מה איתי?
שלום, לא מזמן גיליתי את הפורום ושמחתי מאוד על הגילוי. אנסה לספר את בעייתי בקצרה ובבהירות ואני מקווה שתוכל לסייע לי. אני בת 32 , אקדמאית ומורה לשעבר. לאחר 3 שנים בהוראה עזבתי ומכיון שלא למדתי דבר אחר, התחלתי לעבוד כמזכירה במכללה. בסה"כ היה לי נחמד, הוערכתי והרגשתי שייכת. במהלך התקופה הזו, נכנסתי להריון פעמיים וילדתי את שלושת ילדיי ( תאומים...
. לאחר לידת התאומים לא חזרתי לעבודה ונשארתי בבית לטפל בהם. כשהם היו בני 11 חודשים הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להמשיך ולהיות בבית עם שני זאטוטים והכנסתי אותם למעון. חיפשתי עבודה במשך כ-6 חודשים ולפני כארבעה חודשים התחלתי לעבוד בחברה פרטית בתחום הנדל"ן והעיצוב. הבעיה שלי היא שאני מרגישה שזו לא אני. התפקוד שלי בעבודה הוא לא מה שהיה. ז"א, שבתפקיד הקודם שלטתי היטב בתפקיד וביצעתי אותו כראוי בלי פאשלות ואף זכיתי לשבחים ולהערכות. בתפקיד הנוכחי אני מרגישה אבודה. לא מספיק שולטת, עושה פאשלות, מרגישה חנוקה ולא שייכת. כל היום טורדות אותי המחשבות מדוע המצב הוא כזה. איך זה שלפני כשנה וחצי תפקדתי יופי ובצורה טובה מאוד וכיום אני ממש בינונית. אני כל הזמן משווה בין התפקידים ומנסה להבין את שורש הבעיה. עולות בי מחשבות שונות כגון: מבנה הארגון, סוג האנשים, מצבי האישי ( אמא לשלושה ), תחום הארגון וכד'. קשה לי מאוד ואני מוצאת את עצמי קצת אבודה ולא ממוקדת. עולות בי מחשבות שונות ואחת מהן היא, שאולי כדאי לי ללכת על תפקיד קטן יותר כדי להחזיר לעצמי את הביטחון ולהרגיש יותר שולטת ורק אחר כך, אם בכלל, ללכת על תפקיד גדול יותר שדורש מולטי-טסקינג כמו התפקיד הנוכחי. חשבתי אפילו, לעבוד בעבודה שונה לגמרי, למשל: שירות לקוחות טלפוני וכד' רק כדי להתפרנס ולהשיב לעצמי את תחושת ההערכה העצמית והבטחון בכשרונותיי וביכולותיי ומשם לנסות להתקדם לתפקיד שהולם יותר את כישוריי. מה דעתך, אמיר? אשמח לשמוע עצתך.
שלום, לא מזמן גיליתי את הפורום ושמחתי מאוד על הגילוי. אנסה לספר את בעייתי בקצרה ובבהירות ואני מקווה שתוכל לסייע לי. אני בת 32 , אקדמאית ומורה לשעבר. לאחר 3 שנים בהוראה עזבתי ומכיון שלא למדתי דבר אחר, התחלתי לעבוד כמזכירה במכללה. בסה"כ היה לי נחמד, הוערכתי והרגשתי שייכת. במהלך התקופה הזו, נכנסתי להריון פעמיים וילדתי את שלושת ילדיי ( תאומים...