשים אחרים? אולי השאלה באמת תתחדד בהמשך, אבל קודם בוא נסכים על אמות המידה.

 

[masorti]

אני לא דוגמא מוצלחת...

כי אני מסורתי ולא דתי. (כלומר: לא נזקק לרב בחיי היום יום) כללית, רב שיכבדו אותו צריך להיחשב למי שמקיים בחייו הפרטיים את מה שהוא מטיף לו (הן מבחינת הקפדה על מצוות הדת, והן מבחינה קהילתית-מוסרית), וכן להיתפס כבקיא בחומר התורני. כלומר, רב אידיאלי הוא: א. מקיים אורח חיים ירא שמיים וגם מוסרי. ב. מתפקד כמנהיג קהילתי. ג. מומחה בתחומו. (אופי טוב גם כן לא יזיק) מבחינה טכנית גרידא (לצורך שאלה הלכתית) מספיקה הסמכה פורמלית ושייכות לזרם הרלוונטי. לא לי לפסוק האם כל רב מצליח לקיים את האידיאל. מצד שני, גם לא כל רופא ולא כל מורה מקיימים את האידיאל שהיית רוצה.

 

[Justin Angel]

בכל הרצינות, למה?

מה קרה שגישה לאלוהות מוגבלת רק לחבורת אישיים? אנחנו לא לפני 3,000-2,000 שנה שאנשים עובדים כל היום בשדה, כל אחד היום יכול להינות מאיכות חיים, וגם מדיבור ישיר לישויות בהן או מאמין. כל דרגה דתית, היא דבר ארכאי בעיקרו. (אני דרואיד מתלמד למי שמתעניין) תראו, לפני 3,000 שנה היו קלטים ולהם היו כהני דת - דרואידים (ההסבר הזה שטחי בהיסטריה וגם מטעה, אבל נסתפק בו). הדרואידים הקדישו את כל חייהם החל ממקופות שונות (אפשר מילדות של ילד בן שלוש, ואפשר גם בגיל המופלג של 20), והקדישו 18-21 ללימוד על המסורת הדרואידית. אבל היום, שאנשים יותר רגילים ללמוד, שזה יותר מוטבע באנשים, שיש טכניקות למידה יותר פשוטות, שלכולם יש זמן, כל אחד יכול ללמוד להיות דרואיד. (למרות שטכניקות הלמידה גדלו נהוג גם לציין שכמות החומר גם גדלה ככל שהמין האנושי אגר וצבר יותר ידע).

 

[תיאולוגיה]

האם לדעתך זמן הלימוד

הוא קריטריון לדיבור ישיר? ומה לגבי אנשים שלמדו כל חייהם ובכל זאת אין להם דיבור ישיר? אישית לך ג´אסטין: מחקתי את ההודעה שמכילה גידוף. אנא הימנע מכך להבא. נוסח ההודעה נמצא אצלך בתיבת המסרים ואתה רשאי לפרסמה שוב, ללא גידופים.

 

[Justin Angel]

כותרת

דבר ראשון, השם שלי בלי א´, ג´סטין לא ג´אסטין. דבר שני, שאלתי אותך מה הגידופים, מכיוון ואני לא מוצא אותם לבד ובקשר לשאלות, אני אומר שהיום לכולם יש זמן ללמוד, ולכן כולם יכולים לתקשר עם הדוגמה שלהם. אין כזה דבר "דיבור ישיר", זה לא מספר 1800 שמחייגים והאלוהות הקרובה למקום מגורייך עונה. אני לא מטריד את האלים שלי, יש להם מספיק לעשות (אתה יודע, כל הקטע של היקום לא קורס לתוך עצמו (אומגה גדול מאחד) לוקח זמן). אני לא רואה שום סיבה באמת לפתוח שיחה עם משהו מהדוגמה שלי...

