אני מניחה שמי שזמנו קרוב, יודע ומרגיש. אחד הדברים החשובים בעיניי הוא באמת "לסגור מעגלים". לתת לו את האפשרות להפרד מהסובבים אותו (במידה והוא מעוניין בכך), אולי גם לשוחח איתו ולהרגיש שדברים שהיו צריכים להאמר, אכן נאמרו. כי כבר אין אחר כך. לתת לו את התחושה שאוהבים אותו ונותנים לו ללכת באמת. ללא כעס, תחושת החמצה או אשם. רק הרבה אהבה.
ממליצה לך לקרוא את ספר המתים והחיים הטיבטי. לי הוא מאד עזר כשעשיתי תרגילים משם, במיוחד תרגילי נשימה עם אמא. שיחררתי אותה. פשוט כך. בעצם לא כל כך פשוט... ממליצה על הרבה מגע אוהב, מלטף. להחזיק את היד. לא ללחוץ כשלא רוצים לאכול או לשתות. להקשיב. להיות מאוד קשוב לצרכים של הגוסס. שולחת לך