מהיום
אף אחד לא יוריד לי את הביטחון יותר אף אחד לא יגרום לי להרגיש פחותה יותר מאחרים, פחותה יותר ממנו אף אחד לא יגרום לי להיכנס לדיכאון רק בגלל שהם קצת יותר פתוחים ממני אף אחד לא יצליח לגרום לי להזיל דמעה בגלל שאני פאקינג חושבת שאף אחד לא יסתכל עליי אני מסתכלת על עצמי כרגע, ופאק, אני באמת יפה, הרבה יותר מהרבה אחרות שנותנות לי להרגיש רע, ואולי זה סתם בגלל עצמי, אני לא מצליחה להבין, למה הביטחון שלי כזה פאקינג נמוך וקטן, למה אני מסתכלת על מישהו ואני אפילו לא חושבת להתחיל לדבר איתו כי... למה שהוא יסתכל עליי? זה כזה לא נכון, ה-10 ימים האלו בהם הכרתי כל כך הרבה אנשים מדהימים והרגשתי כל כך טוב, הרגשתי שייכת, הייתי משמעותית, דומיננטית, הייתי במרכז, ובכל זאת.. משהו גורם לי להרגיש תמיד קטנה יותר, מהחברות הקרובות אליי, מהאנשים הפחות קרובים אליי, מהעולם עצמו, אני תמיד רוצה לספר משהו ומשהו עוצר אותי כי אני חושבת ש... אסור שאף אחד ידע עליי הכל, אני תמיד מנסה להסתיר, אני כזה בנאדם חלש, ושוב.. החוסר ביטחון הזה... למה אני לא מסוגלת להרגיש כמו כולם, שווה כמו כולם, זה מונע ממני כל כך הרבה דברים.. זה מונע ממני לנסות כל כך הרבה דברים... ואולי אני סתם מדברת ככה כי כרגע אני מרגישה טוב עם עצמי, אבל ברגע שאני שוב אהיה מוקפת באנשים אני שוב ארגיש קטנה, כאילו אני החברה של כולם אבל ברגע שזה מגיע לפסים אישיים... אף אחד לא באמת יסתכל עליי. אז כן, אני אנסה לשנות את זה, אני מנסה, תמיד, ואני רוצה להאמין שבאמת אף אחד לא יצליח להוריד לי את הביטחון יותר, אבל בסופו של דבר - זה לא אשמתו של אף אחד, רק שלי... ורק אני יכולה לשנות את זה... אבל איך?
אף אחד לא יוריד לי את הביטחון יותר אף אחד לא יגרום לי להרגיש פחותה יותר מאחרים, פחותה יותר ממנו אף אחד לא יגרום לי להיכנס לדיכאון רק בגלל שהם קצת יותר פתוחים ממני אף אחד לא יצליח לגרום לי להזיל דמעה בגלל שאני פאקינג חושבת שאף אחד לא יסתכל עליי אני מסתכלת על עצמי כרגע, ופאק, אני באמת יפה, הרבה יותר מהרבה אחרות שנותנות לי להרגיש רע, ואולי זה סתם בגלל עצמי, אני לא מצליחה להבין, למה הביטחון שלי כזה פאקינג נמוך וקטן, למה אני מסתכלת על מישהו ואני אפילו לא חושבת להתחיל לדבר איתו כי... למה שהוא יסתכל עליי? זה כזה לא נכון, ה-10 ימים האלו בהם הכרתי כל כך הרבה אנשים מדהימים והרגשתי כל כך טוב, הרגשתי שייכת, הייתי משמעותית, דומיננטית, הייתי במרכז, ובכל זאת.. משהו גורם לי להרגיש תמיד קטנה יותר, מהחברות הקרובות אליי, מהאנשים הפחות קרובים אליי, מהעולם עצמו, אני תמיד רוצה לספר משהו ומשהו עוצר אותי כי אני חושבת ש... אסור שאף אחד ידע עליי הכל, אני תמיד מנסה להסתיר, אני כזה בנאדם חלש, ושוב.. החוסר ביטחון הזה... למה אני לא מסוגלת להרגיש כמו כולם, שווה כמו כולם, זה מונע ממני כל כך הרבה דברים.. זה מונע ממני לנסות כל כך הרבה דברים... ואולי אני סתם מדברת ככה כי כרגע אני מרגישה טוב עם עצמי, אבל ברגע שאני שוב אהיה מוקפת באנשים אני שוב ארגיש קטנה, כאילו אני החברה של כולם אבל ברגע שזה מגיע לפסים אישיים... אף אחד לא באמת יסתכל עליי. אז כן, אני אנסה לשנות את זה, אני מנסה, תמיד, ואני רוצה להאמין שבאמת אף אחד לא יצליח להוריד לי את הביטחון יותר, אבל בסופו של דבר - זה לא אשמתו של אף אחד, רק שלי... ורק אני יכולה לשנות את זה... אבל איך?