 

[תיאולוגיה]

לגבי חיוגים

עניתי לך בתיבת המסרים ומצדי העניין סגור. בנוגע לחיוגים - אנלוגיה מופלאה. אני דווקא כן חושבת - ואפילו יודעת - שה"חיוגים" כן אפשריים. זה מזכיר לי בדיחה: הטלפון מצלצל וקול מודאג שואל: "שלום, האם הגעתי ל: 9999 999?" "כן. את מי אתה צריך?" "לא - זה פשוט המספר היחיד שעובד בטלפון שלי." מטרת הבדיחה היא להמחיש שמי שלא מכיר מספרים אחרים יכול לדבר רק עם אלה שביכולתו לחייג, וככל שההבנה כוללת יותר מרכיבים, אפשרויות החיוג גדלות.

 

[ינון פיאמנטה]

"מתווך" מואר

שלום כולם! צודק ג´סטין בקביעתו שכל אדם יכול להיות בקשר עם האלוהות הרי בכולנו ישנו הניצוץ האלוהי.. כולנו היבטים של האחד. ישנה דוגמא מצויינת לכך -כולנו כפאות שונות ביהלום ענק אחד - לכל פאה יש את הנצנוץ היחודי לה, זווית וכיוון אחרים, אך כולן מחוברות ומשקפות את האור הגלום ביהלום- האור האלוהי האחד!! אבל, רובנו (כולל עבדכם הנאמן) עדיין שרויים באשליית הנפרדות שלנו מהמקור האלוהי, ולא חווים את המצב המלאכי האמיתי שלנו.. ישנם אנשים על הפלנטה שעל ידי לימוד ארוך ו"מחיקת" האגו (או יותר נכון רתימתו לשירות האלוהים) הפכו להיות "מתווכים" מושלמים - מורים אמיתיים. אנחנו כולנו פיאות ביהלום- אך אנחנו לא מודעים ליהלום וחיים באשליה שאנחנו נפרדים.. לכן האור שיוצא מאיתנו מעורפל.. אותם אנשים למדו להפוך להיות ערוץ נקי של הרוח האונברסלית (אלוהים)- מודעים להיותם חלק מה"יהלום".. אותם אנשים בעלי איכויות רבות- מלאי חמלה, חביבים, דוברי אמת, לוחמי צדק, תמיד חושבים על טובת אחרים לפני טובתם האישית, וחיים בנתינה אין סופית - כמו אלוהים... אנשים כאלו באו מדתות שונות מרחבי העולם ובזמנים שונים, על מנת להדריך את האנושות הטועה לחזור אל הדרך הנכונה -דרך האחד. ביניהם ניתן למצוא את יוסף, משה, ישוע, מוחמד, בודהה, זרטוסטרא, הרבי נחמן, הבעש"ט, אחנ-אתון, רומי ועוד רבים טובים! אותם מורים השאירו לנו ולשאר האנושות את משנתם מלאת האור - מעין מדריך לצועד בדרך לאחדות.. מי יתן ונלך בה כולנו! באהבה גדולה ינון

 

[תיאולוגיה]

ועוד רבים טובים אחרים

ידועים יותר וידועים פחות. כפי שיש מלאכים עם רייטינג גבוה ומלאכים אחרים ידועים פחות. ואולי היקום הגיע למסקנה שאדם אחד כבר לא מספיק למשימה הזאת והוא מתחיל להזיז קבוצות שלמות של אנשים?

 

[תיאולוגיה]

