מה אתם הייתם עושים
שבת שלום לכולם אני בן 23 ואני מתחבט בבעיה נפוצה אך קשה מאוד: אני וחברתי בת ה-21 חגגנו זה מכבר 5 חודשים. לאחר תקופה זו הגעתי למקסנה שהפערים האינטלקטואליים בינינו גדולים ואף גדולים מדי. אינטלקט ואינטליגנציה הינם התכונות החשובות לי ביותר אצל בת הזוג ומכאן הבנתי שלקשר כזה אין עתיד רחוק (מגורים יחדיו ואף חתונה). טוב לי עם חברתי-היא בחורה טובה ומקבלת אותי כפי שאני אך אינני מסוגל להיות איתה בקשר שכן אני מרגיש שאני משקר לה כשאנו יחד-הרי הקשר ייפסק במוקדם או במאוחר. מצד שני איני מסוגל להיפרד ממנה כי אני מרגיש שאני פוגע בה, שהשליתי אותה במשך חודש ואף יותר, אינני יכול לספר לה את הסיבה האמיתית ואין לי ברירה אלא להשתמש בתירוץ של לימודים מרוחקים (שנינו מהמרכז ואני הולך ללמוד בבאר שבע). ומהצד שלי אינני יודע כשאפרד ממנה אם בכלל אמצא מישהי שמתאימה לי-מישהי שתקבל אותי כפי שאני עם מגרעותיי (חלקן פיזיות ואתן רמז רק שמדובר במה שמשפיע יותר מכל על הבטחון העצמי של הגבר וחלקן אחרות כמו לכל אדם נורמלי) הפחד הגדול הוא להישאר לבד שכן גיליתי שעל אף שאני חושב שלא-יש לי למעשה דימוי עצמי מעט נמוך שאותו אני מנסה להגדיל כבר זמן מה. האם מחשבותיי הן נכונות או שתפיסתי המחשבתית לגבי הפרידה הינה שגויה בתכלית. מה אתם הייתם עושים? תודה על הכל
שבת שלום לכולם אני בן 23 ואני מתחבט בבעיה נפוצה אך קשה מאוד: אני וחברתי בת ה-21 חגגנו זה מכבר 5 חודשים. לאחר תקופה זו הגעתי למקסנה שהפערים האינטלקטואליים בינינו גדולים ואף גדולים מדי. אינטלקט ואינטליגנציה הינם התכונות החשובות לי ביותר אצל בת הזוג ומכאן הבנתי שלקשר כזה אין עתיד רחוק (מגורים יחדיו ואף חתונה). טוב לי עם חברתי-היא בחורה טובה ומקבלת אותי כפי שאני אך אינני מסוגל להיות איתה בקשר שכן אני מרגיש שאני משקר לה כשאנו יחד-הרי הקשר ייפסק במוקדם או במאוחר. מצד שני איני מסוגל להיפרד ממנה כי אני מרגיש שאני פוגע בה, שהשליתי אותה במשך חודש ואף יותר, אינני יכול לספר לה את הסיבה האמיתית ואין לי ברירה אלא להשתמש בתירוץ של לימודים מרוחקים (שנינו מהמרכז ואני הולך ללמוד בבאר שבע). ומהצד שלי אינני יודע כשאפרד ממנה אם בכלל אמצא מישהי שמתאימה לי-מישהי שתקבל אותי כפי שאני עם מגרעותיי (חלקן פיזיות ואתן רמז רק שמדובר במה שמשפיע יותר מכל על הבטחון העצמי של הגבר וחלקן אחרות כמו לכל אדם נורמלי) הפחד הגדול הוא להישאר לבד שכן גיליתי שעל אף שאני חושב שלא-יש לי למעשה דימוי עצמי מעט נמוך שאותו אני מנסה להגדיל כבר זמן מה. האם מחשבותיי הן נכונות או שתפיסתי המחשבתית לגבי הפרידה הינה שגויה בתכלית. מה אתם הייתם עושים? תודה על הכל
