פשטות
היבט מיוחד של מהות החיים הוא היבט הפשטות. כדי להבין את ההיבט היסודי הזה של מהות החיים, צריך לשים לב לעובדות הפשוטות על חברת בני-אדם. בכל חברה רגילה חיים בני-אדם השונים מאוד אלה מאלה מבחינות רבות, הבדלים אלה באים לידי ביטוי - בהשפעה החברתית, בכוח הכלכלי, ברמת ההשכלה.... אבל כל אלה חסרי-משמעות עבור החיים כמהות. או, מבחינת מערכת החובות שמטילים החיים על האדם. הם אינם מבחינים בין עשיר לעני, בין פרופסורים לפשוטי העם, ואפילו לא בין בריא לחולה! את המשמעויות למהותם נתן ונותן האדם עצמו. מהות החיים הוא מעיין הנביעה הקובע את רציפותם של החיים. את נתיב הזרימה. את המהות, קובעת נכונותו של האדם לכבד את החיים כחיים. אילו המהות הייתה מבדילה בין יחידי סגולה בעלי כישורים מיוחדים או בעלי תכונות אופי יוצאות דופן, היא הייתה מגבילה את כוח הקיום של החיים כחיים. ככול שמהות החיים מתאימה עצמה בטבעיות, כך מתרבים ההולכים בדרך - כלומר, על מנת שההולך בדרך יוכל לראות את הדרך, חייבת הדרך להתאים עצמה להולך, השונות בין הולך להולך נובעת מנקודת המבט. מכאן נובעת גם השונות בהבנת המהות ואיכותה. מוזר? פרדוקסאלי? אולי! אך החיים מצאו את הדרך להתאים עצמם להולך בדרך על ידי שינוי ההולך עצמו, רק כך יכולים החיים להתאים את הדרך להולך בה, ומאפשרים להולך להתאים עצמו לדרך. למרות שעל פניו נראה כאילו האדם מתאים עצמו לדרך-חיים על מנת לשרוד, מנסה דרך-החיים להתאים עצמה לאדם על מנת שהחיים כחיים ישרדו. כאשר ההתנקשות, בין דרך-חיים להולך בדרך, גדולה מידי, או כאשר מהות החיים אבדה אי שם במרחב, החיים כחיים מגינים על עצמם ומוציאים את יוצר ההתנקשות ממעגל הקיום. מכאן שמהות החיים הם החיים כשלעצמם!