מה אתם עושים עם מריבות בין הילדים?

[אבאשלאיתן ולהב]

מה אתם עושים עם מריבות בין הילדים?

שלום לכולם מה אתם עושים כשהילדים רבים? אחד מציק לשני , השני מגיב והראשון בוכה ובוכה וכו' אשתי מעדיפה לא להתערב ואני לעיתים לא מתאפק , מפריד בינהם , מזהיר אותם שכל אחד יתעסק עם עצמו ויניח לשני עד ליום או הריב הבא בינהם אבל קשה לי מדי להישאר בצד ולא להגיב לכסאח הזה אשמח לעיצותיכם לאחר שהרתחתי את אשתי היום כשכן התערבתי ובכך התעלמתי מהציפייה שלה לתגובתנו המשותפת (שהיתה אמורה להתבטא באי עשייה) חג שמח

 

[gils33]

ברוכים הבאים

תלוי על מה מדובר,תלוי מה הגילאים, אם זה ויכוח "רגיל" על שטויות אני לא מתערב ונותן להם לשבור את הראש לבד. אם אני שומע שיש ניצול מהגדול לקטן או ההפך אני מתערב. אם זה הופך לאלימות שניהם מקבלים עונש. אבל בד"כ משחרר אותם לעשות כרצונם.

 

[אבאשלאיתן ולהב]

תודה גיל

אם זה ויכוח "רגיל" אני גם מצליח לתת להם לשבור את הראש לבד השאלה היא מה עושים שלהב , בן 7, מציק לאיתן, בן ה 10 עד שאיתן עונה לו פיזית או מפחי אותו (לוחמה פסיכולוגית) מאתמול החלטנו שמכיוון שבחדר המקלחת שלצערנו משמש גם כשירותים היחיד בבית (וכל זה מאוד צפוף) כל פעם יוכל להיות בו רק אחד מהם חג שמח

 

[schlomitsmile]

עד גבול מסויים, טוב שלהב ילמד מהחיים שיש תוצאות למעשים... גבול זו כמובן מילת המפתח כאן ../images/Emo13.gif אני חושבת שההורים צריכים לקבוע גבולות, מה אסור תמיד, לא משנה מה, וברגע שמישהו עובר את הגבול, הוא צריך להיות מודע מראש שתבוא תגובה הורית. במקביל, אפשר לנסות, לא בהכרח תוך כדי הארוע, ולא בסגנון של מי אשם, להביא למודעות את הצורך להתחשב זה בזה. איך? בהתאם לילד ../images/Emo13.gif שיחה, סיפור, משחק.

 

[אבאשלאיתן ולהב]

אנו אכן מנסים למצוא את הגבול בין

שילמד מהחיים לבין הגבולות שאנו מוצאים צורך לשים בעצמנו

 

[amir_aikido]

אתה בטוח שזו לא הצגה עבורכם

הסיבה שאישתך מתעקשת שלא להגיב, היא התובנה שכל המריבה היא תירוץ בשביל לערב אותכם ולקבל תשומת

. אם זהו המצב, והעובדה שהקטן מתסיס את הגדול בכוונה, רומזת על כך, הרי שכדאי לכם לשנות התנהגות: א. לתת יותר תשומת לב לילדים - לשחק עם כ"א מהם בנפרד וגם עם שניהם ביחד. ב. לשבח את הילדים על התנהגות חיובית, ובעיקר האחד כלפי השני ג. להתעלם לחלוטין ממריבות, לא להתערב ובפירוש לא לשפוט - לתת להם לפתור את המאבקים לבד. כהורה לתאומות קטנות בהרבה (מתקרבות לשלוש), אני כן מתערב - אבל משתדל בעיקר להציע פתרונות (תעשו תורות, מישהי תוותר ואני אתן לה משהו אחר שווה יותר, ...) והן לאט לאט מפנימות את הרעיונות הללו ומיישמות בעצמן ואז זוכות לשבחים על כך. אמיר

 

[אבאשלאיתן ולהב]

זה אכן מה שטוענת אשתי

לגבי תשומת הלב אנו משתדלים בהחלט, אולי צריכים יותר שיבוח כל חיובי יושם גם הוא נשאר סעיף ג' אולי אנסה שוב