מה אתם אומרים על מאמנת בת 32 ......

מה אתם אומרים על מאמנת בת 32 ......

רווקה , לאימון אישה בת 47 גרושה עם ילדים ?! יש קשר בין הגיל והסטאטוס לבין היכולת לאמן ?! כי למראית עין ... זה קצת לא מסתדר... נניח מאמנת שמאמנת לזוגיות והיא רווקה או גרושה , תיאורתית ברור שזה אפשרי כי לא צריך להיות אישה כדי להיות גניקולוג...מה שחשוב זה הכישורים. אבל בתכלס זה נראה כמו מתנשא או לא מקצועי ...(..קודם תמצאי את זוגיות ואח"כ תאמני אחרים ..!!!) איך אמורה מאמנת להציג עצמה, או איך עליה לפנות למתאמן בכדי שלא יעלו רגשות או תחושות לא נעימות של פערי גיל או אחרים... אשמח לשמוע דעתכם!!!!!
 
לא,זו שאלה קונקרטית..אשמח לעזרה

אני מסיימת קורס אימון, אני מרגישה שיש לי "חשש" לאמן "מבוגרים" ... השאלה עלתה בעקבות חברתי שגם סיימה קורס אימון ובמסגרת הסטאג' אמורה לאמן בחורה בת 47 כאמור... התייעצנו אחת בשניה, אך קשה להבין איך תהיה התגובה "בצד השני" שתגיע פתאום "ילדה" ואפילו ניראית צעירה לגילה בנוסף..... כן, יש חששות, כי טרם נעשתה טבילת האש. השאלה , זה יכול להוות בעיה?! מנסיונכם... או כמתאמנים/ות הייתם בוחרים מאמנת צעירה , גם עם הסיכוי שהיא יכולה להיות טובה מאוד?! תודה.
 
גם אני קצת חוששת לאמן מבוגרים ממני

לכן מתחמקת ממתאמנים ש"גדולים עליי" , אשמח לשמוע מה דעתכם , כי אני מניחה שזו טעות לנהוג כך.
 
אימון מבוגרים..

גם אני יחסית צעיר ,בן 33 כשאני ניגש לאיצון עם מבוגר אני חושב רק על מה שאני יכול לתרום לו.. בלי קשר לגיל.. בטוח שגם אני לומד ממנו ומהניסיון שלו.. אך השאלה היא האם אני יכול לתרום לו משהו... כולנו יודעים שאת ה"ידע" המוער באימון לא מקבלים עם הגיל... ולכן אם המתאמן מוכן להתאמן אצלך דווקא הגיל שלך יכול ליצור אתגר נוסף שכן הרעיון שמישהו "גדול עליך" הוא רשימה מגבילה שמונעת מאנשים לצמוח לכי על זה בשיא הביטחון... הביאי את עצמך... ותני לאדם ממול להחליט... בהצלחה אור ואהבה
 
לדעתי זו לא בעייה,

אם הייתי מחפשת מאמן/ת: (אכתוב בלשון זכר, אבל הכוונה גם למאמנת) הייתי בוחרת אדם שמעצים אותי שאני יכולה להתעצם בעזרתו שעוזר לי לממש את החיים הנפלאים שאני רוצה בהם שארגיש שהוא מקבל אותי כמו שאני שארגיש נוח בפגישות שארגיש שהוא רואה אותי ובאמת עובד איתי (שלא סתם ידקלם דברים שלימדו אותו, בלי לראות אותי) שהתחושה הפנימית שלי תהיה "כן!!!" ממש לא משנה הגיל והסטטוס.
 
כמה נקודות.

