מה אתם עושים עם התשובה

[gils33]

מה אתם עושים עם התשובה

לא רוצה? ולא נראה שאכפת לו/לה אם אתם מתעצבנים מאוד? היא/הוא מוכנים לקבל אפילו עונש העיקר לעמוד על כך שלא לבצע את המטלה או לבצע את מה שביקשתם?

 

[schlomitsmile]

הכל תלוי בטיב במילוי ../images/Emo13.gif "לא רוצה" יכול להיות ביטוי למשחק-כח, ויכול גם להיות תגובה כנה- באמת ובתמים הדבר שהוא התבקש לעשות מעורר בו התנגדות עזה, קשה לו, מרתיע אותו. אם זה מאבק כח, אשתדל להמנע מלהגרר לתוכו. אין לי עניין להכניע מישהו, בטח לא את ילדיי. אפשר לחפש הסדר שבו הוא יוכל להרגיש שכבודו ועצמאותו נשמרו, ויחד עם זאת הוא יבצע מה שהתבקש, כך שבסופו של דבר לא נשברה סמכות וגם נשמר כבודו. אם הוא באמת נרתע מאד מהעניין, השאלה במה מדובר וכמה באמת חשוב שהוא יבצע. לפעמים אפשר לומר- אוקיי, אם כ"כ קשה לך עם זה, אז לא נורא, ולפעמים צריך למצוא דרך איך לעזור לו להתגבר.

 

[gils33]

מדובר על פעולות יומיומיות

לצורך העניין - הכנת שיעורים,מקלחת, הכנת מערכת וכל דבר אפשרי אחר שהוא MUST. כמובן שמדובר על משחקי כח -השאלה אם צריך לוותר או לא?

 

[schlomitsmile]

לא בהכרח כמובן ../images/Emo13.gif הכנת שיעורים- יכול להיות קושי אמיתי. קושי עם החומר, או קושי בריכוז. מקלחת- יכול להיות קושי אמיתי- יש ילדים שנרתעים מזה בגלל קשיים תחושתיים, קשיים רגשיים או אחרים. זה כמובן לא אומר שמוותרים, זה אומר שצריך לחפש דרך לעזור לילד. ואם אכן זה משחק כח, אז כמו שכתבתי קודם, הייתי מחפשת נוסחא שתאפשר לו להרגיש גדול ועדיין לבצע. למשל: צריך להתקלח לפחות X פעמים בשבוע (ההורים קובעים את ה X ). אתה יכול לקבוע מתי, והאם זו תהיה אמבטיה או מקלחת. אולי הוא יאהב להתרווח באמבטיה עם שמנים ארומטיים? לא יודעת בן כמה הוא- אולי צעצוע אמבטיה מגניב יהפוך את האמבטיה למשהו מושך? אולי סבון כמו של אבא, של גברים? אולי אם הוא מראה שהוא מספיק בוגר כדי לא להתווכח על רחצה, סימן שאפשר כבר לתת לו עוד רבע שעה בשעת כיבוי אורות? הבנת את הכיוון ../images/Emo13.gif

 

[דפנה108108]

