shay or eli
New member
מהפכה ציונית מול מהפכה פרולטרית
מאחר והציונות היא תנועה מיוחדת במינה בעולם היא מעולם לא נותחה כיאות ולא ניתן לה יחס בתור התנועה שהיא - תנועה מהפכנית. מהפכה אינה אומרת שינוי דרסטי וחד פעמי ואינה מחייבת תפיסת נשק לידיים (למרות שהציונות כן עשתה זאת כמה וכמה פעמים). מהפכה הינה שינוי דרכי עולם, תפיסת השלטון על ידי קבוצה זו או אחרת לקידום אינטרסים כאלו או אחרים תוך הרס השלטון הקודם ודאגה כי לא יעלה שוב. ניתן להשוות זאת למהפכה קלאסית במבנה, המהפכה הצרפתית: השלטון הפיאודלי העמיס עוד ועוד עול על העם עד אשר קלו כל הקצים. המלך ניצל את העם במכוון וסירב ללכת ברוח הזמן ולחתום על מגילת זכויות האדם (רק מאוחר יותר, כשהחלה המהפכה, הוא הסכים. השלטון המלוכני לא יכל ולא רצה עוד לכלכל את עמו בתנאים המודרניים (זכורה אמירתה של מרי אנטואנט: "אם אין לחם, יאכלו עוגות"). עם קום האלטרנטיבה של הדמוקרטיה הבורגנית התארגנה בעם תנועה מהפכנית אשר רצתה להשליט את האידאלים הרפובליקנים. לתנועה הייתה אידיאולוגיה מוגדרת, אירגון, משמעת וסדר, רצון להעלות לשלטון את המעמד הבורגני (כינון הדיקטטורה של הבורגנות) ובמצעם הייתה הטענה המוצדקת כי עבר זמנו של האבסולוטיזם. עד מהרה השיגה התנועה תמיכה עממית עצומה והורידה בכח את המשטר הקיים. המהפכנים הוציאו להורג עשירים פיאודלים השכם וערב, וזאת גם לשם תחושת הנקם האנושית וגם למען לא יעלה פתאום צאצא לאציל זה או אחר וידרוש את רכושו חזרה. משמע, המהפכה הבורגנית הייתה חייבת להסיר כל שריד לשלטון הקודם בכדי לשלוט. הם גם הוציאו להורג את רוב משפחת המלוכה למען מטרה זו. המהפכה הצרפתית נכשלה במידה מסויימת, מאחר ואחריה קם נפוליאון שהכריז על עצמו קיסר ואחריו העלו המדינות השכנות חזרה את המלוכה האבסולוטית שנחשבה בעיניהן "נאורה" (היא באמת הייתה נאורה ביחס לימי הביניים, אך לא ביחס לתקופה זו בהיסטוריה). אך בסופו של דבר נחלה המהפכה הצרפתית הצלחה, בכך שהצליחה להביא את שלטון הבורגנות לצרפת. כיום כל נסיון של יציאה כנגד הבורגנות (למען המונרכיה למשל) ידוכא, בכח או עפ"י חוק. למהפכה הציונית מבנה דומה - העם היהודי סבל במשך 2000 שנות גלות משנאה ורדיפות. אלו התחזקו עם האנטישמיות הגדולה של המאות האחרונות באירופה. את הפוגרומים ואת הפגנות ה"מוות ליהודים" ראה בנימין זאב הרצל והבין כי קלו כל הקיצים. הוא הקים את התנועה הציונית אשר מטרתה - חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בה. ומהי מדינה יהודית אם לא הדיקטטורה של הלאום היהודי (המתנהל בתוך עצמו בדרך דמוקרטית)? אי לכך, גם הציונות היא תנועה מהפכנית אשר מטרתה להשליט קבוצה מסויימת באוכלוסייה - הלאום היהודי במקרה זה. לתנועה הציונית היו כמובן התארגנויות מסודרות וממושמעות להגשמת מטרותיה, והן נלחמו למענה גם בלי יריות ואש - ההתיישבות העובדת, תנועות הקיבוצים, ההגנה, האצ"ל, הלח"י, הסוכנות היהודית, הקונגרס הציוני וכו´. והציונות אכן הצליחה במהפכה שלה - היא כוננה בארץ ישראל דיקטטורה יהודית. אך הצלחתה אינה שלמה. אמנם רב המפלגות