מיכי 10
Member
מהר, לפני שאמות מרעב, אדווח על הערב.
אין לי מושג למה, אבל היום הפעלתי את ה"וויז" בדרך לקלובו, כי בשבוע שעבר הוא הביא אותי מדרך שלא הכרתי, ושמצאה חן בעיני. לא זכרתי אותה בדיוק, אז הנחתי שהיום הוא יביא אותי באותה דרך, ואנסה ללמוד ולזכור אותה.
אלא מה עשה הגאון? לקח אותי למה שנקרא בצבא "מסע להכרת הבסיס", מרמת גן, דרך הרבה גבעתיים ועוד הרבה יותר תל-אביב, והודיע בכל כמה דקות על "מפגע דווח בדרך", כך שבמקום להגיע בשש ודקה, כפי שהבטיח לי, זה עלה לשש ועשרים!
האמת, כבר לא בא לי בכלל לבוא לקלובו.
בכל שבוע סיפור חדש, שמורט לי את העצבים יותר ויותר. לא מתאים לי בכלל.
היינו הערב שמונה חברים.
ליאנה כתבה על הלוח את מילות השיר סנ(ק)טה לוצ'יה באספרנטו. היה לה תרגום ממתישהו בעבר, והיא שרה יפה ונתנה לחברים להצטרף אליה בשירה, אחרי שהסבירה את המילים שלא היו ברורות.
אחרי זה בִּקשו מאנריקה לשיר את השיר באיטלקית. היא לא זכרה את המילים, אז קִבלה מאסף דרך האינטרנט בטלפון הנייד שלו, בית אחד, ואת השאר שרה באספרנטו.
אחרי זה לאה ראיינה את אסף, וסִפרה לו ולנו הרבה על הנחיצות בהשגת עוד אספרנטיסטים שיבואו למועדון, ובכלל. ועל הצורך לעזור לי בהכנת תוכניות לקלובו מדי פעם ע"י חברים שונים.
ועוד סִפרה קצת על דברים שקראה באספרנטו, ועל "דף העד" שיוסי כנראה עזר בזמנו לאווה, שכנה בוורשה של לידיה זמנהוף, לכתוב על לידיה הי"ד.
ויוסי צילם את הדף הזה לאחת מחוברות Israela Esperantisto.
*~~*~~*~~*~~*~~*
שכחתי עוד משהו: השבוע התכתבתי כמה פעמים עם יוסי, מנהל המשק של ביכורי העתים, וסגרתי איתו את כל מה שצריך לקראת הלנדה קונבנו שבשבוע הבא.
והיום סגרנו הכל שוב בשיחה בע"פ.
אז מה שנשאר עכשיו, זה רק להתייעץ עם לאה ויואלה בקשר לקניות (שלמרות שלשתיהן יש כרגע בעיות בריאות, הן כבר התחילו לעשות!!).
ובעיקר, לעזור ולאסוף את הקניות, כדי שהן לא תצטרכנה לסחוב בעצמן יותר ממה שכבר הביאו בינתיים.
זו פנייה בעיקר אל החבר'ה הצעירים שלנו, בתודה מראש לכל מי שיתנדב לעזור.
בתודה,
מיכל.
אין לי מושג למה, אבל היום הפעלתי את ה"וויז" בדרך לקלובו, כי בשבוע שעבר הוא הביא אותי מדרך שלא הכרתי, ושמצאה חן בעיני. לא זכרתי אותה בדיוק, אז הנחתי שהיום הוא יביא אותי באותה דרך, ואנסה ללמוד ולזכור אותה.
אלא מה עשה הגאון? לקח אותי למה שנקרא בצבא "מסע להכרת הבסיס", מרמת גן, דרך הרבה גבעתיים ועוד הרבה יותר תל-אביב, והודיע בכל כמה דקות על "מפגע דווח בדרך", כך שבמקום להגיע בשש ודקה, כפי שהבטיח לי, זה עלה לשש ועשרים!
האמת, כבר לא בא לי בכלל לבוא לקלובו.
בכל שבוע סיפור חדש, שמורט לי את העצבים יותר ויותר. לא מתאים לי בכלל.
היינו הערב שמונה חברים.
ליאנה כתבה על הלוח את מילות השיר סנ(ק)טה לוצ'יה באספרנטו. היה לה תרגום ממתישהו בעבר, והיא שרה יפה ונתנה לחברים להצטרף אליה בשירה, אחרי שהסבירה את המילים שלא היו ברורות.
אחרי זה בִּקשו מאנריקה לשיר את השיר באיטלקית. היא לא זכרה את המילים, אז קִבלה מאסף דרך האינטרנט בטלפון הנייד שלו, בית אחד, ואת השאר שרה באספרנטו.
אחרי זה לאה ראיינה את אסף, וסִפרה לו ולנו הרבה על הנחיצות בהשגת עוד אספרנטיסטים שיבואו למועדון, ובכלל. ועל הצורך לעזור לי בהכנת תוכניות לקלובו מדי פעם ע"י חברים שונים.
ועוד סִפרה קצת על דברים שקראה באספרנטו, ועל "דף העד" שיוסי כנראה עזר בזמנו לאווה, שכנה בוורשה של לידיה זמנהוף, לכתוב על לידיה הי"ד.
ויוסי צילם את הדף הזה לאחת מחוברות Israela Esperantisto.
*~~*~~*~~*~~*~~*
שכחתי עוד משהו: השבוע התכתבתי כמה פעמים עם יוסי, מנהל המשק של ביכורי העתים, וסגרתי איתו את כל מה שצריך לקראת הלנדה קונבנו שבשבוע הבא.
והיום סגרנו הכל שוב בשיחה בע"פ.
אז מה שנשאר עכשיו, זה רק להתייעץ עם לאה ויואלה בקשר לקניות (שלמרות שלשתיהן יש כרגע בעיות בריאות, הן כבר התחילו לעשות!!).
ובעיקר, לעזור ולאסוף את הקניות, כדי שהן לא תצטרכנה לסחוב בעצמן יותר ממה שכבר הביאו בינתיים.
זו פנייה בעיקר אל החבר'ה הצעירים שלנו, בתודה מראש לכל מי שיתנדב לעזור.
בתודה,
מיכל.