ראשית אני בהחלט יכול להבין את הרגשתך ויכול להגיד לך שאת לא הראשונה ובטח לא האחרונה שהיו לה חששות לעשות פעם ראשונה משהו שמעולם לא עשתה. ההצעה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא - תתאמני על זה עם משהו. ובכל זאת כדי לא לצאת בלא כלום - כמה דברים להתבונן בהם - אני יכול להניח מתוך דברייך שהחשש מלאמן מבוגרים מתקשר לשאלה "מה אני יכולה לתרום להם שהם לא יודעים?" אם אכן זהו החשש - מציע לך לברר עם עצמך אכן מה את נותנת?, לכל מתאמן, והאם זה שונה בין צעיר או מבוגר? הנקודה השניה - אם את רוצה להיות מאמנת מעולה אל תלכי אל האימון במחשבה שזהו מבחן, לכי אל האימון במחשבה שזהו שעור. את תתני את כל מה שיש לך ותהי הכי מקצועית מבחינת מחוייבות ללקוח שלך ויחד עם זה תהי עם העיניים לאימון הבא, האימון הזה הוא עוד שעור עבורך שממנו ירוויח הלקוח הבא. קחי בחשבון שכרגע עבורך ממש זה עדיין תאורתי, כי לא קיימת ולו שיחה אחת עם לקוח מבוגר ממך, תאוריות הם לחם חוקם של חששות ופחדים - כשעוברים לעשיה קונקרטית בדרך כלל הפחדים נמוגים והשאלות הופכות פרקטיות יותר וכך גם התשובות. המון המון באהבה והצלחה
 
דעתי האישית

מאמנת ללא זוגיות יכולה בקלות בכיף ובאהבה, לאמן מישהי שמחפשת זוגיות
(ולא משנה הגיל). ולגבי הגיל - אימנתי נשים בנות 50, 53, 55 וממש עזרתי להן. אולי דווקא מישהי צעירה ורעננה עושה להן טוב? למה לקבוע עבורן מה טוב להן? אם יש מישהי שמחפשת מאמנת בת 45, זאת זכותה ואין לה מה לשכנע אותה שאת מתאימה לה. תהיי את. אם את נשארת את, ונותנת את הטוב שבך, את יכולה לעזור לכל אחד. למה שהגיל שלך יהווה בעייה. אם כבר ההיפך. גם אם המאמנת רוצה זוגיות ואין לה, היא יכולה לאמן מישהי אחרת שרוצה את אותו הדבר. הקשיים של המאומנת למצוא זוגיות יכולים להיות קשיים אחרים מזו של המאומנת. וגם אם הקשיים כביכול זהים, עדיין מאמן יכול להיות מעולה לאמן אחרים בנושא שאיתו הוא גם מתמודד. וכמובן, שיש עוד אופציות: מאמנת שלא רוצה זוגיות, וטוב לה עם עצמה. מאמנת שממש משגשגת בתחום התקשורת עם אנשים וגברים, אבל לא מגבילה את עצמה לאדם אחד. מאמנת שבדרך לזוגיות וכדומה. אבל בשורה התחתונה: זה לא משנה אם יש לה זוגיות או אין לה זוגיות. היא יכולה לאפשר לאדם אחר ליצור זוגיות. ברור שיש יתרון אם אנו מאמנים בנושא שאנחנו שאקלים בו (למשל, אני טובה מאד בלשמור על הגבולות שלי, בלהגיד "לא", בלנהל את הזמן שלי, בסדר וארגון), אבל מאמנים טובים יכולים לאמן בהצלחה רבה גם בנושאים שהם לא "מעולים" בהם. חוץ מזה, אף פעם נשים לא שאלו אותי אם אני רווקה או נשואה. היחידים ששאלו היו 1-3 גברים (לא זוכרת כמה) מסיבות של סקרנות או משהו כזה. למה שתדברי על עצמך אם את נשואה או רווקה? כשאני מספרת על עצמי בפגישה הראשונה, אני מדברת על העבודה, על התהליך, קצת על עצמי. אני לא מציינת את הגיל או הסטטוס. אני אענה בכיף אם ישאלו, אבל זה בדרך כלל לא עולה. יצא כמה פעמים שנשים שאלו לגבי הגיל שלי מתוך עניין או סקרנות. טוב, מקווה שלא כתבתי יותר מידי....
 
../images/Emo13.gif

אגב, נכנסתי לאתר שמופיע בחתימה שלך. מי אתה מתוך כל הצוות שמופיע שם?
 
נכנסתי לאתר בחתימה שלך

ואז מצאתי מידע על מלא כותבים, ורציתי לדעת מי זה אתה. (מתוך סקרנות)
 
