אהובה שלי.....
טוב אפרת אהובה , כמענה לשאלתך עלי רק לעשות לתגובה שלך העתק והדבק....
, אכן , בהשראתה של ביירון קטי , אשה נפלאה שדרכה למדתי לעשות את "העבודה" ובעיקר המונח ל"אהוב את מה שיש" כל כך טבוע בטנטרה עמוק עמוק ... די נדהמתי כאשר יכולתי לראות כיצד כל מילה של האשה יקרה הזאת למעשה כאילו לקוח מתוך הוודות בסנסקריט והבודהיזם . סידהרטה מציין בארבע האמיתות הנאצלות את תמצית ספרה של ביירון קטי ( רק הוא עושה זאת בשנת 550 לפנה"ס ) והיסוד העיקרי הוא " לאהוב את מה שיש ". אין לזה כל קשר לדת זו או אחרת אור אהובה . גם ביהדות יש הקבלה במשפט " הכל לטובה " אך אף אחד לא אומר בישירות - תאהב את מה שיש . סידהרטה ( בודהה ) משנן שוב ושוב בפילוסופיה שלו את החיפוש אחר האמת . האמת היא אחת - מה שקורה - מציאות . לנו , בני האדם יש נטייה חזקה ביותר לספר סיפורים על המציאות , כולנו יודעים לתאר כמה היא לא נוחה ולא טובה ובעיקר לא מתאימה לנו ואיננו בוחרים בה . ליקום , יש את דרכו . ליקום יש רק דרך אחת - האמת. מבחינתו מה שקורה הוא מה שיש . לא נשפט אם נכון או לא . לא נבחן אם טוב או רע . מה שיש . הכל מתך הנחה שהכל מדוייק ולכל דבר יש סיבה שהביאה וגרמה לארוע , ולכל ארוע יש תוצאה . אם ניקח את המשפט הזה לתוך המציאות והאמת שלנו , הכוונה היא לא להלחם ולא להתנגד . עדיין זה לא אומר שלא מנסים לשנות - עדיין לא אומר שנהפוך לאדישים - אדרבא , אם מפריע לנו , ננקוט תגובה הולמת וננסה לשפר. התגובה תמיד תהיה מתוך הבנה שאת הנעשה אין להשיב . ללא צער , ללא כאב , ללא תחושת אובדן וללא תחושת קורבן . תגובה מודעת ועניינית . כאשר אנו מצליחים לקבל כל מה שקורה לנו מרגע לרגע אנחנו יכולים לשחרר את הכאב מחיינו כי הכאב והסבל נולדים מעצם השפיטה שלנו את הארוע . אם יורד גשם והכביסה שלי נרטבת - אם לא אקבל את המציאות אכעס - ואז אני מכניסה עצב לחיי........ אם יורד גשם ומשקה לי את הגינה - אני מרוצה - אז אני מכניסה סיפוק לחיי .... אבל אם נביט על הגשם ונבין ש"גשם יורד" - יש קבלה מוחלטת של המציאות כפי שהיא והבחירה שלי תהיה אם לרוץ בגשם להוריד את הכביסה ישירות למייבש , או להשאיר אותה בחוץ , אם לסגור את הממטרות , אם להגיף חלונות......באופן ענייני ללא דרמות . זה " לקבל את מה שיש ". כדי להיות מסוגל לאהוב את מה שיש יש צורך לפתח את הבודהיצי'טה שהיא החמלה כלפי כל יצור חי ולהבין כי הגשם נחוץ לכל בעלי החיים ( כולל האדם ) לכל הצמחים ויש כוונה של אהבה כאשר היקום מוריד גשם .... הטנטרה מציינת את היקום כמארג בלתי נפרד אשר מהדהד ללא הפסקה ומכאן שכל מעשה ותגובה הוא חלק מהמארג הזה . לשמחה שלי יש השפעה ! לעצב שלי יש השפעה ! כאשר קבוצת אנשים יושבת ומהדהדת "אום" - היא משנה את המציאות ! כאשר קבוצה מתנהלת מתוך קבלה של הדברים כולם היא משנה את המציאות ! כאשר אנחנו אוהבים ושמחים זה מהדהד ליקום
איננו נפרדים , לא כבני אדם ולא כחלק מהטבע שהינו מארג אחד שכולל את בני האנוש . אנחנו יכולים " לאהוב את מה שיש " . ותודה שבעזרתכן אור ואפרת וכל המשתתפים אני מחדדת לעצמי את הסיבות לנוכחותנו כאן ועכשיו
ואלי - כוהנת טנטרית .