מה אתם אומרים על זה?

[kikona126]

מה אתם אומרים על זה?

משפט מהאגדה קנדיד של וולטר: "הוכח" כך נהג לומר "כי הדברים הם כך ונבצר מהם להיות אחרת. הואיל ולכל דבר יש תכלית, בהכרח אין זו אלא הטובה בתכליות..." "לפיכך אוולת בפי הטוענים כי הכל מתיישב על הצד הטוב; האמת כי הכל מתיישב על הצד הטוב" מה דעתכם על משפט זה? האם אתם מזדהיים איתו? (אחרי זה נסביר קצת על וולטר ועל הרקע לכתיבה של קונדיד) (מישהו שמע פעם על ליבנייץ? משם נגיע להמשך הדיון יותר מאוחר...)

 

[martini6]

אחד הספרים היותר טובים שקראתי

המשפט הזה נכון חלקית לסיטואציות מסוימות. אם יש מצבים שאין באפשרותנו לשנות אותם כי זה לא תלוי בנו-זה אכן הטוב בתכליות. כי אין לנו ברירה למעשה, אז עדיף לקבל את זה ברוח טובה מאשר להכנס לדיכאון. אבל לפעמים עצלנים לוקחים את המשפט הזה לכל מצב, גם אם הוא לא טוב להם ומשאירים אותו כפי שהוא בתירוץ של "הכל זה לטובה וכך צריך להיות". לכן המסקנה היא שאם יש מצב שלא טוב לנו ויש ביכולתנו כדי לשנות אותו- אז הוא לא הטוב בתכליות, ולהיפך.

 

[gils33]

אני לא מסכים עם מרטיני

לגבי הנושא של העצלנים. אני חושב שכדאי לקחת ולאמץ את המחשבה כי הכל לטובה - זו דעתי ויש כאלה שיחלקו עליי. אני אומר שכל דבר שקורה יש לו מטרה מסויימת,אף פעם אי אפשר לדעת באמת מה מסתתר מאחורי העניין. לפי דעתי כל דבר הוא לטובה והתכלית של הדבר הזה הוא טוב גם אם הוא נראה לנו רע. הכל לטובה וכמובן רק באהבה

 

[שפי גור ארי]

ואוו - איזה קטע, שמעתי אתמול סיפור נהדר בהקשר

הסיפור לקוח מה podcast Law of attraction - thinkbanc ... (נגיש דרך Itunes) בכל מקרה אפשר לקרוא את הסיפור גם בבלוג: http://www.antoniothornton.com/law-of-attraction/law-of-attraction-mc-hammer-knows-the-secret.html הסיפור מספר על מלך צעיר, שמהילדות היה לו חבר שתמיד נהג להגיד הכל לטובה, פשוט על כל דבר שקרה לו. המלך נהג ללכת עם החבר הזה לכל מקום, ויום אחד כשהם יצאו לצייד, החבר טען למלך את הרובה, וכשהמלך ירה בו קרתה תקלה כלשהי, והיה פיצוץ שהעיף למלך את הבוהן ממקומה, המלך צעק מכאבים וחברו בעת שעזר לו אמר "זה הכל לטובה". והמלך התעצבן "איך זה יכול להיות לטובה, איבדתי את הבוהן שלי!!!" אז אייך שהם חזרו לארמון, המלך שהיה עוד מאוד מעוצבן הורא לשומריו לכלוא את חברו בכלא. כעבור שנה, בעת טיול צייד שהלך אליו המלך לבדו, נתקל לפתע המלך בשבט קניבלים. הקניבאלים, שלא היתה להם הערכה מיוחדת למלכים, (אולי למזון מלכים : ) ) התכוננו לבשל את המים, קשרו אותו למוט גדול, העמידו סיר ענק עם מים, והדליקו את האש. אבל בדיוק כשהם באו לשים את המלך בסיר, הם שמו לב שלמלך חסרה בוהן. עכשיו הקניבלים מאמינים באמונה תפלה שאם בן אדם הוא לא שלם לחלוטין, אסור להם לאכול אותו, או שיביא למחלות ולמזל רע, וכך לשמחתו של המלך הצעיר, הם שחררו אותו ללא פגע. בדרכו בחזרה לארמון, המלך הבין שעשה טעות איומה, ואייך שהוא הגיע לארמון הוא שחרר את החבר שלו, סיפר לו את כל הסיפור, ואמר לו "סליחה - עשיתי טעות נוראית, האם תוכל אי פעם לסלוח לו". והחבר אמר לו "זה הכל לטובה". והמלך אמר "לא, אבל אתה חבר ילדות שלי, ואני שמתי אותך בכלא לשנה שלמה. ואם לא הייתי מאבד את הבוהן הזאת הקניבלים היו אוכלים אותי". והחבר אמר "כן, אבל זה הכל לטובה. אם לא היית שם אותי בכלא, אז גם אני הייתי איתך במסע צייד, ואותי הקניבאלים כן היו אוכלים".

 

[ע ו פ ר ה]

סיפור ישן ומקסים

וכן, אכן הכל לטובה. תודה באהבה עופרה

 

[kikona126]

אז למה אני מכירה סיפור אחר../images/Emo122.gif

 

[kikona126]

זה לא הסיפור...

הסיפור אכן מספר על מישהו שהוא בן למעמד אצולה, שתמיד למד אצל פנאגוס (אדון ברברת) שהכל תמיד קורה לטובה. הסיפור התחיל בזה שקונדיד היה בבית של החברה שלו - קונגונד והם שוכבים. האבא מגלה אותם ומסלק אותו. בפרק השני הוא מתגייס לצבא הבולגרי, ללא ידיעה שבכלל גייסו אותו. בשלישי הוא יוצא לזמן מנוחה ביום חופש, החיילים תופסים אותו ומלקים אותו 36000 מלקות על כך, עד שהמלך משחרר אותו... קונדיד לומד במהלך הסיפור שלא הכל הוא לטובה (מי שירצה את הסיפור, המקורי שיצור איתי קשר) אני כרגע לומדת על זה באוניברסיטה ועניין אותי לדעת, האם לייבניץ, בעצם דיבר על הסוד באותה התקופה (מיוצג על ידי פאגלוס - אדון ברברת), והאם וולטר - מי שכתב את הספר בעצם מבקר אותו.

 

[מרי לי]

סליחה על הבורות, אבל לא הבנתי כלום......

 

[kikona126]

תקראי שוב...

ואם תרצי נשלח לך את הסיפור....