מה אנחנו קוראים/שומעים בסופ"ש?
- פותח הנושא avivs
- פורסם בתאריך
מגרש השדים
תענוג של כתיבת אימה נוצרית.
ספרי אימה בדר"כ מזיזים לי את הקצה של הנעל. אבל מגרש השדים? התחלתי לקרוא ב - 22, סיימתי באמצע הלילה, ובסופו של דבר ישנתי עם אור פתוח ואפילו שקלתי לצייר משהו נגד שדים מתחת למיטה (לא שאני מאמין בזה, אבל גם הגיבורה בספר לא האמינה - ותראו לאיפה זה הביא אותה).
תענוג של כתיבת אימה נוצרית.
ספרי אימה בדר"כ מזיזים לי את הקצה של הנעל. אבל מגרש השדים? התחלתי לקרוא ב - 22, סיימתי באמצע הלילה, ובסופו של דבר ישנתי עם אור פתוח ואפילו שקלתי לצייר משהו נגד שדים מתחת למיטה (לא שאני מאמין בזה, אבל גם הגיבורה בספר לא האמינה - ותראו לאיפה זה הביא אותה).
הספר? מפתיע. דווקא הסרט במקרה הזה היה מוצלח יותר
כדאי גם לבדוק את ההמשך השני, סרט מס' 3, שמחבר הספר כתב וביים בעצמו.
 
לא צריך לראות את 2 לפניו כי הוא לא מתייחס אליו (סרט כושל ממילא, ודווקא של בורמן הדגול). הוא למעשה פריקוול לראשון, על יצור קדום יותר... כולל הופעה עילאית של בראד דוריף, המשוגע האולטימאטיבי.
 
 
כדאי גם לבדוק את ההמשך השני, סרט מס' 3, שמחבר הספר כתב וביים בעצמו.
 
לא צריך לראות את 2 לפניו כי הוא לא מתייחס אליו (סרט כושל ממילא, ודווקא של בורמן הדגול). הוא למעשה פריקוול לראשון, על יצור קדום יותר... כולל הופעה עילאית של בראד דוריף, המשוגע האולטימאטיבי.
 
 
מזמן. לרוע המזל אחרי הסרט, כי הוא לא השתווה לו
הסרט למשל נפטר מדמות הבלש הטרחן, ומשיג שיפור משמעותי. לכן הוא אולי שיכתוב מוצלח של הספר.
 
אם אתה מתעניין בספרי אימה/פנטסי אפילה, נסה את אן רייס המוקדמת - טרילוגיית הערפדים, וכן המאגנום אופוס 'the witching hour'. ספר מרשים וארוך (1100 עמ's) ושאפתני מאוד. אילו היה נסגר ללא צורך בהמשכים, היה אולי מהטובים מסוגו.
הסרט למשל נפטר מדמות הבלש הטרחן, ומשיג שיפור משמעותי. לכן הוא אולי שיכתוב מוצלח של הספר.
 
אם אתה מתעניין בספרי אימה/פנטסי אפילה, נסה את אן רייס המוקדמת - טרילוגיית הערפדים, וכן המאגנום אופוס 'the witching hour'. ספר מרשים וארוך (1100 עמ's) ושאפתני מאוד. אילו היה נסגר ללא צורך בהמשכים, היה אולי מהטובים מסוגו.
הספר שהזכרתי הוא השיא שלו. אחריו באה נפילה
ניתן לומר שמ-94' וספרו 'אברוויל' (ההמשך ל-grand & secret show) הוא איבד את רוב כשרונו. 'אבראט' שייך לתקופה המאוחרת, שלא משתווה למוקדמת.
 
אבל עד לאותו ספר מ-94', מסיפוריו הקצרים שהחלו ב-84' (book of blood, ב-5 חלקים) תסריטים ('קנדימן') וסרטים ('lord of illusion') הוא היה מהגדולים שהיו.
 
נסה את האימאג'יקה, וכן (לפני או אחרי) את ה-show הנ"ל. שני הספרים מתארים שינוי אישי שהוא עבר - ומעבר מאנגליה לאמריקה.
ניתן לומר שמ-94' וספרו 'אברוויל' (ההמשך ל-grand & secret show) הוא איבד את רוב כשרונו. 'אבראט' שייך לתקופה המאוחרת, שלא משתווה למוקדמת.
 
