החופש הגדול הוא נושא כאוב
מאחר ולא היה בתקציב המשפחתי שלנו נתח להקצות לקייטנות. כך שאני מעודי לא הייתי בקייטנה. וכל כך רציתי.. מעניין שלא באתי בטענות לאף אחד. הבנתי שאין כסף....למה הבנתי הכל??????למה התחשבתי בכל העולם....?????כשאמרו לי לא....זה היה לא...... לא שואלים למה....לא מקטרים.....מקבלים את דעת ההורים כמות שהיא.. באמת לא היה כסף מיותר....בקושי היה לדברים אלמנטריים, וקייטנה היא מותרות לכל הדעות.... סבא וסבתא קנו מעילים לחורף....סנדלים לקיץ....ואבא עבד בסולל בונה כבנאי מארבע בבוקר, עם גופיה לבנה....והשיזוף בכל אתרי הארץ...השאיר עליו גופיה לבנה....על העור גם אחרי שפשט אותה... זמנים קשים.....שנות החמישים....המוקדמות והמאוחרות.... מדי פעם, היו לוקחים אותי לאיזה קיבוץ קרוב קרוב לחיפה.. כדי לראות מה זה קיבוץ. אבל רק ליום אחד... מדי פעם נסענו לקרובי משפחה שהתגוררו מאד רחוק מאיתנו....נהריה...
ונסענו באוטובוס.... אפילו לנו שם. אבל בכללי, בחופש הגדול, חלמתי על קייטנה, והסתובבתי ברחוב עם הילדים במשחקים שכבר צויינו פה....ודיימנתי מה יכולתי לעשות בקייטנה. אגב, ילדיי, כבר הלכו לקייטנות, המשובחות ביותר, בכל שנה, ולא רק בגלל שעבדתי... אלא כדי לגרום להם הנאה..... אוףףףףףףףףףףףף , היו זמנים.........ולא הכי טובים.....הפטנט הוא לקרוא להם נוסטלגיה...... וזה אמור להפוך אותם לחביבים יותר.....
))))))))
))))))))))))))