מה אתם עושים כשאתם עייפים

[Iris-1]

מה אתם עושים כשאתם עייפים

עד מוות מתים לישון והילדים נראים כאילו רק הרגע התעוררו ומרץ יש להם (אני לא צריכה לספר לכם כמה)? מה עושים?

 

[רותי&ע]

לא נעים לספר אבל..

יש ימים שאני מתחילה את היום ב-5 בבוקר+8 שעות עבודה+שעתיים נהיגה ואז אני מגיעה הביתה גמורה ועידן אחרי שנת הצהריים שלו.. ואז אני שמה קלטת שהוא אוהב וחצי שעה מנמנמת לידו בסלון. וזה עושה לי פלאים.. אחרי חצי שעה יש לי כוח אליו ולעבודות הבית.

 

[לימור של עמית]

קלטת של הטלטאביז..בלול

ואני נחה על הספה.. הוא עומד ורוקד.. ואני בחצי עין משגיחה

 

[חגיתושתוש]

עידן שלך ממש מתחשב

אם אני נרדמת בטעות ליד אריאל, היא מיד מנערת אותי: "אמא קום, לא לישון"

 

[נילי של ס&כ]

כואב כואב

לפני שכפיר נולד הייתי שמה לילדה קלטת והולכת לנמנם (היא אוהבת להכנס לוודא שאני שם ולהפריע מדי פעם). אחרי שכפיר נולד - אני חייבת להרדים אותו קודם כי הוא לא מפרגן לי. ואם הוא כבר נרדם ספיר דורשת תשומתלב או שהיא מעירה אותי מסיבות שונות. (כשאני כבר ממש שפוכה אני גם מתפרצת עליה כשהיא מפריעה לי)

 

[zimes]

סוגרת את הדלת של החדר

כדי שלא ילכו למדרגות, מחביאה את המשקפיים שלי, שלא יחרבו לי אותם, וישנה על הבטן (של יהיו להם רעיונות על הציצי שלי). הם מקפצצים מעלי ומסביבי, קצת עומדים ליד המדף שליד המיטה, רבים על הטלפון ושאר רעיונות שכאלה.

 

[אמא של קשת]

הולכים לישון... |פיהוק|

אם הם בחדר אז בחדר, אם בסלון על הספר או על השטיח וכו´... הזמן הכי טוב לשיון זה כשאני רוצה שקשת תעשה משהו, להחליף חיתול זאת דוגמא מצויינת, אני הולכת לאמבטיה מתיישבת ומחכה, בנתיים עוצמת עיניים. זאת יכולה להיות מנוחה טובה וממושכת... אם אני רואה שזה לא הולך אני מארגנת להם איזשהו עניין יזום כמו - מוציאה את הצעצועים שבתחתית הארגז או את אלה שאספתי לארון.

 

[שירי ל]

גם אני שמה את אופרי לידי במיטה

מדליקה לה הופ ומנמנת. אבל אני ישנה שינה קלה ומתעוררת על כל ניד ראש שלה...

 

[תיורז]

כיף לכם!!!

אני חירשת. אין סיכויים שאצליח לנמנם לי לחצי שעה, כשאני שמה את רזי מול קלטת כלשהי... אחרת לא "אשמע" אותו... ואם אני מפעילה את גלאי הבכי, הוא יפעל גם למשמע הקלטת... בקיצור, אני מנסה להחזיק את עצמי לפחות עד 20:30

ודווקא "התברכתי" בבן כ"כ פעלתן, תזיזתן חבל"ז.

 

[שירי ל]

ואם תשימי אותך במיטה לידך

מול הטלוויזיה כך שתוכלי להרגיש אם משהו לא בסדר וגם לפתוח מפעם לפעם עין ולהציץ עליו? לא ילך?

 

[Iris-1]

כשרותם היתה שובבה ופע ילה יותר מהיו

מהיום שמתי אותה לידי במיטה שלנו ונעלתי את החדר שלנו. אין אפשרות לצאת ממנו אחרת. ואמרתי לה שהיא באה לשכב לידי ובחרנו 2 ספרים למנוחת צהריים וזה מצליח עד היום עם ההתעקשות שלי. אחרת הילדה נשפכת לי בשעה 17 ומתחיל הלילה ואין ארוחת ערב וכלום ובבוקר היא מסוגלת לאכול פיל ואין זמן.

 

[תיורז]

הבעיה שרזי בן 10.5 חודשים

עדיין לא למד לרדת לבד מהמיטה והוא תמיד תמיד חייב לזחול ולרדת מהמיטה כך שאני תמיד בכוננות... לא נורא, עוד כמה חודשים, כשיידע איך יהיה אפשר לקרוא לי, יהיה יותר קל.

