מה באמת צריך לנקות לפסח?

מה באמת צריך לנקות לפסח?

מה באמת צריך לנקות לפסח - הרב שלמה אבינר: בדיקת חמץ מי שנוסע לפסח מי שנוסע לפסח ואינו נמצא בבית - יכול להקל ולא לנקות כלום. למה? כי מוכרים את כל החמץ שבבית עם כל הפירורים. אי אפשר למכור פירורים לבדם, אין לזה ערך הלכתי. אך אפשר למכור את המזון שבארון, כולל הלכלוך שבו. כמו כן, אפשר להכליל את כל החמץ שבדירה במכירה ואין צורך לנקות דבר. אבל אם מישהו יתארח, צריך לנקות את החדרים שישתמש בהם. שאר החדרים שאינם בשימוש יש לסגור בנייר דבק. דין החמץ חמץ פחות מכזית חמץ פחות מכזית, אין עוברים עליו איסור "בל יראה ובל ימצא" (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"א ס' קמה). כזית - 27 סמ"ק (קוביה של 3 ס"מ). פחות מזה ודאי אסור לאכול, אבל אין עוברים על "בל יראה ובל ימצא". בדרך כלל בחדרים אין חמץ בגודל זה, אלא אם כן ילד טייל עם סנדוויץ' או עם ביסקוויטים ופיזר. אם זה חדר שאין מטיילים בו עם מזון - אין צורך לנקות כלל. אגב, מסיבה זו, ביחס למנהג להחביא פתיתי לחם לפני בדיקת חמץ, יש להקפיד שיהיו הפתיתים פחות מגודל זית, כך שאם לא ימצא אותם, לא יצטרך לטרוח הרבה לחזר אחריהם, ויסמוך על ביטול החמץ שמבטל אחר הבדיקה (שו"ת יחוה דעת ח"א קמט). הילדים חינוך ילדים אם רוצים לנקות את הבית ניקוי יסודי - אפשר, אבל לא לפני פסח. אין זה הזמן. חופש פסח הוא בשביל לטייל, לשחק עם הילדים, לשמוח, לרקוד, להכין סיפורים להגדת ליל פסח. כל השנה האישה עובדת קשה, "העבידו את בנות ישראל בפרך". עכשיו יש חופש, בכדי לטייל עם חברות, והבעל ישמור על הילדים. בשביל זה יש חופש - לא בשביל לעבוד ולקרצף רצפות. מטיילים, נהנים, ומגיעים לליל הסדר נינוחים, כדי לערוך סדר יפה ולרומם את רוחם של הילדים. אם אישה רוצה לעבוד בפרך ולהיות שפחה נחרפת - זה ניתן. אך חינוכית - אין זה טוב. עליה להיות פנויה כדי לשחק עם הילדים. יצאנו מעבדות מצרים, לא כדי להיכנס לעבדות עצמנו. אין לנו דבר נגד ניקיון הבית, אבל יש לפרוס אותו למשך השנה. כל כמה חדשים - חדר אחד. לא עתה הזמן למבצעים של ניקוי הכל וסידור הכל, וכשמגיע ליל הסדר יש עדיין אי סדר גדול ועבודות שטרם הושלמו. בגדי ילדים אולי יש ביסקוויטים בכיסים. יש לבדוק גם פירורים, כיוון שהילד עלול להכניס את ידו לכיס ולאכול. אבל לא צריך לבדוק את בגדי החורף. די לסגור אותם בארון, שהרי הילד לא ילבש אותם. רק את בגדי העונה יש לנקות. שאלה: האם אפשר לנקות אותם במכונת