בכנסת הן ציוניות (יש המאשימים את הקומוניסטים ברצון לתפיסת כל הפרלמנט ע"י מפלגה קומוניסטית אחת, ישראל היא דוגמא לאיך ניתן להפוך מפלגה אחת בעלת אידאולוגיה אחת - הציונות - למספר עצום של מפלגות שעולם ומלואו מפריד ביניהן), אמנם מערכת החינוך שוטפת את ראשיהם של הדור הצעיר בציונות ובלאומנות ואמנם יש חוק האוסר על פעולות הנוגדות את אופייה היהודי-דמוקרטי של ישראל, אך השלב הסופי של המהפכה עוד לא הושלם. השלב הסופי של המהפכה, שעוד לא הגיעה לאליו הציונות, הוא שלב הכחדת השלטון הקודם והגורמים המסכנים את השלטון החדש. מאחר ורצונה של הציונות הוא הקמת מדינה הפועלת בדרך הדיקטטורה של העם היהודי, הכוחות המונעים ממנה לעשות זאת הם הערבים. שכן הציונות מנסה לכונן מדינת לאום, אשר להבדיל ממדינת מעמד היא נסמכת על תכונה מולדת של אדם. הרי אין אנו בוחרים להיות יהודים או ערבים או סלובנים, אנו נולדים כך. לכן כל גורם אשר נולד ואינו חלק מן הלאום השליט הוא מסוכן למדינת לאום. אי לכך התחלקה הציונית לשני גושים - אלו התומכים בהמשך מצב הביניים הקיים כעת ואלו אשר תומכים בהשלמת המהפכה על ידי טרנספר. תומכי הטרנספר עומדים מאחורי הסיסמא "ארץ ישראל לעם ישראל" וכך הם בעצם המשכה הישיר והמפחיד של התנועה הציונית. אין זה פלא כי תנועה אשר מטרתה יסוד מדינת לאום, תכונה הנרכשת מלידה, תסיים את דרכה כתנועה גזענית אשר מטרתה גירוש של מיליוני אנשים ממולדתם על סמך הדם הזורם בעורקיהם. התנועה המהפכנית הקומוניסטית פועלת גם היא באותה הצורה, אך היא רוצה להשליט מעמד ולא לאום. הוגי הקומוניזם, קארל מארקס ופרידריך אנגלס, חזו בסבלו של מעמד הפועלים המנוצל על ידי השלטון הבורגני ולכן הקימו את התנועה הקומוניסטית. מטרתה של התנועה הקומוניסטית היא העלאת המעמד הפרולטרי לשלטון כשהוא שולט בדיקטטורה במדינה תוך שהוא מנהל את עצמו בצורה דמוקרטית (לא לפי מספר תיאוריות של לנין, לא כמו שקרה ברוסיה - אחת ההיזדמנויות המוחמצות ביותר בהיסטוריה). המשטר הקומוניסטי יכול להיות אף יותר דמוקרטי מהשלטון הבורגני אותו אנו מכירים, כיוון שהוא מאפשר גם דמוקרטיה ישירה (ועדי עובדים המנהלים את המשק, קומונות) וגם דמוקרטיה נציגותית (פרלמנט של מספר מפלגות סוציאליסטיות בעלות דיעות כאלו או אחרות, כמו שמתאפשרים בכנסת כאלו חילוקי דעות בין המפלגות הציוניות ייתכנו כאלה בין המפלגות הסוציאליסטיות). עלינו, הקומוניסטים, להפיק לקחים מבריה"מ ולהבין כי אי אפשר לעשות "זבנג וגמרנו" - אי אפשר לעבור לשוק קומוניסטי בבת אחת, צריך להוריד את הבורגנות מתפקידיה על ידי חקיקת חוקים והלאמת מפעלים ולא על ידי הרג ושמירה על המשטר תעשה באמצעות משטרה גלויה וחינוך ולא באמצעות משטרה חשאית. לדיקטטורת המעמד לגיטימציה רבה הרבה יותר מדיקטטורת הלאום - שכן לאום כפי שאמרתי היא תכונה מולדת אשר לא מתייחסת למעשיו ודרך חייו, בעוד מעמד מצביע על תפקידו בחברה ועל פועלו. למעמד הפרולטריון הלגיטימציה הגדולה ביותר להשליט דיקטטורה כיוון שהוא הרוב העצום של האוכלוסייה וכיוון שהוא המעמד היצרני ביותר בחברה. יש אשר יטיחו