אבל עד לאותו ספר מ-94', מסיפוריו הקצרים שהחלו ב-84' (book of blood, ב-5 חלקים) תסריטים ('קנדימן') וסרטים ('lord of illusion') הוא היה מהגדולים שהיו.
 
נסה את האימאג'יקה, וכן (לפני או אחרי) את ה-show הנ"ל. שני הספרים מתארים שינוי אישי שהוא עבר - ומעבר מאנגליה לאמריקה.
גלי1היחידה
New member
אני אהבתי
steelheart ועימות מלכים (ייתכנו ספו' לשני הספרים הנ"ל)
בהפרש של ימים אחדים סיימתי את הספרים (לפעמים יוצא לי לקרוא שני ספרים במקביל). לפני כמה זמן כתבתי שאני באמצע stellheart ובינתיים מרגשי לי דומה באופן חשוד לאימפריה האחרונה. דעתי לא השתנתה מאז ואני בכל זאת חושב שכשסנדרסון כתב את הספר החשיבה שלו הייתה לכתוב גרסת YA להאימפריה האחרונה. אבל די להשוואות, איך הספר עצמו? ובכן הספר הוא הבחלט כיפי לקריאה, אמנם היו כמה תיאורי נשקים שהיה לי קשה לצלוח אותם עם האנגלית המתחילה שלי, אבל סך הכל היה לי סבבה. ואולי זאת הבעיה שלי עם סנדרסון, ממה שקראתי עד עכשיו (זה והאימפריה האחרונה) הוא כותב ספרים שהם טובים וכיפים וכו' אבל אין בהם משהו שהופך את לגדולים באמת. טוב נו, אני אנסה את באר האלוהות ואולי שם אני אמצא את ההרגשה הזו. את The Stormlight Archive אני לא מתכנן לקרוא בזמן הקרוב, אני חושב שהערפילאים יותר יתאים למישהו יחסית מתחיל באנגלית ועם קצב קריאה די איטי לעומת סדרת פנטזיה עם 10 ספרים שכל אחד מהם באורך מפלצתי. ולחזור קצת לsteelheart, יש בו אקשן נהדר (מרדף האופנועים ברחובות ניוקגו היה מטורף והחזיק אותי קצר), דמויות קצת פחות (קודי יודע לעשות משהו חוץ מלהיות סקוטי, או שזה בכלל אברהם?), בניית עולם טובה, כמה טויסטים טובים וכמה צפויים שניחשתי אבל היה מסע מהנה. אני לא חושב שהיה בספר הרבה עומק, מדי פעם דיוויד מכניס מעט, בעוד פרוף אכזב מהבחינה הזו. לסנדרסון כבר אין הרבה מה להוסיף על שליטים רודנים ומהפיכות ,אבל כמו באימפריה האחרונה הוא פשוט יודע איך לגרום לתחושת מתח ולהפוך את כל זה למהנה.
ולגבי עימות מלכים באמת שאין הרבה מה להגיד. הספר פשוט מושלם מבחינתי, וקשה למצוא דבר אחד רע שהיה בו. אני לא צריך לפרט יותר מדי, כולם יודעים שאפילו הדמויות הכי משניות בסדרה שמימייות במורכבותן, כל קווי העלילה מסתעפים ויוצרים רשת עלילתית ענקית מדהימה, ווסטרוז זה ממש לא עולם שהייתי רוצה לחיות בו אבל הוא כן עולם שאני מרגיש שביקרתי בו כבר, ויש בספר כל כך הרבה עומק, מהספרים שאחרי כל פרק מותירים לך הרבה חומר למחשבה.
ואם כבר אני מדבר על שיר של אש וקרח יש לי שאלה קטנה. יצא לא מזמן ספר שמתאר את ההיסטוריה שלו ווסטרוז שנקרא world of ice and fire, האם הוא יכול לעשות ספויילרים לספרים הבאים? כי אני מלבט אם לפני שאני אקרא את סופת חרבות כדאי לי לקרוא אותו.
