מהירות צניחה על הירח ועננים בפסגה

[כרטעיוטכ]

מהירות צניחה על הירח ועננים בפסגה

1. אני מבין שבגלל שהירח קטן מכדור הארץ, כוח המשיכה שלו יהיה חלש יותר. אבל למה מהירות הצניחה נמוכה יותר גם כן? חשבתי לעצמי מה יכולה להיות הסיבה לכך שמהירות נפילת עצמים חופשית שווה בכדור הארץ תהיה שווה גם בירח... לא מצאתי לעצמי תשובה... 2. למה מסביב לפסגה "גורדת שחקים" של הר כלשהו, תמיד ילכדו עננים דווקא? למה הסיכוי (לפי מה שאני שמתי לב בכל אופן) שליד שפיץ של הר תהיה עננות מקומית גדול יותר מאשר בסביבה המישורית שלידו? תודה !!

 

[כרטעיוטכ]

עוד שאלה קטנטנה בקשר לירח...

למה תמיד בלילה (ולפעמים אפילו ביום) נוכל לראות את הירח בשמיים? השמש למשל פעם תהיה בשמים ופעם לא, כלומר כל העולם "נהנה" בתורו מהשמש אבל כשאני חושב על זה, אנחנו תמיד רואים את הירח בלילה... מה עם שאר העולם?

 

[אחמס1]

זה ממש לא נכון שהירח תמיד יראה בלילה

 

[maverick 42]

דבר ראשון

לא תמיד רואים את הירח בלילה. דבר שני - למה אתה חושב שאם אתה רואה את הירח, מישהו אחר לא רואה אותו גם? וכדי לענות על השאלות שלך בצורה יותר מעמיקה, אני ממליץ לך לפנות לוויקיפדיה ולנסות להבין איך נראת מערכת השמש שלנו, תוך התמקדות על המערכת של השמש-כדוה"א-הירח.

 

[ufffnick]

לגבי הירח

עוד בימי חז"ל שמו לב שלירח מופע משלו וישנם שניים-ארבעה לילות ללא ירח. לוח השנה העברי היא הדרך הנוחה להבים זאת: בתחילת וסוף חודש עברי - אין ירח, כי כל הצד המוצל שלו פונה לכיוונינו. אמצע חודש הירח מלא. ישנן סטיות במופע שלו שתלוי בשעות הזריחה, מחזור הירח סביב כדה"א אינו 24 שעות ולכן הוא לא באמת זורח רק בלילה ושוקע לקראת היום. לכן נוצר מצב שהירח זורח כשהוא עם הצד המואר (באופן חלקי או מלא) פונה אלינו בשעות היום. מעצם תופעות אלו אפשר לגזור את ליקוי החמה שקורה אחת לאי אילו שנים. בכלל כדי להבין יותר ממליץ לך לקרוא בוויקיפדיה (או כל מקור אחר) על הירח ומסלולו סביב ארץ.

 

[טל ר]

ההממפפפפ

אנא הרשה לי לתקן קמעה: באמצע החודש העברי אכן הירח הוא מלא. על מנת שהירח יהיה מלא, עליו להפנות אלינו את הצד המואר ע"י השמש - כלומר הירח מלא כאשר השמש נמצאת (פחות או יותר) בצד ההפוך של כדה"א לעומת הירח. מכאן נובע שכשהירח מלא, הוא זורח כשהשמש שוקעת ושוקע עם זריחתה. לעומת זאת, כאשר הירח הוא חלקי, המרחק הזויתי שלו מהשמש קטן יותר (ביחס לכדה"א). למשל כאשר גודלו של הירח הוא 1/2 (חציו מואר וחציו חשוך), הוא במרחק 90 מעלות מהשמש, כלומר הוא זורח מחצית מהלילה ומחצית מהיום. לגבי מחזור הירח מסביב לכדה"א - לו הוא היה 24 שעות, הוא היה נראה במקום קבוע בשמים - כלומר בחלק מהמקומות הוא היה זורח 24 שעות ביממה ובאחרים לא היה נראה לעולם. כך בדיוק נראה כדה"א מהירח. טל

 

[כותב 485]

תיקון קטן

הירח היה נראה במקום קבוע בשמיים לו זמן המחזור שלו היה כזמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו, דהיינו קצת פחות מ-24 שעות (נדמה לי 23 שעות + 56 דקות)

 

[טל ר]

אתה צודק

בלבלתי בין המחזור הסידרלי לשמשי.

 

[כרטעיוטכ]

אז בקשר לירח...

אם אנחנו מסוגלים לראות אותו כמעט בכל לילה, מה זה אומר לגבי החצי השני של העולם? האם הירח "נודד" יחד עם הלילה, והוא ייראה לחצי העולם השני כשאצלם יהיה לילה? חיפשתי באינטרנט מצגות וסרטונים שידגימו את המסלולים הללו ולא מצאתי...