בפני את העובדה כי ברית המועצות נפלה וכאילו מת הסוציאליזם. כאן אנו שבים לדוגמת המהפכה הצרפתית: נפוליאון סטה מדרכה של הרפובליקה הבורגנית וניצלה לטובת הקמת אימפריה וכיבושים למיניהם. לאחר שהודח חזרה לזמן מה בהשפעת מדינות האזור השיטה הקודמת, המונרכית, ונפוליאון הוגלה. לאחר זמן מסויים שבה הדמוקרטיה הבורגנית לשלוט. כך גם ברוסיה: הדיקטטורה של הפרולטריון לא צלחה בהתחלה, כיוון ששלל מנהיגים סטו מדרכה והיא אינה הייתה יכולה לעצור בעדם ולהגן על עצמה. ב- 1991 התפרקה ברית המועצות והוחזר השלטון הרפובליקני של לפני מהפכת אוקטובר (בין הורדת הצאר לתפיסת הבולשביקים את השלטון הייתה תקופה קצרה של דמוקרטיה בורגנית ברוסיה). אך זוהי רק הפסקה קצרה - כמו במהפכה הצרפתית תשוב צורת השלטון המתקדמת (סוציאליזם לאחר רפורמות מסויימות שהזכרתי - ביטול המשטרה החשאית, התנהלות הפרולטריון בדמוקרטיה פנימית וכו´) לשלוט, ברוסיה חוזרת המפלגה הקומוניסטית לשלטון לאט לאט כשכבר 45 מתוך כ- 80 מחוזות נשלטים על ידי נציגיה. אך המהפכה אינה רק רוסית, המהפכה הקומוניסטית היא מהפכה מתמדת אשר לא תעצר עד אשר ישלטו הפרולטרים בכל העולם, תוך שהם מחליפים את הדיקטטורה הבורגנית אשר אינה יכולה לכלכל את עבדיה ואף אנוסה לנצלם. סוף המאה העשרים הייתה רק רגיעה מסויימת במהפכה, ואנחנו ביחד יכולים להביא את השיטה הסוציאליסטית לנצחון במהפכה הצודקת שלה! זהו העידן החדש - עידן הפרולטריון! כן למדינת המעמד ולא למדינת הלאום! כן למהפכה הקומוניסטית ולא למהפכה הציונית! פרולטרי כל העולם - התאחדו!!
מאחר והציונות היא תנועה מיוחדת במינה בעולם היא מעולם לא נותחה כיאות ולא ניתן לה יחס בתור התנועה שהיא - תנועה מהפכנית. מהפכה אינה אומרת שינוי דרסטי וחד פעמי ואינה מחייבת תפיסת נשק לידיים (למרות שהציונות כן עשתה זאת כמה וכמה פעמים). מהפכה הינה שינוי דרכי עולם, תפיסת השלטון על ידי קבוצה זו או אחרת לקידום אינטרסים כאלו או אחרים תוך הרס השלטון הקודם ודאגה כי לא יעלה שוב. ניתן להשוות זאת למהפכה קלאסית במבנה, המהפכה הצרפתית: השלטון הפיאודלי העמיס עוד ועוד עול על העם עד אשר קלו כל הקצים. המלך ניצל את העם במכוון וסירב ללכת ברוח הזמן ולחתום על מגילת זכויות האדם (רק מאוחר יותר, כשהחלה המהפכה, הוא הסכים. השלטון המלוכני לא יכל ולא רצה עוד לכלכל את עמו בתנאים המודרניים (זכורה אמירתה של מרי אנטואנט: "אם אין לחם, יאכלו עוגות"). עם קום האלטרנטיבה של הדמוקרטיה הבורגנית התארגנה בעם תנועה מהפכנית אשר רצתה להשליט את האידאלים הרפובליקנים. לתנועה הייתה אידיאולוגיה מוגדרת, אירגון, משמעת וסדר, רצון להעלות לשלטון את המעמד הבורגני (כינון הדיקטטורה של הבורגנות) ובמצעם הייתה הטענה המוצדקת כי עבר זמנו של האבסולוטיזם. עד מהרה השיגה התנועה תמיכה עממית עצומה והורידה בכח את המשטר הקיים. המהפכנים הוציאו להורג עשירים פיאודלים השכם וערב, וזאת גם לשם תחושת הנקם האנושית וגם למען לא יעלה פתאום צאצא לאציל זה או אחר וידרוש את רכושו חזרה. משמע, המהפכה הבורגנית הייתה חייבת להסיר כל שריד לשלטון הקודם