כביסה? תשובה: יכול להישאר חמץ שיהיה ראוי לאכילה גם לאחר הכביסה. צעצועים משחקים מפלסטיק אפשר להטביל בחומר חריף. הכי טוב - לסגור בקרטון ולקנות לפסח כמה משחקים. אם הם על מדפים - שמים ניילון וסוגרים. ממילא בפסח אין הרבה זמן. ישנם ימי יו"ט, ויוצאים לטייל. על פי רוב כאשר מנקים גם ממיינים ומסדרים - וזו עבודה שאין לה סוף. מה גם שעל פי רוב ילד נעול על משחק אחד: את המשחק הזה ננקה כעשר דקות. כדאי גם לקנות לו משחק חדש כמתנה לחג. ריהוט ארון אמבטיה שם יש כל מיני משחות ותכשירים, יתכן ויש שם חמץ, כמו משחת שיניים, משחות שפתיים, תכשירים שונים העשויים מעמילן חיטה, וכן בשמים מאלכוהול חיטה. חבל לנקות: מדביקים, סוגרים וכוללים במכירת החמץ. ספות צריך לבדוק בין הכריות (זו חוויה מעניינת למצוא דברים אבודים). ספרים אין צורך לנקות, רק לא לשים אותם על שולחן האכילה. מנהג פשוט שאין בודקים בספרים פירורי חמץ שנשארו שם, אלא סומכים על הביטול (הגדה חזון עובדיה עמ' כא). אלא יש לנקות את הספרים. אם רוצה ללמוד בפסח על השולחן, אזי יקנה כמה ספרים לפסח. חדר אוכל לא צריך לנקות הכל, רק במקום שאוכלים, כלומר את השולחן. כסאות - אם הם נקיים - אין צורך לנקות. אם ילדים משליכים דייסה על הכסא, והוא לא נראה נקי - לנקות במטלית רטובה (כשתי דקות כל כסא). שולחן - צריך להכשיר. שתי אפשרויות בהכשרת השולחן: א. ע"י ששופכים מים רותחים (עפי"ר לא שמים שם סירים רותחים, ועל כן אין צורך בקומקום רותח המחובר לחשמל). ב. לכסות את השולחן, ואז אין צורך לנקותו. שעוונית ככיסוי יסוד, על זה עוד מפה, עוד ניילון, עוד מפה - שיהיה עבה ומוגן. כסא תינוקות הניקוי יכול לקחת חצי שעה. אם הכיסא כולו מפלסטיק - אפשר להטיל אותו בגיגית עם מים רותחים וחומר מנקה חריף שעתיים-שלוש. אין צורך לפרק, כי מה שיש בחורים ובסדקים נפסל לאכילת כלב. יש רק לנקות עם מברשת קשה. ניקוי המטבח כללי את המטבח צריך להכשיר היטב היטב, אסור שיישאר אפילו פירור קטן. פירור אפילו באלף אינו בטל. מדיח כלים עדיף לא להכשיר. הדיחו ביד, כפי שעשו בכל הדורות. אפשר גם לאכול בכלים חד פעמיים מפלסטיק. תנור אפיה זאת עבודה קשה לנקות, הכי טוב לשים מדבקה ולא להשתמש בתנור. קני עוגות או תאפי בסיר פלא. הכיריים ברזלים מכסים בנייר אלומיניום על הלכלוך, או צובעים בצבע אלומיניום. חבל על העבודה. הכי טוב להשתמש בחלקים וברשת עילית המיוחדים לפסח. המבערים אין צורך לנקות, הם נשרפים תוך כדי שימוש. הצלחת מתחת למבערים (המקום