Azealia Banks - Broke with Expensive Taste
חבל על הבחורה הזאת, אם היא הייתה משאירה את הצד המלוכלך והקנאי שבה לנוח היא הייתה מצליחה היום הרבה יותר. אלבום עמוס בשירים מעולים, שהיה נשמע אפילו טוב יותר אם היה משתחרר לפני שנה.
212 ו- Yung Repunxel מדהימים ואהובים עלי במיוחד כידוע. 212 הוא אחד השירים הכי טובים שיצאו עד כה בעשור הזה, ללא כל צל של ספק. מבחינתי גם Yung Repunxel יכול להיכלל שם.
Ice Princess נפלא ולהיטי. אחד היותר אלקטרוניים באלבום, היא לגמרי שרה בפזמון וזה עובד.
Desperado מאוד דיסקלואוז'רי וכיפי, אם לא היה את הראפ הייתי עשוי לחשוב שזה שיר שדיסקלואוז'ר הפיקו לסטנדיגולד.
Idle Delilah מוזר ומוצלח, שיר פתיחה מעולה שהזכיר לי מעט את Supernatural של אלונהג'ורג'. אני אוהב שהשיר די מורכב ומלא באלמנטים, ואיכשהו שומר על הפקה נקיה ומינימליסטית בהסתכלות כוללת.
Gimme a Chance מעולה, קטע הסלסה אדיר והוא בנוי בצוררה מתוחכמת ואדירה.
JFK, Soda, BBD ו- Miss Amor מצוינים. Miss Camaradire מגיע אחרי Miss Amor וסוג של ''מתחבר'' אליו, אבל פחות קליט ואפקטיבי.
את Luxury אהבתי
מאוד עוד מהמיקסטייפ, אחד האדירים שלה, כיף ששמה אותו כאן. גם הקליפ טוב
.
Wallace אחלה אבל אין בו לדעתי שום דבר שמבדיל אותו מספיק משאר האלבום, הוא היה אמור להיות הליד-סינגל שלה מהאלבום והיא החליפה אותו. אני מבין למה למרות שגם הוא
.
Nude Beach a Go-Go הוא יציאה מפתיעה ולא ברורה באלבום הזה. בכלל, באלבום הזה מבינים כמה שלאזיליה יש את הנישה שלה ואת ה''קטע'' הזה שמיוחד לה, השפעות מכיוונים מעניינים שלא ציפיתי שתגע בהם. סוג של מוזיקת עולם. לא מהבאסט של האלבום אבל חביב וקצרצר.
Chasing Time נשמע טוב יותר בספטמבר, כששוחרר, חייב לציין. למרות זאת הוא לא רע, קצת נבלע באלבום והפזמון שלו מעט מעצבן אבל בסך הכל אחד היותר קלילים ותוספת נחמדה.
לגמרי אפשר לומר שזה אלבום טוב יותר מהשניים שהאויבת ניקי מינאג' שחררה.