מהפכה בחינוך -חלק 2

[דני קריות]

כל אדם בר דעת המדפדף בספרי ההסטוריה הנלמדים בבתי הספר אינו יכול שלא להזדעזע מתוכנם.
תוכן שאינו מתאים לילדים ונוער המעונינים להכיר את תולדות ארצם ועולמם.
אבל את אנשי מערכת החינוך אשר תפיסת עולמם לקוחה מעולם המושגים של הפוליטיקה,ומעולם
המושגים של התקשורת,של הביטחון,ושל הדתות ,במקום מעולם המושגים של בני הנוער-אין זה מעניין.
אין זה חשוב עבורם ללמד על ההסטוריה של המוזיקה,אין זה חשוב ללמוד על ההסטוריה של הקולנוע,
ההסטוריה של האומנות,של הריקוד,של המדעים,הטכנולוגיה,המחשבים,הספורט,האופנה,ההומור,
או ההסטוריה של משחקי ילדים.
חשוב יותר עבורם ללמד על ההסטוריה של הפוליטיקה,של המלחמות,של המהפכות המדיניות,
של הדרמות הבין לאומיות,של האסונות,של הטראגדיות,של הפשע,ועוד נושאים מהסוג הזה.
אין זה חשוב עבורם ללמד על חייהם של ילדים ונוער כמותם בתקופות אחרות,כפי שמופיעים בספרים
אוטוביוגרפיים,אשר נותנים תמונה אמיתית וישירה של החיים בעבר.חשוב יותר עבור אנשי החינוך
להתעמק בכתביהם של מלומדים רציניים אשר חוקרים את העבר במבט שיכלתני,מבט ביקורתי,חסר
עניין,משעמם,ריקני ועלוב.
במילים אחרות-במקום ללמד על ההסטוריה של הישגיו של האדם ושל האנושות ולהיות גאים על היותם
בני אנוש,לומדים הנוער על ריגעי השפל של האדם,ומרגישים בושה על היותם חיים בעולם לא מובן זה.