 

[אחמס1]

אם אנחנו רואים את הירח במשך הלילה

אז במשך 12 השעות האלה הירח זז מעט יחסית לאורך כל המסלול שלו, וכשאנשי הצד השני של העולם "יסתובבו" להיות באותה נקודה* שבה אנחנו היינו קודם, הם יראו את אותו דבר בערך. * במערכת בה הראשית היא מרכז כדור הארץ

 

[ufffnick]

הכוונה היתה

למחזור המופע, לעיני צופה מכדור הארץ. הניסוח שלי יצא מטעה, מודה. לגבי הפירוט לאיך הוא מופיע מלא ואיך חלקי, בכוונה לא נכנסתי לעניין עצמו, כי מעצם השאלה של הבחור הבנתי שאין לו כל כך תמונה לגבי איך הדבר עובד. לגבי התיאור שלך של הזריחה החלקית ביום ובלילה, התיאור הזה סותר את היווצרותו של לילה חשוך נוסף (לא זוכר באיזו תדירות שנתית). המחזור שלו הוא בערך 27 יום סביב כדוה"א, מה שאומר שישנן סטיות גם מהתיאור שלך. אני מניח שמאותן סיבות לא נכנסת גם לסטיות האלה (ואחרות).

 

[טל ר]

לא הבנתי

היכן מצוייה הסטיה מהתאור שלי, וכיצד לילה חשוך נוסף מהווה סתירה למה שכתבתי.

 

[g a l 9 4]

אני לא מבין גדול בעיניין

אבל תשים לב שבירח אין אוויר זאת אומרת שאין חיכוך. לעומת כדו"א שבו אומנם יש כוח משיכה גדול יותר אבל החיכוך עם האטמוספירה מאט את הצניחה. לגבי השאלה השניה, עדיין לא מצאתי תשובה חד משמעית לזה. אולי מישהו אחר יודע. יום טוב.

 

[כרטעיוטכ]

לגבי החיכוך, סדיוק ההיפך

אם אין חיכוך בירח העצמים אמורים ליפול מהר יותר

 

[g a l 9 4]

כן, לזה התכוונתי.

 

[ufffnick]

טוב, ככה...

קודם כל, אתה לא יכול לצנוח על הירח (במובן צניחה חופשית וכד', עם מצנח) מהסיבה הפשוטה שאין שם אטמוספירה. דבר שני, מהירות הנפילה החופשית היא פרופורציונאלית למסה אליה אתה נופל (המסה שלך לא רלוונטית). אם נתעלם מכך שיש אטמוספירה בכדה"א (שהיא גורם תאוטה) אז הנפילה החופשית שלך על כדוה"א תחשוב מאנרגיות: GMm/r=0.5mv^2 כאשר G קבוע אוניברסלי, M מסת כדוה"א ו-m המסה שלך. כאמור, המסה שלך לא רלוונטית. אם תחשב את הנפילה החופשית שלך על הירח, כל שאתה צריך לעשות הוא להחליף את ה- M של כדוה"א בזה של הירח (מסת הירח היא בערך שישית ממסת כדוה"א). בגלל שהמסה של הירח קטנה יותר פי 6 המהירות שלך במגע עם הריצפה תהיה קטנה יותר פי שורש 6. בעניין הרים ועננים: עננים נוטים להתקבץ בשיכבת גובה מסויימת, כזו שהלחץ האטמוספרי מאפשר להם להתגבש יחד עם חומרים מיקרוסקופיים שמחברים אותם זה לזה (אירוסילים). ככל שאזור האקלים חם יותר או יבש יותר (או שניהם), העננות תטה להתגבש (אם בכלל) בגבהים גדולים יותר. לכן איזורים פנימיים ביבשות יש פחות עננים ונטייה למדבריות. (בעיקר כי עננים מקבלים את הלחות שלהם מאידוי במאגרי מים גדולים). מאחר והם נוטים להימצא בשיכבת גובה מאוד מוגבלת, כשהם יגיעו לאיזור בו יש הר גבוה, הם יהיו בגובה הפיסגה, ולאורך שאר ההר, גם תראה עננים במגע איתו ויש אפילו פסגות שאם תעמוד עליהן (כמו ההימלייה) אתה תראה מסביב את העננות מלמעלה. בכלל בהרים גבוהים, כשיש שקיעה של לחות זה נראה כאילו אתה הולך בתוך ענן. למה הם נתקעים בפיסגה? אני לא חושב שזה באמת תופעה נפוצה, אבל אני יכול להניח שבפיסגה יש שטח מגע גדול יותר עם הקרקע (בגלל הקימור) יותר מבאזורים שטוחים, מה שגורם לאותם אירוסילים שמגבשים את הלחות לענן, ליצור "אינטראקציית" משיכה אל הקרקע. אם הפיסגה גדולה מספיק, הענן דחוס וקטן מספיק והרוח חלשה מספיק אז יש סיכוי שהוא "יתקע" שם עם שיבוא משב חזק יותר ויפזר אותו משם. (לפחות ככה נראה לי, אז אל תתפוס אותי במילה...)

 

[טל ר]

טעות בידך

מסת הירח היא כ-1/81 ממסת כדה"א. תאוצת הנפילה החופשית על פניו היא רק 1/6 מזו של כדה"א מאחר ורדיוס הירח הוא 1/3.7 מזו של כדה"א.

 

[אחמס1]

../images/Emo45.gif

 

[ufffnick]

צודק... טעות שלי.

הכוח שהוא מפיק מהווה שישית מהכוח של כדורה"א...

 

[טל ר]

עננות

הסיבה לעננות בהרים היא שהאויר, כאשר הוא עובר את ההר, עולה למעלה ואחרי כן יורד חזרה למטה בצידו השני של ההר. כאשר האויר עולה הוא מתקרר. העננות נוצרת באויר כאשר הטמפ' שלו מגיעה לנקודת הטל שלו. דוגמא לענן נדיר למדי אבל כזה שמדגים בדיוק מדוע נוצרים עננים מסביב להרים הוא ענן לנטיקולרי (ענן עדשה).