 

[anat30g]

קוראת לשירלי ../images/Emo13.gif

שירלי היא בתי - בת 6 - היא מדהימה עם התאומים. התאומים נולדו כשהיתה בת 4 ומהרגע הראשון היא קלטה שתאומים זה קשה והיא עוזרת המון. כבר כשהיתה בת 5 יכולתי ללכת לנמנם ולתת לה להשגיח עליהם. לפני שאני הולכת לנמנם אני סוגרת את השערים (יש לנו בבית שערים בכל מיני מקומות למנוע מהתאומים להיכנס) ונועלת את הדלת... אם צריך שירלי תכין להם לשתות מיץ בבקבוק, תתן להם בננה, במבה... רק שיש פצצות בחיתול או שמישהו בוכה והיא לא מסוגלת להרגיע היא תבוא להעיר אותי. היא ילדה מדהימה בכל מה שנוגע אליהם. אגב, יש לי בן בכור - בן 8 - שאני לא חולמת להשאיר איתו את התאומים, הוא פשוט לא רואה אותם. הם יכולים ליפול, לצרוח והוא לא שומע ולא רואה... אני טוענת שזה משהו אבולוציוני, שבנות טובות יותר בנושאים הללו מבנים, כי אני ניסיתי להשאיר אותו אחראי וזה פשוט לא עבד.

 

[Iris-1]

אפרת מקסימה עם דפנה. אבל רותם....

בדיוק כמו הבן שלך. הילדה יכולה לצעוק ולבקש אמא ועוד דברים ולקשקש והיא לא תשים לב שהיא לידה. אבל אם תגידי לי שצריך לעזור למשל להחליף חיתול היא מתנדבת להביא חיתול, מגבונים, קרם כל מה שצריך. אפשר להשאיר את אפרת עם דפנה ואני הולכת לישון - אשכרה באמת לישון. לא לפתוח עינים כל 2 שניות להציץ ואני יודעת שהכל בסדר. היא תקרא לי רק אם יהיה משהו גדול באמת שהיא לא הצליחה לפתור. איזה כייף שיש בנות גדולות בבית.

 

[חגית של אורן]

איזה יצירתיות - הלוואי גם אצלי

אצלנו אין דבר כזה, אורן מלאת אנרגיה כיוון שמגיעה מהגן מלאת אנרגיה אחרי שנת צהריים ומשחקת לה בכיף עד שעה 20:00 שאז הולכים לישון. אני פשוט יושבת על הרצפה לידה ונחה לי מול הטלוויזיה. היא משחקת נהדר, אבל היא מחבלת ומבלגנת, אז אין סיכוי שאני אשכב לי בשקט על הספה. אתן לא מחפשדות שיקרה משהו כשאתן ישנות??

 

[Iris-1]

כל האמת ורק האמת..... קצת מפחדת....

אז פעם אחת לא אמרתי שאני הולכת לישון ורציתי לראות מה יקרה. קמתי וזה היה התמונה: הסלון נראה כמו גיהנום. שטיח לא ראו שלא לדבר על הרצפה. עטיפות של במבה וביסלי ומה לא נראו בכל פינה טובה. שלא לדבר על שלל המשחקים והכריות שהיו פזורים מסביב וגם שמיכות השינה ועוד כיד הדמיון הטובה הם בנו על השטיח משהו שנראה כמו בית משלל השמיכות הכריות וכל מה שהן מצאו כולל כסאות המטבח. כמובן שלא צעקתי אבל ביקשתי לסדר יפה ואכן תוך 10 דקות הכל חזר למקום או כמעט למקום בשינויים קלים שלי. אבל מאז אני טורחת להודיע שאני הולכת לישון ולא רוצה למצוא שוב כזה סלון והם משתדלות מאד למלא את הבקשה הזו. זה לא קשה אם שמים מול הטלויזיה לפעמים באמת הן רואות TV כשאני הולכת לישון או שאני לוקחת גם את רותם לישון איתי ואז נשארת רק אפרת והיא לא עושה בלגן אם היא לבד.

 

[חגית של אורן]

אורן שלי רק בת 10 וחצי חודשים

אז זה קצת קשה להשאיר אותה לשחק לבד.

 

[שירי ל]

ובכנות, איריס - זה כל כך נורא?

זה לא שווה שינה טובה שאחריה מקדישים 10 דקות לסידור?

 

[iris & ben]

אצלנו...

אני מנמנמת על הספה ובן צופה בוידאו במצב זה ברוכים יהיו הטלטאביז ועוזי חיטמן...

מצב זה קורה לעיתים רחוקות מאחר ואני לא עובדת ויכולה לחטוף איתו תנומה בצהריים

 

[ליאת של בר]

מיס ג´ולי קלארק כמובן...

אבל בסוף תמיד אני עושה משהו "חשוב" במקום לנוח, כמו כלים.. אתמול נפלה עלי עייפות קשה קצת אחרי שבר התעוררה, וניסיתי לנמנם בסלון ולעניין אותה בצעצועים. כל שניה היא רצתה ציצי - רק לראות שהוא שם, ולא עזר בקבוק המים וגם לא הביסקוויטים שניסיתי להציע... מחכים ללילה..