מהי עבדות לפי התנ"ך ?

eyalnadav

New member
מהי עבדות לפי התנ"ך ?

אנו מורגלים לומר שעבד הוא אדם שעובד כל עבודה אצל מעביד בתנאים לא טובים גם עבודה בזויה וללא שכר (השכר היה רק בקניה לעבד) . אבל יש עוד כמה דברים שקשורים לעבדות שקשור גם לאדם שכיר. 1. עבודה בזמן לא קצוב - כאשר המעביד אומר לעובד שיעבוד עד שיחזור ולא אמר כמה זמן או כמה עבודה צריך לעשות - זה עבדות . צריך לעבוד בזמן קצוב ולעבודה קצובה. וזה לא משנה שהמעביד חזר אחרי דקה-שעה- וכמה שעות לעומת השעות בפועל של עובד שכיר. יותר גרוע לא לדעת כמה אתה עובד מאשר לעבוד מספר כאשר אתה יודע בדיוק כמה אתה עובד. 2. החלפת עבודה לעבודה לא מתאימה - המצרים נתנו עבודה של גברים לנשים ועבודה של נשים לגברים ,ועבודה של אדם צעיר לאדם זקן וזקן לצעיר . אם צעיר נוח לשאת יותר וללכת פחות , ולאדם זקן לשאת פחות וללכת יותר פעמים - הרי נהפך שהצעיר ישא פחות וילך יותר והזקן ישא יותר וילך פחות . 3. עבודה שאין צורך בה כלל והיא נאמרת רק כדי שהעבודה יהיה עסוק ולא בהפסקה - תחמם את המים כדי שאשתה כוס תה והוא לא צריך לשתות וכיוצא 4. עבודה שלבסוף נודע שאין בה תועלת וסיפוק - ידוע בזמן השואה והגרמנים שאמרו ליהודים במחנות הריכוז והעבודה שיעבירו אבנים ממקום למקום ואח"כ יחיזרו למקומן הטבעי , העברים בנו את ערי האוצרות פיתום ורעמסס שכשמן של הערים - כל הבנין שבנו נהרס לאחר זמן. הסיפוק שהיה על יצירת דבר חדש כלשהנו או תועלת למעביד לפחות -התברר ככלום לבסוף.
 

גרי רשף

New member
למיטב הבנתי..

..עבד הוא אדם שהפך לרכוש של אדם אחר ("נמכר לעבדות"), כמו בהמת עבודה; וכל השאר נגזר מזה.
 

masorti

New member
אתה טועה...

במקרא למונח "עבד" היו כמה מובנים, וההגדרה שציינת היא רק אחת מהן. לענייננו, ברור לחלוטין מהתיאור בספר שמות שבני ישראל לא היו עבדים במובן שלך (הם לא היו רכוש של אדם פרטי). אפשר לראות בהם "עבדים של המדינה", כלומר מי שהמדינה מטילה עליו עבודות כפייה ציבוריות. אם נקבל את התיאור המקראי כאמת הסטורית, הרי שהמעמד של בני ישראל היה מקביל למעמד היהודים במדינות כמו הונגריה בשנות מלחמת העולם השנייה. היהודים היו ללא זכויות אזרח, והגברים גויסו לפלוגות עבודה לפי גחמות השלטון.
 

יוסי ר1

Active member
פתח מדרשים, תנחומא כמדומני.

"עבודת פרך" מהי? הרי כל אדם מתרגל מתישהו לסוג העבודה בה הוא עוסק. אז על פי המדרש, עינו אותם בזה שהחליפו להם את סוג העבודות, למה שאינו מקובל.
 
הפרשנות שלך לא תואמת את הכתוב בתנ"ך

עבד הוא אדם שנשללה ממנו עצמאותו הפרשנות שלך מתאימה לאגדות חז"ל לא לתנ"ך עבד במקרא הוא גם נתין של מלך עבדות היתה גם דרך לשלם חובות אדם בעל חוב מכר עצמו או מי מבני משפחתו לכיסוי חובותיו או נמכר לעבדות לפרק זמן מוסכם
 
ספר לנו משהו על כך

מי שפרשנותו סותרת את הכתוב בתנ"ך, מי שטוען ששמו@אל זה דוד שאינו אלא ווסל פלישתי, ושטוען שסופריו של דוד סילפו את ההסטוריה - שלא יטיף לנו על פרשנות שאינה תואמת את הכתוב בתנ"ך...
 

Lakedaimon

New member
טוען... לא מוכיח.

הוכחה היא משהו שאינו ניתן לסתירה (1+1=2) או אם...
אז. טענה היא משהו שיש בו משתנים (1+X=Y) ולכן כל מספר יכול להיות X וכל מספר יכול להיות Y וניתן כך לטעון הכל (אפילו ששמואל הוא דוד). מה שאתה עושה הוא טענה - לא הוכחה, תזה (או במקרה שלך אנטיתזה) ולא הוכחה. וכבר הראיתי לך שכל דבר שאתה מנסה להוכיח על הכתוב מן הכתוב, ניתן להפריך מן הכתוב, או מחוצה לו, על הכתוב. אלה הם חוקי הלוגיקה והטרמינולוגיה שלה.
 
