מה **אני** רוצה ? מישהו יכול לומר ?

[mother1]

מה **אני** רוצה ? מישהו יכול לומר ?

שלום , אני גרושה וחיה עם בן זוגי .אני בת 30 והוא בן 45 ,גרוש גם כן . כלומר לשנינו זה פרק ב + ילד לכל אחד . אנו יוצאים כשנתיים וגרים יחד שנה .החיים טובים לי . הגבר שלי יציב ונותן ביטחון ואני שמחה לראות שהשגרה המטורפת לא עושה בנו שמות . כרגע אנו גם עסוקים בלבנות בית שנעבור אליו יחדיו ...כך שהכל נראה ורוד ותכול . אבל אני , כן אני עם יצר ההרס הטבוע בי ,כל פעם שטוב לי אני צריכה לבדוק ולקבל אישורים ...אני רוצה הוכחות ממנו שהוא מתכנן עלינו לעוד הרבה זמן , ואני פה כי הוא רוצה ולא רק כי אני **כבר** פה . מעיק הא ? הוא אומר שעצם זה שאנחנו בונים בית זוהי כבר הוכחה על רצון לטווח ארוך . אבל אני רוצה יותר .. אני רוצה ילד ממנו . הוא גם רוצה , אבל כשנעבור לבית החדש ונוכל להתפנות זה לזו ...ולפעמים אני חושבת שאני רוצה ילד כהוכחה שלו לרצינות הקשר ( טוב רק לפעמים לא כל הזמן ...אני רוצה עוד קטנטני ...). הייתי רוצה לשמוע תגובות -- האם עברתי את השיא שלנו ? האם בכך שעברתי אליו עם הילדה שלי , כבר קיבלתי את ההוכחה לרצינות כוונותיו ? האם יחזרו הריגושים של טרום-מגורים משותפים ? ואולי טוב לי כל כך שאני עושה בלגן ומחפשת לבדוק עד כמה הטוב הזה אמיתי ?

 

[T r i l i a n]

הדבר היחיד שיש לי להגיד - אל תביאי

ילד כהוכחה של משהו.

 

[רונית מרקוביץ]

מה עם הילד שיש לך עכשיו

הוא לא היה הוכחה מספיק טובה לזה שהקשר הקודם שלך יצליח, אז למה נראה לך שעוד ילד זה הוכחה טובה???

 

[סקארלט אוהארה]

../images/Emo45.gif לך ולטריליאן.

 

[סקארלט אוהארה]

ברוכה הבאה ../images/Emo142.gif

אני לא חושבת שילד זו הכוחה לכלום, ועוד יותר לא חושבת שצריך להביא אותו על מנת לשמש כהוכחה למשהו.. תמיד יש ריגושים כשהמצב עדין. ועכשיו אתם גרים יחד, זה משהו קצת יותר יציב ואולי פחות מרגש מבחינת דפיקות הלב, אבל הרבה יותר אוהב, לפי דעתי. וגבר שמוכן לקבל עליו אשה עם ילדה, אני חושבת שכבר עשה מספיק על מנת להוכיח רצינות..