הצעות מנסיון אישי

קודם כל, מה לעשות ואיך להגיב תלוי בגיל ובאישיות של הילד. אצלי, הילד הגדול התחיל משחקי כח בגיל חמש, ואז הגננת שלו המליצה לי על ספר (ששכחתי את שמו אבל הוא היה מלא עצות טובות). אחת העצות היתה להציע בחירה, כלומר במקום להגיד "הגיע הזמן לעשות שיעורים!", אפשר לומר, "אתה רוצה להכין את השיעורים מיד אחרי ארוחת הצהריים או יותר קרוב לארבע?", למשל. הגדול הגיב לזה היטב והמשכתי ב"טכניקה" הזאת עד גיל ההתבגרות. הקטן התחיל משחקי כח כשהיה בן אחת עשרה. האישיות שלו שונה לגמרי מהגדול, והטריק של הצעת בחירה עבד באופן מוגבל. איתו הולך לי יותר טוב כשאני מסבירה לו בצורה ידידותית ומכבדת את התוצאות של מעשיו (לא מבחינת עונש, אלא מבחינת התוצאות הטבעיות -- למשל שאם הוא לא יעשה את השיעורים בשעה הזאת הוא לא יספיק אחר כך כי יש לו צופים או משהו כזה, וגם התוצאה של אי הנעימות מול החברים והמורה כשהוא מגיע למחרת לכיתה בלי שיעורים מוכנים) ואז משאירה לו טווח זמן קצר לבצע את המטלה. עם הגדול לא נצרכתי להסברים רבים. עם הקטן, כשהתחיל את משחקי הכח, הצבעתי לו על כך ודיברנו על הבעייתיות של התנהגות כזאת ועל ההשלכה שלה עליו. בהצלחה.

 

[gils33]

האם שיטת הבחירה

לא תעודד דחיה כל הזמן?

 

[דפנה108108]

לא זכורות לי דחיות. להיפך.

מהנסיון שלי, כשהגענו לשעה שבה הוא בחר הוא בדרך כלל עשה מה שהיה צריך לעשות בלי ויכוחים מיותרים, אולי רק הזכרה מצדי. ובדרך כלל השתמשתי בשעון מעורר שהיה מצלצל להזכיר לו .... השיטה הזאת עזרה לי המון. אני חושבת שכשילד בוחר בין שתי האופציות שאתה נותן לו, גם אם הוא לא כל כך מתלהב מאף אחת מהן, עצם העובדה ש ה ו א החליט יוצרת איזושהי מחויבות מצדו. זה כבר לא אבא או אמא שכופים עליו לעשות מה שהם רוצים והוא לא. זו בחירה שהוא בחר, החלטה שלו בעצמו. העובדה הזאת, הבחירה הקטנה הזאת מוציאה את הרוח ממאבק הכח כולו. כל ילד הוא אחר, רק אתה תדע אם זה עובד איתו. דבר אחד נוסף, אם אתה מציע שתי אופציות לבחירה (ואתה צריך להיות כן עם עצמך שגם אתה מרגיש בנוח עם שתי האופציות) והוא לא מסכים לאף אחת, או מציע אופציה אחרת שאתה לא מסכים אליה, אתה יכול להגיד משהו כמו, "זאת לא אופציה. האופציות הן ..." ותחזור על מה שהצעת. לפעמים עברתי שניים-שלושה סבבים כאלה עם הבן שלי, אחריהם נהגתי לשאול אותו אם הוא מעדיף שאני אבחר בשבילו, והוא כמובן מיד אמר לא, ואז דרשתי ממנו להחליט על אופציה אחת, ועד אז הוא כבר היה מוכן להחליט ולקיים את ההחלטה שלו.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[גידי ינקלבסקי]

מנפלאות המשא ומתן עם ילד.

כמו שאתה רוצה משהו מילדך כך גם הוא יצטרך ממך משהו. תבקש ממנו לעשות מטלה ובמידה ויסרב תזכיר לו שגם הוא יצטרך ממך משהו וגם אתה תסרב. הילד כמובן יתעלם מההערה הזאת ולא יבצע את המטלה וזה בסדר גמור. כשיגיע הרגע שהוא יצטרך ממך משהו אז תזכיר לו את אשר היה. חזור על התהליך ותוך 3-4 מקרים הילד יבין שלא משתלם לו משחק הכוחות הזה.

 

[אחרי 20 שנים]

אומרים לו שגם אנחנו יכולים לומר "לא רוצה"../images/Emo3.gif

מסבירים למה חשוב לכם שיעשה מה שביקשתם. אני לא נכנסת לויכוחים (תלוי בגיל הילד כמובן)