מהיכרותכם, האם אחוז הרווקים רווקות

[elanc10]

מהיכרותכם, האם אחוז הרווקים רווקות

מקרב המגמגמים,גבוה מהממוצע הארצי? לדעתי האישית כן,כלומר אין לי מחקר סטטיסטי,אלא מהיכרות! האם לדעתכם חוסר הקשר נובע מפחד לקבל אחריות על תא משפחתי,בגלל חשש מאי יכולת לקיום כלכלי? הפחד להביך את הילדים בעתיד? קושי לקיים קשר עם בן/בת זוג הנרתע מהגימגום? ריגשי נחיתות? במקרה שלי,היתי נשוי תקופה קצרה בראשית הדרך,וב 15 השנים האחרונות גרוש עם קשרים קצרים ולא מחייבים. אשקר אם לא אודה כי המחשבות שילדי יתבישו בי לא עלו בראשי, ומאד הציקו לי,יתכן שזאת גם היתה הסיבה שבחרתי בגירושין במקום גידול ילדים. האמת שרק כיום אני מנתח את האירועים מאחורי מסך האלמוניות של האינטרנט,תוך הסרת מעצורים וראית האמת המאד לא מחמיאה. ד"א רבות מידידותי למשך חודשים,לא ידעו שאני מגמגם,חלקן התפלאו על אוצר המילים שלי (שנבע מהצורך להחליף מילים קשות). לאנשים רגילים קשה להבין,לדמיין שלעיתים מגמגם יבחר לאכול עוף במקום סטיק, משום שלפתע קשה לו לומר "סטיק" ולמרות שהוא שונא "עוף",זכרון שעלה במוחי לאור הנוסטלגיה.

 

[בתיה של פעם]

איזו טלפטיה , בדיוק עכשו כתבתי על

כך . טרם הכירותי אותך מהפורום הקודם , שם הנושא הנ"ל עלה המון המון פעמים וחלקנו "חוויות " ללא סוף אני בת 37 , בחורה מוכשרת כך אומרים , אבל תמיד הגמגום היה בעוכרי , חשבתי שאני "אפש" לא יוצלחית , הכשרונות לא שווים אם הם מחוברים לגימגום , היתה תלמידה מצטיינת . . .אבל כלום לא היה שווה לי בשל הגמגום , תמיד ניסיתי להוכיח את עצמי יותר מכל , חשבתי והייתי בטוחה שהגמגום הוא דבר נורא , הייתי מלאה תיסכולים ןכעס על החיים , כי חשבתי לעצמי "מי ירצה כלה מגמגמת? " , הרי לא נאה ולא נאה. הלכתי ללמוד באוניברסיטה , אך הייתי בודדה , כי לכולם היו קשרים חברתיים ורק אני בודדה , כולם היו אומים עלי שאני "מקסימה" ו"נהדרת" אך כל הזמן הרגשתי אפש מאופש. בלילת ברירה , מתוך ידיעה גמורה שאף אחד לא יתחתן עם בחורה מגמגמת ומתוך רצון עז להתחתן (ואני בחורה דתית) מצאתי את עצמי תחת החופה עם בחור שלא התאים לי בשום מימד וכיוון (וכולם אמרו לי זאת) , אז אני לא שמעתי להם ורציתי כ"כ להוכיח לעצמי שגם "אני מתחתנת" , הניואים האלה היו אומללים ואיומים ותוך 8 חודשים מצאתי את עצמי גרושה ןהפעם הרפרטואר שלי התרחב . . . גרושה+ מגמגמת - ותתאר לך כמה לא ידעתי את נפשי מרוב כאב וצער , באותה תקופה גם שמנתי , אך תתאר לך את הרגשתי. ביום מן הימים , לאחר כמה הכרתי בחור , שאמר לי שהגמגום שלי נהדר , נדלקתי על בהבחור הזה ישר בהתחלה (בשל התמיכה שהוא נתן לי) , אך הבחור לא רצה אותי ושום פעם התאכזבתי. לאחר שנה של פרידה אותו בחור התקשר אלי והציע לי להכיר את חברו , שהוא בחור מ ק ס י ם . הבחור הנהדר הזה היום הוא בעלי היקר , והבעל היקר הזה מקבל את הגמגום שלי מתוך אהבה גדולה . אז זהו זה סיפור עם סוף טוב לא האמנתי בעצמי , והנה זה הגיע. אז זהו רק הסיפור בקיצור רב , אך רציתי שתדעו שבורא עולם גדול מאוד בהצלחה רבה לכולם

 

[elanc10]

העובדה שאת דתיה אינה מקילה?

כלומר הכל כתוב ומוגדר מלמעלה? בצעירותי היתי דתי, והדת נתנה לי כוחות בשעת מצוקה. האם סביבה דתית אינה תומכת יותר במגמגמים,כלומר מקבלת אותם כפי שהם?

 

[בתיה של פעם]

לא כ"כ הבנתי את הקשר

אנשים מחפשים בני זוג מושלמים לא בעלי "פגמים" וגם לו הקלים ביותר

 

[elanc10]

נכון! אבל במציאות חיינו החיים

הם פשרה! היו בנות ונשים שרציתי ולא רצו בי וכנ"ל הפוך! איני מאמין לצערי באהבה ממבט ראשון! התיחסתי לדת כגורם המעניק חוסן נפשי, כאשר חושבים שיש כח עליון למעלה המשגיח עלינו ויש סיבה לכל, כל יותר לעבור את החיים. כאשר אנו אתאיסטים, ויודעים שהחיים הם ככאוס, אין יד מכוונת והכל מקרי,הדרך לדכאון קרובה מאד. לכן התיחסתי לדת כגורם תומך.