מה אגיד לכם...

[lance-knight]

מה אגיד לכם...

היה משהו שמח? אצלי- אולי רק מאכלים של אמא, ממיטב מאכלי יהדות אשכנז. געפילתע פיש, קוגל, לקח. אוהב את הדברים האלה.

אמא. יתר הזמן השתעממתי, הייתי עצוב ובודד אפילו יותר מתמיד. בחג מרגישים בדידות יותר.

מרגיש כמו בשירו הידוע של סטיבנסון (המחבר של "אי המטמון", "דוקטור ג´קיל ומיסטר הייד" וכו´). requiem under the wide and starry sky dig the grave and let me die glad did i live and gladly die and i laid me down with a will this be the verse you grave for me here he lies where he longed to be home is the sailor, home from sea, and the hunter home from the hill. ככה הרגשתי אתמול. והיום הרגשה לא ממש השתפרה. למה כל פעם באות אלי מחשבות דכאוניות? עד מתי??????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[סהר-תמיכה]

שלום האביר.

כן, לחג יש נטייה להחזיר אותנו לאיזו עצבות וגעגועים למשהו, כל אחד המשהו שלו. אבל אני שמחה שאמא שלך טרחה למענך ובישלה, זה משהו יקר ומחמם את הלב. ומחשבות דכאוניות... יש דרכים להלחם בהן. רק שזה באמת דורש מאמץ מתמיד. אך כשמתעקשים - זה יכול לעבוד. מקווה שמצבך ישתפר בקרוב אביר.

 

[lance-knight]

כן, סהר

אמא באמת תרחה במיוחד בשבילי- אבל אני כבר רגיל לזה כך שלא הרגשתי משהו מיוחד. מחשבות מדכאות- התחלתי להלחם בהן, אבל אני ממש בתחילת הדרך. אני יודע שאני רוצה הכל ומהר- אבל זהו טבע אנושי, כך שאני לא חריג כאן. אני משתדל לשכנע את עצמי שזה יעבור אם כבר התחלתי לטפל בבעיות האלה, אבל לא תמיד מצליח. בכל אופן יש תקווה. שנה טובה לך.

 

[agness_666]

לאביר

כן, אני מבינה אותך, ככל שמתבגרים המשפחה מתכווצצת, השנה היינו רק אני ואמא שלי בחג, אבל בכל זאת היה לנו קצת כיף, סופסופ הזדמנות להיות ביחד ולקשקש. היא גם הכינה לי במיוחד את כל המאכלים שאני אוהבת (צמחוני וטעים, היא בשלנית מדהימה). בכל זאת חגים זה גם זמן שכל השדים צצים ועולים מחדש. אי אפשר איתם, ואי אפשר בלעדיהם. מצד אחד סבבה שיש חופש, מצד שני יש את הרגעים האלה של אללה יוסתור, מה לעשות עם כל הזמן הפנוי הזה, ולמה צריך לשרוף אותו עם כל מיני אנשים שלא רוצים להיות איתם... בכל אופן, מאחלת לך שתרגיש טוב, ושתצליח לנוח קצת ולכייף לפני הבום של הלימודים (שיהיה בהצלחה!!!). אולי שם תכיר קצת חברה נחמדים, בד"כ בתחום הזה יש אנשים מגניבים. באהבה, אגנס

 

[lance-knight]

אגנס

הבנתי שנהנית מהחג. שמח בשבילך. את יכולה לקשקש עם אמא. אני לא, גם לא עם אבא. מעדיף לא לספר אפילו בבית מה מציק לי. פה אני כן מספר. ואם מאוד-מאוד עצוב לי- אני שומע מוסיקה (כמו עכשיו, כשאני כותב את זה) של באך-מין טיפול כזה. זה מאפשר לי קצת relax. הלימודים כבר מתחילים מחר. אז אין לי זמן לכייף (ולא זכור לי שפעם כן היה לי משהו כזה). דווקא בחרתי תחום של מדעי מחשב ולא משולב. אז תודה לך חמודה על התמיחה. ושתצליחי לישון טוב, אל תתני למפלצות של העבר להציק לך. זה המינימום שמגיע לך. ביי ביתנים.

 

[agness_666]

היום זה כבר מחר אז...

בטח עכשיו אתה בלימודים, ולא נותר לי אלא להחזיק אצבעות, ולאחל לך המון בהצלחה. מקוה שתהנה, ואשמח לשמוע איך היה. אגנס.