ליל הסדר
בצעירותי, עזרתי לאדם יקר, ד"ר לתלמוד ומקרא באונ. חיפה, איש מבוגר לרכוש מערכת שמע. כאות תודה, הזמין אותנו (אותי ואשתי) לליל הסדר. עם הסדר קיבלתי גם הסבר כהלכתו. ליל הסדר הוא חגם של הילדים. הרבה מהכתוב בהגדה נועד להם.
ליל הסדר בעבורי הפך לחג של מפגש המשפחה. הזכות לראות את בנותי ונכדי ואנשים יקרים לי, לשבת אתם סביב השולחן (כולנו מסובים), ולשתות 4 כוסות יין.
כל הייתר לא ה-
שלי (לא אוכל מצות, לא אוהב קנידלך, וגם לא גפילטה פיש).
אז אם לא אוכל להיות עם הבנות והנכדים, שגם כך כבר לא ראיתי אותם יותר מ-3 שבועות, מה הטעם?
אתמול בשיחת ווידיאו עם הנכד בן ה-4, הוא אומר לי (מה שאני תמיד אמרתי לו, אבל הוא אף פעם לא אמר): סבא, אתה זוכר? מה שאלתי? שאני אוהב אותך...