זה תלוי מאד...
אני פשוט עובד בחנות דיסקים, אז אני מכיר את התחום קצת יותר מקרוב, גם כאחד שמנסה למכור הרבה מתי. בכל מקרה, אני דווקא אמנע ממה שהחברים כאן אמרו, והצביעו על "הפעמון". אלבום "הפעמון" הוא ללא ספק האלבום המושלם ביותר של מתי, אלבום שאחרי שלומדים להכיר את כל הדיסקוגרפיה של מתי, מבינים כמה האלבום הזה משקף אותו יותר מהכל, בעיקר במאסות האדירות של המוסיקה הברזילאית/סטיבי וונדר שישנם שם. דווקא בגלל שאלבום "הפעמון" הוא כל כך עמוק, לא הייתי ממליץ עליו להתחלה. הייתי ממליץ על שניים אחרים. האחד הוא האלבום שאני התחלתי איתו, "ילדותי השניה", שכמו שאמר פה אדם אחר, הוא מאד אנדרייטד, וגם לדעתי הוא כך. אחד האלבומים המעולים ביותר של מתי לדעתי, אלבום שמעט משאיר את המאזין באלם (כן, עם א'), אבל הוא אלבום שנותן המון טעם של עוד. וההמלצה השניה שלי היא מה שעד כמה שזכור לי אני נוהג להמליץ לרוב, שזה המארז של שני הדיסקים "מתי/אחד לאחד", שני אלבומים מעולים במחיר של אחד. "אחד לאחד" הוא פשוט אלבום שאין שום אפשרות לא להתאהב בו וללכת שבי אחריו, ו"מתי" זה אלבום שהוא קצת קשה לעיכול, אלבום שגם רשמתי עליו ביקורת ב"שרת העיוור" שמסבירה את מה שאני אומר פה. בכל מקרה, לעניות דעתי - או "ילדותי השניה" או הדו-סט של "מתי/אחד לאחד". שי
שי