בהפרש של ימים אחדים סיימתי את הספרים (לפעמים יוצא לי לקרוא שני ספרים במקביל). לפני כמה זמן כתבתי שאני באמצע stellheart ובינתיים מרגשי לי דומה באופן חשוד לאימפריה האחרונה. דעתי לא השתנתה מאז ואני בכל זאת חושב שכשסנדרסון כתב את הספר החשיבה שלו הייתה לכתוב גרסת YA להאימפריה האחרונה. אבל די להשוואות, איך הספר עצמו? ובכן הספר הוא הבחלט כיפי לקריאה, אמנם היו כמה תיאורי נשקים שהיה לי קשה לצלוח אותם עם האנגלית המתחילה שלי, אבל סך הכל היה לי סבבה. ואולי זאת הבעיה שלי עם סנדרסון, ממה שקראתי עד עכשיו (זה והאימפריה האחרונה) הוא כותב ספרים שהם טובים וכיפים וכו' אבל אין בהם משהו שהופך את לגדולים באמת. טוב נו, אני אנסה את באר האלוהות ואולי שם אני אמצא את ההרגשה הזו. את The Stormlight Archive אני לא מתכנן לקרוא בזמן הקרוב, אני חושב שהערפילאים יותר יתאים למישהו יחסית מתחיל באנגלית ועם קצב קריאה די איטי לעומת סדרת פנטזיה עם 10 ספרים שכל אחד מהם באורך מפלצתי. ולחזור קצת לsteelheart, יש בו אקשן נהדר (מרדף האופנועים ברחובות ניוקגו היה מטורף והחזיק אותי קצר), דמויות קצת פחות (קודי יודע לעשות משהו חוץ מלהיות סקוטי, או שזה בכלל אברהם?), בניית עולם טובה, כמה טויסטים טובים וכמה צפויים שניחשתי אבל היה מסע מהנה. אני לא חושב שהיה בספר הרבה עומק, מדי פעם דיוויד מכניס מעט, בעוד פרוף אכזב מהבחינה הזו. לסנדרסון כבר אין הרבה מה להוסיף על שליטים רודנים ומהפיכות ,אבל כמו באימפריה האחרונה הוא פשוט יודע איך לגרום לתחושת מתח ולהפוך את כל זה למהנה.
ולגבי עימות מלכים באמת שאין הרבה מה להגיד. הספר פשוט מושלם מבחינתי, וקשה למצוא דבר אחד רע שהיה בו. אני לא צריך לפרט יותר מדי, כולם יודעים שאפילו הדמויות הכי משניות בסדרה שמימייות במורכבותן, כל קווי העלילה מסתעפים ויוצרים רשת עלילתית ענקית מדהימה, ווסטרוז זה ממש לא עולם שהייתי רוצה לחיות בו אבל הוא כן עולם שאני מרגיש שביקרתי בו כבר, ויש בספר כל כך הרבה עומק, מהספרים שאחרי כל פרק מותירים לך הרבה חומר למחשבה.
ואם כבר אני מדבר על שיר של אש וקרח יש לי שאלה קטנה. יצא לא מזמן ספר שמתאר את ההיסטוריה שלו ווסטרוז שנקרא world of ice and fire, האם הוא יכול לעשות ספויילרים לספרים הבאים? כי אני מלבט אם לפני שאני אקרא את סופת חרבות כדאי לי לקרוא אותו.
שלום גם לך
הספר השלישי בדרך לדפוס (יכול להיות שנפספס את 2014, אבל רק בכמה ימים).
רק השבוע סגרנו את הכריכה.
לגבי ההמשך של דרך המלכים- אנו ממתינים לחוזה, ואני מקווה שהתרגום יתחיל בקרוב, אז נשתדל שהספר ייצא עד סוף 2015, בכל מקרה- אני מניח שהוא ייצא לפני שהספר השלישי ייצא באנגלית.
הספר השלישי בדרך לדפוס (יכול להיות שנפספס את 2014, אבל רק בכמה ימים).
רק השבוע סגרנו את הכריכה.
לגבי ההמשך של דרך המלכים- אנו ממתינים לחוזה, ואני מקווה שהתרגום יתחיל בקרוב, אז נשתדל שהספר ייצא עד סוף 2015, בכל מקרה- אני מניח שהוא ייצא לפני שהספר השלישי ייצא באנגלית.
מירטל נקודה
New member
מצטרפת להמלצה לסיים לקרוא את הספרים שיצאו כרגע
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.