שם הכל נופל) לרוב אם נופל לשם אוכל, אין מרימים אותו, ממילא זה טרף. בכל זאת יש לשים נייר אלומיניום. אגב, בנייר אלומיניום יש לשים לב לעובי: אם הוא דק מידי הוא נקרע, ואם עבה מדיי, הוא לא ניתן לעיצוב. יתר כלי המטבח מקרר יש לנקות, אבל לא צריכה להיות הרבה עבודה. כמובן שיש להפשיר את המקפיא ולנקותו. אגב, לכתחילה יש לאכול את כל החמץ לפני פסח, אך לפעמים נשאר חמץ יקר, כגון מוצרים קפואים: עוטפים בכמה עטיפות, כותבים "חמץ" באופן בולט, סוגרים היטב, שמים פנימה במקפיא וכוללים במכירה. חייבים לנקות היטב את הגומי של הדלת. אם הוא ישן, לפעמים יותר קל להחליף. ארונות מזון אל תנקו, חבל על הזמן. מדביקים, סוגרים, וכוללים במכירה. ארון כלים סוגרים ואין צורך לנקות. אמנם יש מחמירים שיש לנקות גם כלי חמץ, אבל למעשה אפשר להקל בדבר בגלל שלוש סיבות שכל אחת מספקת: א. מוכרים את כל הפירורים יחד עם החמץ. ב. הכלים נקיים - אף אחד אינו שם כלי מלוכלך בארון. ג. גם אם ישנו לכלוך, וודאי הוא פחות מכזית. מיקרוגל לנקות חמש דקות, להרתיח מים חצי שעה, ובפסח להשתמש בכלים סגורים. אך אין צורך בסגירה הרמטית. שיש אפשר לכסות באלומיניום עבה - ואז אין צורך בהכשרה כלל, רק לנגב במטלית. לפעמים מסובך לכסות, ואפשר להכשיר. במקום שיש חורים שופכים אקונומיקה, ואח"כ שופכים מים מקומקום חשמלי שלא פסקה רתיחתו, כלומר, קומקום המחובר לחשמל, ואחר השפיכה מיד מנתקים. טוב שיעבדו בזה שני אנשים: אחד שופך, שני מנתק. כיור לגבי הכיור יש כמה פתרונות: א. לא להניח שום דבר בכיור, אלא להדיח כשהוא באוויר. אין זה פתרון מציאותי. ב. לשים קערה פנימית מפלסטיק, אך יש להיזהר שתהיה זרימה שוטפת לביוב. ג. לנקות היטב ולהכשיר כמו שיש. הכשרת כלים הכשרת הכלים היא עבודה רבה, הכי טוב לקנות חדש. זה יקר, על כן אפשר כל שנה לקנות כמה פריטים. סירים - אפשר לקנות סירי אלומיניום זולים. הרופאים מסתייגים, אבל שבעה ימים אפשר, יש צלחות זולות מפלסטיק וכן סכו"ם זול. רכב צריך לנקות. מוציאים שטיחים, אוספים לכלוך ביד, אין צורך בשואב אבק, מנקים תאים ומגירות, אין צורך לשפוך מים ולפרק כסאות. בכלל אין צורך לפרק שום דבר עם מברגים. ממה נפשך - אם זה נגיש, אפשר להוציא בלי מברג. ואם אין זה נגיש - לא יצא גם בפסח, ניקוי רכב לוקח עשר דקות. חומרות סיכום לאור הדברים שאמרנו - ניקוי כל החדרים אינו צריך לקחת יותר משעה, חדר אוכל שעה נוספת, המטבח - שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק.
 
