מה באמת אתם רוצים?
מצטערת אם זה יהיה קצת ארוך
אני פשוט חייבת לפרוק את הרגשות האלו ולשמוע חוות דעת מאנשים אחרים. יש לי חבר בערך שנתיים ו7 חודשים.העניינים בינינו לאחרונה לא משהו. אני רבים הרבה,מתווכחים... אף פעם לא זכיתי ללכת לבית אימו,לראות את האמא,אח,אחות..חברים לא פגשתי...חוץ מ-1.. אתמול נוצר מצב שמצאתי בפלאפון שלו הודעה מבחורה,הוא ענה לי בהודעות כמו "היי" "לילה טוב,נשיקות". הוא טוען שאין לו ידידות כבר כי כולם איטרסנטיות... אבל עניין אותי מי זו ששלחה לו הודעה. אין לי בעיה אם זו ידידה ,רק שיגיד לי מי זו... מאז נודע לו שאני גיליתי על ההודעה זה הלך ככה: שלב 1: זו בכלל לא בחורה. שלב 2:אני לא יודע מי זה שלב 3(כבר הייתי עם דמעות בעיניים ואמרתי לו שיסתכל עליי ויגיד את האמת): זו בחורה,אבל סתם בכלל לא עשינו כלום. שלב 4: זה אחת ששלחה לי הודעה בטעות ולא נפגשנו שלב 4:חבר שלי נתן לה את המספר שלי,שאלתי נפגשתם? התחמקויות ואז כן הם נפגשנו בבית קפה עם החבר אני בגן אדם רגיש,לוקח הכל ללב,ונפגעתי. פשוט בכיתי,לא יכולתי להסתכל עליו. לפני שבוע רבנו,ואמנו שנפרדנו,יום וחצי לא דיברתי אלא רק בהודעות... אז הוא אמר לא היינו חברים בכלל,פאק מזו התשובה הזו? לבסוף לבסות הגיע שלב 5: זו בכלל חברה של אחותי שנתתי לה להתקשר מהפלא שלי אני כבר נפגעתי נעלבתי הכל! קשר אינטמי לא היה ביניהם,אבל מה הבעיה שלו לדעתכם? הוא רדף אחרי שעה וחצי וחיבק אותי שכבר כמעט נפלתי על הריצפה מרוב שלא יכולתי להחזיק את עצמי. האם אני מגזימה?אני מרגישה שהוא הרס תאמון בינינו... הוא לא חושבת שהוא עשה שום דבר... כמובן שיש עוד הרבה הרבה דברים שלא סיפרתי כי לא רציתי שתשתעממו..=] יש לציין רק שהוא בן 28 אני בת 20 מה הייתם עושים במקומי? תודה וסליחה על כל האורך של ההודעה...
מצטערת אם זה יהיה קצת ארוך