מהי טלפתיה?

[עוד אחת]

מהי טלפתיה?

 

[חנה גונן]

קשר נפשי חזק במיוחד?

 

[עוד אחת]

מבחינה מדעית, אני מתכוונת.

 

[Henryf]

טלפטיה מבחינה מדעית

מבחינה מדעית הטלפטיה הינה מדע בדיוני. (הוכח נסיונית). הנרי

 

[ezmeer]

טלפטיה אינה מדע בדיוני. הוכח מדעית!

תשיג ספר מפקולטת פראראפסיכולוגיה של אחת האוניברסיטאות בגרמניה, עדיף של מינכן, הספר שלהם הכי טוב ותלמד קצת.

 

[Henryf]

מדע או מדע בידיוני.

איזמיר, אני לא מגיע בקישור שלך לאינפורמציה המבוקשת, האם תוכל להנחות. מדע בדיוני 1. לו הייתה הטלפטיה מוכחת, זה לא היה מפתיע ובהחלט אינטואיטיבי, עקב גלי המח. 2. הטלפתיה נחקרה ע"י מדענים, בהתחלה באוניברסיטת פרינסטון ואח"כ ע"י מחלקות המחקר של ציבאות ברה"מ וארה"ב. 3. המחקרים האוניברסטאיים הראו סטיות קלות מאד מהצפי הסטטיסטי, וסטיות קלות אלה היו לא רק במבחנים טלפתיים סטנדרטיים (צד אחד רואה, וחושב על קלף כאשר הצד השני מנסה לנחש מהו הקלף), אלא גם באם הצד השני ראה את הקלף לפני הצד הראשון, וגם אם הצד הראשון לא ראה כלל את הקלף. כמו כן התוצאות הראו אי תלות במרחק בין 2 האנשים, גם אם היו מבודדים בכלובי פאראדיי (בידוד של גלים אלקטרומגנטיים כמו גלי המוח). הגדילו לעשות מחקרי הצבא האמריקאי בו אחד הצדדים היה בצוללת באיזור הקוטב הצפוני. 4. הסטיות הקלות מאד גרמו להרבה אנשי מדע לראות בתוצאות הוכחה לאיזושהיא תופעה שיש לחקרה, אפילו איינשטיין התייחס בתחילה למחקר באהדה, אם כי אח"כ הסתייג ממנו. 5. גל המחקרים בעקבות התוצאות הראשוניות גרם לעולם המדע להודות שהתוצאות אינן מדעיות. אחד החוקים של המדע לקבלת תוצאות כמדעיות וקונסיסטנטיות הינו העיקרון לחזור על הניסוי, בכל זמן, בכל ארץ, ולחזור על התוצאות. על התוצאות של הטלפתיה לא ניתן היה לחזור. 6. כיון שתוצאות המחקר לא עומדות במבחן המדעי העכשווי, הרי מבחינה מדעית, בשלב זה, הינן מדע בדיוני. הצבא האמריקאי הגיע חד משמעית להסק הזה והם ירדו מהמשך המחקרים בנושא. 7. כל האמור לעיל אינו אומר שאין להמשיך ולחקור, ואולי למצוא בעתיד קורלאציות מדעיות, בשלב זה זה לא המצב. הנרי

 

[ezmeer]

שלום הנריפ

הקישור שלי זה חתימה אוטומטית. לא קשור לטלפטיה. בקשר ל: 1. או קיי. היא מוכחת. אם אתה יודע את זה או אתה לא יודע את זה, אבל כבר מזמן מוכחת. מדעית! 2. רוב המחקרים האמריקאיים שווים לתחת. אלה שלא שווים לתחת, אין לך שום אפשרות לדעת עליהם, הכל מסווג. אם אתה רוצה למצוא חומר מדעי לא מסווג, תחפש בכיוון גרמניה ולא ארה"ב. 3. לאוניברסיטאות שעושות מחקרים כאלה, לרוב אין את הציוד המתאים למחקרים כאלה. בכלל כמעט לאף אחד אין. ועוד משהו. המרחק לא חשוב. הבידוד לא חשוב. על פני כדה"א בכל מקרה. 4. למדענים של היום אין מספיק כלים בשביל לחקור את זה, אז מי זה אינשטיין בזמנו? )) 5. הם לא יודעים מה הם עושים. באמת לא יודעים. הם לא צריכים לגעת בזה בכלל. זה חומר דק מדי בשביל "מדענים רגילים". 6. כבר אמרתי לך. לרוב אין להם כלים מתאימים לבדוק את זה. 7. נכון, זה לא המצב. אבל יש כאלה שכבר הגיעו לאן שצריך. תנסה להשיג ספרים של מכוני פאראפסיכולוגיה מגרמניה. יש שם את כל המחקרים שלהם.