מזל טוב על הכובע החדש

לדאבוני חילופי הכובעים שלך לא משפרים את יכולת ההבנה שלך כדאי שתחשוב על החלפת דיסקט אתה אף פעם לא הצלחתה להפריך כלום (ואתה אפילו הודתה בזה ) לא לפי הטרמינולוגיה ולא לפי הלוגיקה אתה מקסימום משתמש בסמנטיקה שלא בטוח שאתה אפילו מבין אותה
 

Lakedaimon

New member
אין צורך להפריך את מה שלא הוכח

ואין צורך לפתוח ישר בהשאמות שלגופו של אדם במקום לסתור את טענותיו. כפי שאומר מכר משותף, הטענות לגופו של אדם משמען חולשת הטענות נגד טענותיו...
 

Lakedaimon

New member
שניים - למה רק אחד?

האחד שנושאו טיולים וידיעת הארץ (683) אם אתה יוצא מהבית מדי פעם, הרגש חופשי להיכנס ולבקש עצה. השני שנושאו ארכיאולוגיה (1943) ואם אתה מתענין בעובדות שניתן לפרשן אתה מוזמן להיכנס. כשאני גולש פה אני מחויב לאהבתי למקרא ותו לא. מכך שאינך מוכן להתווכח על הטיעונים שהעליתי בזמנו אלא רק לגופו של אדם (אני) אינני יכול אלא להתאכזב. זה יכול אולי להעיד על חוסר יכולתך (או רצונך) להתמודד איתם ועל כך צר לי. אם היית יכול להיצמד לויכוח ענייני שלגופו של עניין, יכול היה להתפתח פה דיון מעניין. כיוון שנראה כי אינך יכול לנהל דיון שבו אינך קורא לי (או לאחרים) בור או כסיל רק כיוון שאינך מוכן להתמודד עם טענות מדעיות, אסלח לך.
 

Lakedaimon

New member
ואני חשבתי שכיוונת לעצמך

כשאמרת "מודה ועוזב ירוחם". אבל הרי על מה חשבתי? שתוכל להודות בחולשת טענותיך?
 
האם עבד עברי עומד בקריטריונים שהצבת?

האם אפילו עבד כנעני, שמחוייב בחלק מהמצוות, עומד בקריטריונים האלה? הייתי מצמצם את השאלה שלך לעבדות במצרים לפי המדרש.
 

eyalnadav

New member
גוף התשובה הוא לפי עבד עברי וכנעני

והובא לפי מה שכתוב בהלכות עבדים ברמב"ם , ולפי דרשות חז"ל לגבי עבדות מצרים . יש להוסיף שיותר כואב להיות עבד לאדם שאהב אותך ומכיר אותך ועכשיו הוא משעבד בך לעומת מישהו אחר, כך המצרים אהבו את ישראל בתחילה וללבם נהפך לשנאה "הפך ליבם לשנוא לעמו להתנכל לעבדיו " בתהילים קה המצרים היו רעי עין ולא נתנו להם לאכול ולנוח אלא לפי זמן קצר, וגם לללא רחיצת ידים אלא איך שהם מלוכלכלים בטיט ובזיעה ,וגם נתנו להם מצות ולא לחם חמץ (הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא) , ועוד מצות יבשות כך שגם לא יאכלו הרבה ,
 
בוא ונראה מה אומר הרמב"ם על עבד עברי

א,ח [ו] כל עבד עברי, אסור לעבוד בו בפרך. ואיזו היא עבודת פרך--זו עבודה שאין לה קצבה, או עבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד, שלא ייבטל. א,ט מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא, שהרי לא נתן קצבה; אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית, או עד מקום פלוני. א,י וכן לא יאמר לו חפור מקום זה, והוא אינו צריך לו. ואפילו להחם לו כוס של חמין, או להצן לו, והוא אינו צריך לו--אסור, ועובר עליו בלא תעשה: שנאמר "לא תרדה בו, בפרך" (ויקרא כה,מג; ויקרא כה,מו), הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו. א,יא וכן הגוי שנמכר לו--אם רדה בו בפרך, הרי ישראל מצווין למונעו. ואם הניחוהו--עוברים בלא תעשה, שנאמר "לא ירדנו בפרך, לעיניך" (ויקרא כה,נג). ואין אנו נזקקין להיכנס לרשותו של גוי, ולבדוק אחריו שלא יעבידנו בפרך: שנאמר "לעיניך", בזמן שאתה רואה. א,יב [ז] כל עבד עברי--אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בזויים שהם מיוחדים לעשיית העבדים, כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ, או יחלוץ לו מנעליו: שנאמר "לא תעבוד בו, עבודת עבד" (ויקרא כה,לט). אינו נוהג בו אלא כשכיר, שנאמר "כשכיר כתושב, יהיה עימך" (ויקרא כה,מ). א,יג ומותר לספר לו שיערו, ולכבס לו כסותו, ולאפות לו עיסתו. אבל לא יעשה אותו בלן לרבים, או ספר לרבים, או נחתום לרבים; ואם הייתה אומנותו זאת קודם שיימכר, הרי זה יעשה. אבל רבו לא ילמדנו כתחילה מלאכה כלל; אלא אומנות שהיה בה, היא שעושה כשהיה עושה מקודם. א,יד במה דברים אמורים, בעבד עברי, מפני שנפשו שפלה במכירה. אבל ישראל שלא נמכר--מותר להשתמש בו כעבד, שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו. א,טז [ט] כל עבד עברי או אמה עברייה--חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר "כי טוב לו עימך" (דברים טו,טז): שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה בכפר והוא בכרך--שנאמר "ויצא, מעימך" (ויקרא כה,מא). מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו. א,יז וחייב לנהוג בו מנהג אחווה, שנאמר "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו" (ויקרא כה,מו). ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות, באותן העבודות שהוא עושה לו.
 
למעלה