ואם יורשה לי אחרי הדברים הללו

להוסיף, ראשית אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת, מיכל, ואני רוצה להוסיף כי האימון בשונה מיעוץ אינו נותן מקום למאמן אלא למתאמן. ואם המאמן מגיע עם נסיון אישי וגם מכניס אותו לאימון, זה פוגע במעוף ביצירתיות ובכך שהמתאמן יהיה הוא עצמו. יש בעיה בכך שיש לי נסיון אישי, עלי להקפיד שלא להביאו אל האימון, ולכן אם אני צריכה להמנע מלהביאו אל האימון, מה לי נסיון אישי. מה שחשוב הוא האם אני יודעת להקשיב למתאמן, לאפשר לו להביא את עצמו אל תוך האימון, ולמנף את זה לחיי המעשה, על פי הסיסטם של האימון. שיהיה בהצלחה וחג אורים שמח, הילה הדר מאמנת לאיזון חיים-עבודה מנהלת פורום זוגיות ויחסים NRG www.2all.co.il/web/sites/keshetcoaching
 

isaacm

New member
שלום לך, איכשהו אני מזדהה עם הדילמה

שאת מציגה. כשקראתי את ההודעה שלך עלו בראשי מספר שאלות (שבעצם נוגעות לי עצמי כמאמן) . מה אני מצפה לקבל מעיסוק במקצוע האימון? מה בעצם יש לי לתרום ללקוחות שלי? מי הם האנשים (או הנשים) שלהם אני יכול לתרום הכי הרבה? באיזה מקום צריך להיות אדם כדי שאימון יוכל לתרום לו (או לה)? תהייה נוספת שעלתה בי לגבייך (אנא, אל תראי כאן התנשאות - זו ממש סקרנות לשמה) האם השאלה שלך באה אחרי שברור לך את מי את רוצה לאמן, או שבשאלה הזו את מתחילה לחקור את העניין? מאחל לך הרבה הצלחה (גם לך וגם לחברתך) איציק
 
חבשתי את כובע המתאמן

ושאלתי את עצמי האם חשוב לי גיל המאמן שאבחר לי. הבטחתי לעצמי להיות כנה. עד הסוף כנה. לא אוטופית, לא מוסרית, לא הגיונית, לא פילוסופית. - פשוט כנה. אני מאמנת מבוגרים ממני (מאד) וצעירים ממני (כנ"ל). נשים וגברים. אבל אני גם בגיל נוח לעניין הזה. מקום טוב מאד באמצע. הרבה שנות נסיון מקצועי ואישי מאחורי והרבה שנים טובות שממתינות לי עדיין. לכן, החלטתי לא לענות לך "עניינית" אלא אישית. מקווה שלא תכעסי. מצאתי ש...כן. אכפת לי קצת הגיל. כמתאמנת כמובן. כלומר - לא חשוב אם המאמן בן 32 או 27. קשה לי להיות עם אדם מאד צעיר. מבריק ומוכשר ככל שיהיה. זה לא אומר שלא אפגוש מאמן כזה. זה כן אומר שאצטרך להשקיע הרבה זמן בהזזה של הפרדיגמה הזו ממני. כלומר... הוא יצטרך להרשים אותי מאד בבגרות פנימית יוצאת דופן. זה לא חסר סיכוי כמובן אבל זה שלב שאצטרך לעבור אותו ואין לי מושג אם יצליח בכל מקרה. אני זוכרת שחיפשתי לי בזמנו פסיכולוג. רציתי אשה בטווח גילאים מסויים (לא צעירה מידי וגם לא מבוגרת מידי עבורי). דמות שמעבר לידה המקצועי וליכולות האישיות שלה, יש לה תרמיל נוסף ששנות חייה מקנה לה. אני מודעת ויודעת שיש צעירים נפלאים ומוכשרים ויודעת שיש מקום לכולם. בהחלט לא חושבת שרק בוגרים יכולים לאמן אבל לי, באופן אישי, תחת הכובע של המתאמנת הפעם, נוח יותר להתאמן עם מישהו שצבר שנות חיים ונסיון בתוכם, לצד ועם כל הכישורים האחרים החשובים שאחפש במאמן. ורווקה ? גרושה ? - לא ממש משנה לי. לא בודקת ולא אבדוק את מצבו המשפחתי של המאמן שלי. זהו. הפעם עניתי לא כאשת מקצוע אלא כאדם פרטי. מקווה שתביני ומאחלת לך הצלחה גדולה ענת
 

N e T a s h a

New member
לשיטתי

אם יש לך דרך משלך ואת מאמינה בה אין בעיה. עבדתי ואני עובדת עם אנשים מבוגרים ממני שחיים חיים שונים משלי ולא צצה בעיה. תפתרי את זה עם עצמך ביחס לעצמך ואני מאמינה שאין שום מניעה לעבוד איתה. בהצלחה
 
למעלה