בכדי לשלוט. הם גם הוציאו להורג את רוב משפחת המלוכה למען מטרה זו. המהפכה הצרפתית נכשלה במידה מסויימת, מאחר ואחריה קם נפוליאון שהכריז על עצמו קיסר ואחריו העלו המדינות השכנות חזרה את המלוכה האבסולוטית שנחשבה בעיניהן "נאורה" (היא באמת הייתה נאורה ביחס לימי הביניים, אך לא ביחס לתקופה זו בהיסטוריה). אך בסופו של דבר נחלה המהפכה הצרפתית הצלחה, בכך שהצליחה להביא את שלטון הבורגנות לצרפת. כיום כל נסיון של יציאה כנגד הבורגנות (למען המונרכיה למשל) ידוכא, בכח או עפ"י חוק. למהפכה הציונית מבנה דומה - העם היהודי סבל במשך 2000 שנות גלות משנאה ורדיפות. אלו התחזקו עם האנטישמיות הגדולה של המאות האחרונות באירופה. את הפוגרומים ואת הפגנות ה"מוות ליהודים" ראה בנימין זאב הרצל והבין כי קלו כל הקיצים. הוא הקים את התנועה הציונית אשר מטרתה - חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בה. ומהי מדינה יהודית אם לא הדיקטטורה של הלאום היהודי (המתנהל בתוך עצמו בדרך דמוקרטית)? אי לכך, גם הציונות היא תנועה מהפכנית אשר מטרתה להשליט קבוצה מסויימת באוכלוסייה - הלאום היהודי במקרה זה. לתנועה הציונית היו כמובן התארגנויות מסודרות וממושמעות להגשמת מטרותיה, והן נלחמו למענה גם בלי יריות ואש - ההתיישבות העובדת, תנועות הקיבוצים, ההגנה, האצ"ל, הלח"י, הסוכנות היהודית, הקונגרס הציוני וכו´. והציונות אכן הצליחה במהפכה שלה - היא כוננה בארץ ישראל דיקטטורה יהודית. אך הצלחתה אינה שלמה. אמנם רב המפלגות בכנסת הן ציוניות (יש המאשימים את הקומוניסטים ברצון לתפיסת כל הפרלמנט ע"י מפלגה קומוניסטית אחת, ישראל היא דוגמא לאיך ניתן להפוך מפלגה אחת בעלת אידאולוגיה אחת - הציונות - למספר עצום של מפלגות שעולם ומלואו מפריד ביניהן), אמנם מערכת החינוך שוטפת את ראשיהם של הדור הצעיר בציונות ובלאומנות ואמנם יש חוק האוסר על פעולות הנוגדות את אופייה היהודי-דמוקרטי של ישראל, אך השלב הסופי של המהפכה עוד לא הושלם. השלב הסופי של המהפכה, שעוד לא הגיעה לאליו הציונות, הוא שלב הכחדת השלטון הקודם והגורמים המסכנים את השלטון החדש. מאחר ורצונה של הציונות הוא הקמת מדינה הפועלת בדרך הדיקטטורה של העם היהודי, הכוחות המונעים ממנה לעשות זאת הם הערבים. שכן הציונות מנסה לכונן מדינת לאום, אשר להבדיל ממדינת מעמד היא נסמכת על תכונה מולדת של אדם. הרי אין אנו בוחרים להיות יהודים או ערבים או סלובנים, אנו נולדים כך. לכן כל גורם אשר נולד ואינו חלק מן הלאום השליט הוא מסוכן למדינת לאום. אי לכך התחלקה הציונית לשני גושים - אלו התומכים בהמשך מצב הביניים הקיים כעת ואלו אשר תומכים בהשלמת המהפכה על ידי טרנספר. תומכי הטרנספר עומדים מאחורי הסיסמא "ארץ ישראל לעם ישראל" וכך הם בעצם המשכה הישיר והמפחיד של התנועה הציונית. אין זה פלא כי תנועה אשר מטרתה יסוד מדינת לאום, תכונה הנרכשת מלידה, תסיים את דרכה כתנועה גזענית אשר מטרתה גירוש של מיליוני אנשים ממולדתם על סמך הדם הזורם בעורקיהם. התנועה המהפכנית הקומוניסטית פועלת גם היא באותה הצורה, אך היא רוצה להשליט מעמד ולא