אם תשאל לדעתי האישית

הגישה לאלוהות אינה מוגבלת רק לחבורת אישים אלא פתוחה בפני כל אחד. מה שכן נשאר הוא המתודה: א. בשביל "לחייג" צריך לדעת איך ולאן. פעם שאלתי מיסיונר יהודי שבא להציל את נשמתי בעזרת נרות שבת ("כל אישה וכל בת, מדליקה נרות שבת"): אם היית מדבר עם אלוהים והוא היה אומר לך להרוג מישהו, היית עושה את זה? הוא אמר לי: "כן, בטח! אם אלוהים אומר אז עושים.." בשלב הבא שאלתי אותו לפי איזה קריטריונים הוא יכול לדעת שזה אלוהים ולא משהו אחר - השטן למשל? הוא החליף צבעים, הדבר מעולם לא עלה בדעתו. וזה בדיוק מה שמסוכן. ב. בשביל להבין את תוצאות ה"שיחה" צריך מספיק רקע, אחרת התרגום נעשה ברמה נמוכה. דוגמא טובה לכך היא אלכסנדר הגדול שפשוט לא ידע מתי להפסיק לכבוש. ג. מישהו שכבר יודע "לחייג" ולתרגם יכול לעזור, בתנאי שהוא אמיתי ולא מתחזה. שאלתי התייחסה לג.

 

[masorti]

היהדות מעולם לא טענה שהאדם..

הרגיל מנוע מ"לחייג". הרי לכל אחד יש את היכולת להתפלל תפילה אישית ולבקש בקשות. והחסידות אפילו הפכה זאת לענין מהותי. הרי יש אינסוף סיפורים חסידיים על העני/סנדלר/חייט שהתפלל או שר ניגון וזה היה חזק מתפילת הצדיק. לגבי ענין השאלה איך יודעים מי נתן את ההוראה להרוג... לוגית באמת קשה להוכיח האם זה האל או מתחזה. אבל אם מעיינים היטב בתנ"ך מגלים שלפי התיאולוגיה היהודית השטן כפוף לאל וחייב לקבל ממנו אישור לכל צעד (ראי הסיפור בספר איוב). לכן, לא סביר שהשטן יוכל להתחזות לאל ולתמרן את האדם התמים לבצע חטאים. אני לא מתמצא בנבכי תורת הנסתר היהודית כדי לומר לך איזה "סימני זיהוי" ניתן לבקש ממי שדורש ממך להרוג.

 

[susDana the witch]

לפי דעתי,

אין מתווכים רבים בזמניינו, ואם יש הם לא מפורסמים במיוחד, והם עובדים בצורה פרטית. אני כותבת מהצד היהודי, אבל כך אני מאמינה. גם אם יש אנשים שיכולים לתקשר באופן ישיר עם האל, הם לא מהמנהיגים שלנו. הרבנים, הם רק אנשים שלמדו את ההלכה ואת התורה. כהנים, לעומת זאת, זה לא דבר נפוץ בימיינו. איכויות? הוא צריך להכיר את הדת, להכיר את העם, להיות נאמן לעצמו, לדתו ולאמונתו, להיות אמין, לא לשקר לגבי יכולותיו, להיות סבלני, ולהבין. זו דעתי

 

[תיאולוגיה]

שמת את הכרת הדת במקום הראשון

ומה עם מתווכים שחיו בעבר ולא הצטיינו במיוחד בהכרת הדת, כמו כמו משה למשל, שגדל והתחנך במצרים, כמו בודהה שגדל הרחק מהדת, כמו הבעש"ט שהיה יהודי פשוט ולא למדן גדול, ישוע שהיה בן נגר פשוט ואם למד אזוטריקה או לאו (הרוזיקרושנס טוענים ששהה בבתי ספר אזוטריים במצריים ואפילו נדד עד אירופה, אבל קשה להאמין משום שהוא סיים את עבודתו בגיל שלושים ומשהו) איננו יודעים.... ברנדט שהוכרזה כקדושה על ידי הכנסיה הקתולית משום שפגשה יישות כנראה פגנית וחוללה ניסי ריפוי היתה נערה כפרית נבערת שאפילו לא הכירה את הדת הקתולית... הדוגמאות רבות... ומלבד זאת, מייסדי הדתות הרי לא היו יכולים להתחנך על ברכי הדת או הזרם הרוחני שהם עצמם ייסדו...

 

[susDana the witch]

לא לא לא..

זה לא לפי סדר חשיבות.. זה לפי מה שחשבתי עליו באותו רגע.. הדבר הכי חשוב, לדעתי, זה הקשר עם העם, והיכולת להדריך אותו.