 

[Henryf]

מדע בדיוני

איזמיר, נדמה לי שיש בינינו אי הבנה קטנה, אינני מתנגד לא לטלפתיה ולא לכל פאראפסיכולוגיה אחרת, אולם הן אינן מדעיות. לא הכל בעולם מדעי, וזה בסדר, אבל מה שלא מדעי, ולא עומד במבחן המדעי, לא ניתן לכנותו מדע, ואם העוסקים בתחום מתעקשים לקרוא לו מדע, הרי השם היחיד מבחינה מדעית הינו "מדע בדיוני" (וזו הייתה בדיוק התשובה שלי לשאלה שנשאלה). העובדה שתחום מסוים אינו מדעי אינו מוריד מערך התחום. היופי, האמנות, היושר, הערכים... כולם אינם מדעיים ועל אף פי כן חשובים מאד מאד, אולי יותר מהמדע, אבל הם לא מדעיים. הנרי

 

[ezmeer]

בסדר

עפ"י איזה קריטריונים אתה מבדיל בין תחום מדעי לתחום לא מדעי?

 

[Henryf]

מהו מדע

איזמיר, מספר פילוסופים של המדע ניסו להגדיר את המדע, החל מהלורד קלווין (מדע הוא כל ידע המזדקק למתמטיקה). מקובל היום לקבל כמדע "בניית מודלים", כאשר המודל אמור להסביר (כמותית, לא איכותית) תופעות עבר, ולנבא תצפיות עתידיות. ככל שהתצפיות קרובות יותר למודל, המודל מוצלח יותר. המדע אמור להיות קונסיסטנטי, חוזר על עצמו, אובייקטיבי. כלומר כל ניסוי מדעי אפשר לחזור עליו בכל מקום אחר בעולם, והתוצאות אמורות לחזור על עצמן (בטווח המודל). זה בערך, הנרי.

 

[ezmeer]

טלפתיה

זוהי קליטת תדר מסויים של גלי המוח. כל אחד (כמעט) יכול ללמוד.

 

[galitay]

טלפטיה

גלים בתדר מסוים שהמח מייצר\קולט נראה לי לפחות...

 

[galitay]

טלפטיה = טלפתיה ...

 

[femme_fatal]

פה פתחת תיבת פנדורה

ובכן, בעולם שבו חלקיקי -נאנו יכולים להמצא ב-2 מקומות בוא זמנית, לא יהיה זה אבסורדי למדיי להאמין שבני אדם יכולים לחלוק את אותם רגשות או מחשבות גם ללא אינטראקציה גלויה לעיין. הבה לא נשכח שמח אנושי פולט בצורה בלתי פוסקת גליי-מח (שהם משהו כמו טביעת אצבע של כל אדם רק בצורת גלים). ואם מכשיר כ"כ פרימיטיבי כמו רדיו יכול לקלוט גליי-רדיו, אז רעיון הטלפתיה מתחיל לקבל צורה יותר הגיונית. ראייה ללא עיניים, פולטרגייסט, טלפתיה, פסיכוקינזיס, פליסבו ועוד הם בהחלט לא רעיונות חדשים למדע. הרבה מאוד ניסויים נעשו . ורובם מוכיחים שהאינטואיציה האנושית היא לא דבר של מה בכך. אנחנו מצויים במארג הרמוני של שדות חיים. ספר מדהים ועוצר נשימה בנוגע לנושא הזה הוא "על טבע" של לייל ווטסון.

 

[shkool]

חלקיקי נאנו יכולים להמצא ב-2 מקומות

בו זמנית? האין חוק הנקרא חוק שימור החומר?

 

[Henryf]

חוק שימור החומר.

1. אין חוק שימור החומר. 2. האם יש בכלל חומר? אולי הכל אנרגיה? 3. אם חלקיק נמצא מחציתו בנקודה א´ ומחציתו בנקודה ב´, האם חוק שימור החומר נשמר? 4. עובדת התמרחות החלקיק (ההסתברות למצוא את החלקיק) כענן, ולא בנקודה מסוימת, אינה הגיונית? ועוד לא הגעתי למוזרויות של התורה. הנרי

 

[shkool]

שאמרתי חומר התכוונתי גם לאנרגייה

(שהם בעצם אותו הדבר) 1.אין חוק שימור החומר/אנרגיה? ממתי? 2.האם חומר הוא לא אנרגיה "קפואה"? 3.כן 4.התמרחות החלקיק כענן? למה כוונתך באומרך "ענן"? shkool

 

[Henryf]

חומר / אנרגיה

שקול, חוק שימור חומר / אנרגיה יש, זה לא חוק שימור החומר. חוק שימור החומר לא לוקח בחשבון את תורות איינשטיין, ואם מוסיפים אותם (כשמוסיפים אנרגיה) אזי במשמעות הנרחבת של אנרגיה ומהירות, במשמעותם הייחסית הכללית. התמרחות החלקיק כענן. תורת המכניקה הסטטיסטית אינה מדברת על נקודה מרחבית בה נמצא חלקיק, אלא על חלוקה הסתברותית במרחב מסוים בה ניתן למצוא אותו, מבחינה ציורית החלקיק אינו בנקודה מסוימת, אלא מרוח במרחב מסוים, כל נקודה עם הסתברות שונה. הנרי

 

[shkool]

כלומר, אין באמת ענן אשר "מחליף" את

האלקטרון. הענן נובע מפאת ידיעתנו לגבי מיקומו.

 

[Henryf]

עננות הידיעה

"הענן" אינו רק מפאת הקושי שלנו לדעת במדויק את מקומו של החלקיק, אלא חלק מהתכונות של החלקיק (עיקרון אי הוודאות). הנרי