ההשקפה בספרים על זמן
לפי הספרים הזמן הוא אשלייה שנוצרה כדי לאפשר לדברים לחוות עצמם כשונים אחד מהשני לאורך ציר כלשהו. לפי ההשקפה הזאת, כל מה שקרה, קורה ויקרה מתרחש באותו הזמן, ורק נדמה לנו שיש עבר, הווה ועתיד, כדי שנוכל לצמוח ולברוא את עצמנו. לכן, סביר להניח שבמושגים שלנו העולמות מתקיימים באותו הזמן, אבל זה לא כל כך משנה אם הזמן הוא אשלייה. זה נושא מאוד מסובך להבנה - אם אני לא טועה יש כמה הסברים ב"שיחות עם אלוהים 3".