מה אתם חושבים ?

t w i x i t

New member
מה אתם חושבים ?

אומרים שצחוק ותמיכה מהסביבה עוזרים להקל על הכאבים ותופעות הלוואי. אומרים שמצב נפשי טוב עוזר להצלחת ויעילות הטיפול. אומרים שיש קשר הדוק בין הנפש לגוף. מה דעתכם על זה - האם מצב נפשי עלול לגרום למחלה הזאת ? במהלך הטיפולים שלי נתקלתי בהרבה אנשים שחושבים ככה ונורא התעצבנתי מזה. עכשיו, המוח שלי התפנה קצת לחשוב על דברים אחרים, וקישרתי בין משהו שמלווה אותי כל החיים ומאוד קשה לי איתו למחלה. משהו שגורם לי להרגיש רע, ולא טוב - נפשית. מעניין אם יש קשר....
 

24 ברבלה

New member
אני חושבת שיש בזה אמת...

וזאת לאור העובדה שהחצי שנה האחרונה בחיי הייתה נוראית, מלווה בדיכאון קל ושמירת כל הכעסים והעלבונות לעצמי.
עברתי הרבה בחצי שנה הזאת ובמקום לשתף, להתייעץ או ללכת לטיפול אגרתי את זה בתוכי... דבר שהתגלה כטעות כי מלבד התחושה הקשה שהייתה לי עם הרגשות שסערו בי אז בנוסף גם מבחינה פיזית הרגשתי זיפת, הייתי בודדה משהו ואני בטוחה שלגידול הזה יש חיים ושכל משלו כי הוא מצא בדיוק את התזמון הנפלא הזה כדי לגדול בי ולהרוס אותי סופית...
הייתי חצי בן אדם, נראיתי כמו שלד מהלך, כולם חשבו שיש לי הפרעות אכילה, דבר שהסתדר להם יופי עם המראה של הילדה המסכנה
, אחרי שהכירו אותי שנה שלמה כאדם מלא בשמחת חיים, זה לא הסתדר להם... אני אכלתי סרט עם עצמי כי התחלתי באמת ובתמים להאמין שיש לי בעיות אכילה, שכחתי מה זה תאבון כי, אלוהים יודע כמה אהבתי לאכול...
(תודה לאל התאווה הזאת חזרה... עליתי 3 קילו אנשים זה משמעותי למשקל שלי
!) וזהו... אז לשאלתך אני באמת ובתמים מאמינה בקשר בין גוף לנפש, בין אופטימיות להצלחת הטיפול, אני יכולה לומר לך מנסיון שהתשומת לב והתמיכה של החברה בי מאז שגילו לי את המחלה, תרמו רבות, הייתי צריכה לצאת מהמעגל בדידות ודיכאון הזה, הייתי צריכה את התזכורת הזאת שאני מישהי שמאוד חשובה (מסתבר) לכמה אנשים בחיים והידיעה הזאת שאסור לאנשים האלה לאבד אותי היא זאת שגרמה לי לראות את כל המשברון הזה כהתחשלות ומלחמה שנגמרת מבחינתי רק בניצחון!
אם תחשבי על זה, זה גם יכול להתחבר לך לשרשור הקודם שכתבת, תמיכת אנשים יכולה להועיל המון, אפשר להתפלסף על זה שעות לא?! לילה טוב חמודה, תמשיכ להיות חזקה ולהאמין, זה בטוח לא מזיק! שלך ברבלה
 
תגובה לדברים ../images/Emo13.gif

גם אני מקשר בין לחץ נפשי מדברים מסוימים למחלה. אני אישית חוויתי חוויה דפוקה בשנתים האחרונות וממש לא נהנתי מהחיים בתקופה של שנתיים שלפני המחלה. אני חושב שהמחלה תרמה לי בחשיבה החיובית בהמון מובנים. נראה לי שדיברו בפורום על זה לפני כמה זמן, ומישהו שטען שאין קשר בין הדברים מהסיבה שיש חולי נפש או סתם מרי נפש שלא לקו בשום מחלה גופנית, או ילדים שממש לא הסתבכו בלחצים של החיים. ככה שלדעתי עדיין אין תמיד משוואה פשוטה בין מרירות נפש למחלות גוף. שרק תרגישו טוב
 
בריאות הנפש והגוף

כשנתיים לפני שחליתי אבי נפטר מסרטן המעי הגם. בתקופה זאת של חיי שהיתה רוויה כאב על אובדן ידוע מראש גם הייתי בהריון בחודש שישי כשזה קרה. גם ההריון הזה שבא בשמחה גדולה אחרי שנים רבות (18) מאז הילד הראשון. היה אושר גדול של המשכיות ואושר גדול עם בן זוג חדש ובאמת הכל היה נפלא. כשחליתי לא יכולתי להשתחרר מההרגשה שמישהו חושב שאני יותר מדי מאושרת אז שלח לי את הדרעק הזה וזה לא נגמר עדיין. אבל בתור אדם אופטימי לחלוטין אני מנסה להסתכל תמיד על הטוב גם בתוך הרע. וגם כשהיה מאוד מאוד קשה וכואב ומיאש ומיסר תמיד אמרתי לעצמי הזמן לא עוצר, הנה עוד יום עבר וכך הלאה. כמובן שחברים ומשפחה וחוזק וחוסן נפשי שמגלים במצב כזה תמיד עוזר. אז רבותי אני מאחלת באמת לכולנו הרבה בריאות והרבה אושר והעקר לעצור לפעמים, לצחוק קצת (בייחוד על עצמנו) ולדעת שהכל יהיה טוב.
 

ihovav

New member
לא נראה לי

שהמחלה תוקפת בעיקר אנשים במצב נפשי רעוע. אבי נדבק דווקא כשהיה בתקופה לא רעה בחייו. את כולנו מלווים זכורונות נעימים ולא נעימים מהילדות ובמשך כל החיים, עדיין לא כולנו נדבקנו במחלה. אני מניחה שיותר קל לכל מחלה לתקוף אנשים שמצבם הנפשי לא משהו, אבל לא בהכרח. מה שכן נראה לי זה, שאכן למי שמתמודד עם זה לא בדרך דכאונית ומיואשת, יקל עליו להבריא.
 
מצב רוח

מבחינה מדעית הוכח שיש קשר הדוק בין מצב הרוח של האדם לבין חוזק המערכת החיסונית שלו. קראתי לא מעט סקרים מדעים שבדקו באופן כללי את הקשר בין אופי האדם, לבין התכיפות שבה הוא חלה. בין הפרמטרים הנ"ל בהחלט התגלה קשר, שסטטיסטית קשה להתעלם ממנו. כשהאדם בדיכאון, בלחץ, או במצב רוח רע אחר - מערכת החיסון שלו נחלשת והסיכוי שלו להידבק במחלות עולה בהתאם. עם זאת, גם אני נוטה לחשוב שאנשים מפריזים לעיתים בחשיבות שמקנים למצב הרוח כגורם למחלה עצמה. הבעיה היא שכשלא יודעים ממה בדיוק מחלה נובעת מתחילים לשער השערות. הדברים הנ"ל נכונים במיוחד לגבי מחלות הסרטן השונות. לדעתי מצב הרוח הוא גורם אחד מתוך גורמים רבים למחלות האלו. יש גם עניין של גנטיקה, מזון, כושר ,גיל האדם וכ"ו. לכן - לא בהכרח שכל מי שבדיכאון יחלה וכל מי שיהיה אופטימי יבריא. המצב רוח הוא רק חלק ממכלול גדול של גורמי סרטן ,שאת רובו - טרם גילו.
 
למעלה