הלן...אמא של אמיר
New member
מהרבה אחים שכולם
שמעתי כעסים על ההורים שהשתתקו אחרי האסון. שההורים אינם מזכירים את האח\אחות שהלכו מעולמם. השתיקה הזו מכבידה על האחים השכולים, וזועקת שזה עושה את המצב עבור הילדים הנשארים כבלתי נסבלים, ויכול להיות שלפעמים הילדים שנשארו, יתרחקו מהבית. ומאידך, יש אחים שכולים הבאים בטענות, שמאז שהאח\אחות נפטרו או נהרגו ההורים לא מפסיקים לדבר עליהם, וזה מכביד עליהם מאד. לפעמים זה גורם להם להתרחק מההורים, או לנתק את הקשר עם הבית. אכן, בעיה. מהו המינון הנכון? האם ההורים צריכים להפסיק לדבר על הבן\הבת שאינם? האם תחושת האי נוחות של הילדים שלנו היא תוצאה של אי עיבוד השכול אצלם? האם הבמצב החדש שנוצר בעיקבות השכול של המשפחה כולה, מעלה בעיות שהיו במשפחה עוד קודם לאסון שקרה?
שמעתי כעסים על ההורים שהשתתקו אחרי האסון. שההורים אינם מזכירים את האח\אחות שהלכו מעולמם. השתיקה הזו מכבידה על האחים השכולים, וזועקת שזה עושה את המצב עבור הילדים הנשארים כבלתי נסבלים, ויכול להיות שלפעמים הילדים שנשארו, יתרחקו מהבית. ומאידך, יש אחים שכולים הבאים בטענות, שמאז שהאח\אחות נפטרו או נהרגו ההורים לא מפסיקים לדבר עליהם, וזה מכביד עליהם מאד. לפעמים זה גורם להם להתרחק מההורים, או לנתק את הקשר עם הבית. אכן, בעיה. מהו המינון הנכון? האם ההורים צריכים להפסיק לדבר על הבן\הבת שאינם? האם תחושת האי נוחות של הילדים שלנו היא תוצאה של אי עיבוד השכול אצלם? האם הבמצב החדש שנוצר בעיקבות השכול של המשפחה כולה, מעלה בעיות שהיו במשפחה עוד קודם לאסון שקרה?