לאום. הוגי הקומוניזם, קארל מארקס ופרידריך אנגלס, חזו בסבלו של מעמד הפועלים המנוצל על ידי השלטון הבורגני ולכן הקימו את התנועה הקומוניסטית. מטרתה של התנועה הקומוניסטית היא העלאת המעמד הפרולטרי לשלטון כשהוא שולט בדיקטטורה במדינה תוך שהוא מנהל את עצמו בצורה דמוקרטית (לא לפי מספר תיאוריות של לנין, לא כמו שקרה ברוסיה - אחת ההיזדמנויות המוחמצות ביותר בהיסטוריה). המשטר הקומוניסטי יכול להיות אף יותר דמוקרטי מהשלטון הבורגני אותו אנו מכירים, כיוון שהוא מאפשר גם דמוקרטיה ישירה (ועדי עובדים המנהלים את המשק, קומונות) וגם דמוקרטיה נציגותית (פרלמנט של מספר מפלגות סוציאליסטיות בעלות דיעות כאלו או אחרות, כמו שמתאפשרים בכנסת כאלו חילוקי דעות בין המפלגות הציוניות ייתכנו כאלה בין המפלגות הסוציאליסטיות). עלינו, הקומוניסטים, להפיק לקחים מבריה"מ ולהבין כי אי אפשר לעשות "זבנג וגמרנו" - אי אפשר לעבור לשוק קומוניסטי בבת אחת, צריך להוריד את הבורגנות מתפקידיה על ידי חקיקת חוקים והלאמת מפעלים ולא על ידי הרג ושמירה על המשטר תעשה באמצעות משטרה גלויה וחינוך ולא באמצעות משטרה חשאית. לדיקטטורת המעמד לגיטימציה רבה הרבה יותר מדיקטטורת הלאום - שכן לאום כפי שאמרתי היא תכונה מולדת אשר לא מתייחסת למעשיו ודרך חייו, בעוד מעמד מצביע על תפקידו בחברה ועל פועלו. למעמד הפרולטריון הלגיטימציה הגדולה ביותר להשליט דיקטטורה כיוון שהוא הרוב העצום של האוכלוסייה וכיוון שהוא המעמד היצרני ביותר בחברה. יש אשר יטיחו בפני את העובדה כי ברית המועצות נפלה וכאילו מת הסוציאליזם. כאן אנו שבים לדוגמת המהפכה הצרפתית: נפוליאון סטה מדרכה של הרפובליקה הבורגנית וניצלה לטובת הקמת אימפריה וכיבושים למיניהם. לאחר שהודח חזרה לזמן מה בהשפעת מדינות האזור השיטה הקודמת, המונרכית, ונפוליאון הוגלה. לאחר זמן מסויים שבה הדמוקרטיה הבורגנית לשלוט. כך גם ברוסיה: הדיקטטורה של הפרולטריון לא צלחה בהתחלה, כיוון ששלל מנהיגים סטו מדרכה והיא אינה הייתה יכולה לעצור בעדם ולהגן על עצמה. ב- 1991 התפרקה ברית המועצות והוחזר השלטון הרפובליקני של לפני מהפכת אוקטובר (בין הורדת הצאר לתפיסת הבולשביקים את השלטון הייתה תקופה קצרה של דמוקרטיה בורגנית ברוסיה). אך זוהי רק הפסקה קצרה - כמו במהפכה הצרפתית תשוב צורת השלטון המתקדמת (סוציאליזם לאחר רפורמות מסויימות שהזכרתי - ביטול המשטרה החשאית, התנהלות הפרולטריון בדמוקרטיה פנימית וכו´) לשלוט, ברוסיה חוזרת המפלגה הקומוניסטית לשלטון לאט לאט כשכבר 45 מתוך כ- 80 מחוזות נשלטים על ידי נציגיה. אך המהפכה אינה רק רוסית, המהפכה הקומוניסטית היא מהפכה מתמדת אשר לא תעצר עד אשר ישלטו הפרולטרים בכל העולם, תוך שהם מחליפים את הדיקטטורה הבורגנית אשר אינה יכולה לכלכל את עבדיה ואף אנוסה לנצלם. סוף המאה העשרים הייתה רק רגיעה מסויימת במהפכה, ואנחנו ביחד יכולים להביא את השיטה הסוציאליסטית לנצחון במהפכה הצודקת שלה! זהו העידן החדש - עידן הפרולטריון! כן למדינת המעמד ולא למדינת הלאום! כן למהפכה הקומוניסטית ולא למהפכה הציונית! פרולטרי כל העולם - התאחדו!!