וואי! הייתי בשיעור ממש טוב על זה

דיברו על זה שבעצם השאלות של הבנים בהגדה הן לא השאלות שבירושלמי והן לא השאלות המקוריות שבמקרא. בכלל הגעתי לכל מיני תובנות על החלק הזה בהגדה.
 
ובכלל

שאלת החכם זהה לחלוטין לשאלת הרשע. ששניהם הוציאו את עצמם מהכלל במעשי המצוות. באומרו ``אשר ציוה יהוה אלהינו-אתכם`` ותמהני על אומרם ``אילו היה שם לא היה נגאל`` שהלא לא יצאו אלא הרשעים שסרבו לצאת בעוד הצדיקים מתו כמדומני בשלשת ימי אפילה.
 
אתה צודק

אבל אם בוחנים את זה לעומק זה לא מדוייק, כי החכם אומר "אלוהינו" שזה כן ביטוי מסויים של שייכות, בעוד שאצל הרשע אין שום ביטוי כזה. בעיני התובנה העיקרית היא שהתשובות של עורך הסדר לבנים די גרועות והוא השאיר אצלי טעם נפגם.
 
החכם מכיר את ריבונו, ומורד במצוותיו

המזכיר לי אימרת הסבא מנוברדוק שבעוד העולם מזכירים שם שמים, מסוגלים לעבור מבלי שים לב על כל התורה. אך הרשע אינו מזכירו כלל וכלל. ודוקא השאינו יודע לשאול זכה לקבל סנוקרת ``והגדת לבנך בעבור זה עשה יהוה לי-ולא לו`` אילו היה שם לא היה נגאל
 
אני לא כל כך מסכים עם הפרשנות הזו

למרות שהיא בהחלט אפשרית וטובה. בעיני הכפירה בעיקר היא להוציא את עצמך מן הכלל (כמו שנאמר במפורש) ובזה דווקא יש הבדל בין החכם לרשע. מה שכן השאלה של החכם היא מתחקמת כזאת והתשובה של האבא (שבעיני, כמו שאמרתי, לא כל כך מוצלחת) היא יותר כדי לנפנף אותו. אגב, התם (שנקרא "טיפש" בירושלמי) שואל את השאלה שאנחנו טכלס רוצים שהילדים ישאלו בליל הסדר, שבשבילה עושים את כל ה"מעשים המוזרים".
 
שלום.יש לי שאלה שמטרידה אותי.

ההורים שלי לא שורפים את החמץ ומשאירים אותו מכיוון שהם חולים ולא יכולים לאכול משהו אחר(קיפוח נפש?) האם זה בסדר מבחינתי כל עוד אני לא אוכלת את זה או לא אוכלת שום דבר שהיה במגע עם זה? על אף שצריך שלא יישאר חמץ בפסח? תודה רבה לכל העונים ופסח כשר ושמח לכל בית ישראל!!
 

tamarhp

New member
בעיקרון

אסור להשאיר את החמץ בפסח, אבל מכיוון שאת לא יכולה להכריח את ההורים שלך לעשות מה ש*את* רוצה, אז אין לך הרבה ברירה ממילא.. אולי כדאי להתייעץ עם הרופא ולנסות למצוא מאכלים שהם לא חמץ? (אגב, זה פיקוח נפש - לא קיפוח.. :) )
 

אופירA

New member
מנהל
תשאלי בפורום"שאל את הרב"

היום המנהל פעיל בפורום, לרגל השאלות לקראת חג הפסח. זו שאלה שצריך יותר ידע ומומחיות.
 
מגמה חיובית, אבל יש הערות

מנקודת ראות של איכות הסביבה, כלים חד פעמיים אינם מומלצים. ובכלל, מצופה מן הרבנים הגדולים לתת דעתם לחשיבות השמירה על הסביבה ,ולחנך את הצבור בהתאם. התורה במקורה רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה, ורק בדורות האחרונים יש שבוש בהבנה הזו, משום שהתורה לא התייחסה לפלסטיק ולרעלים מודרנים.
 

EmiA

New member
למה הרבנים ?

מה הקשר בין איכות הסביבה לרבנים ? ? הרבנים הם מנהלי מחלקת תברואה בעיריה ? ?
הרבנים גם לא מדברים על צחצוח שינים , והם גם לא מדברים לא לזרוק זבל בחצר . יש דברים בסיסיים שכל אחד אמור להבין לבד . כלים חד פעמים מאד שימושיים במיוחד בערב פסח , אבל מי אמר שצריך לזרוק אותם ברחוב ? בשביל זה יש מיכלים לאשפה ! התורה מאד מקפידה על נקיון הסביבה ושהאדם יהיה נקי ומסודר .
 
שני דברים

השלכת כלי פלסטיק לפח האשפה אינה פותרת את בעיית הסביבה. עדיין יש לאגור את האשפה הבלתי מתכלה הזו , וגם גורמת נזקים למי תהום , לאויר, ועוד... ומדוע רבנים. כשרבנים יוצאים בהוראה בשם התורה, יש להם צבור גדול מאד שעושה כל מאמץ לקיים את ההוראה. ואפשר לקשור את שמירת הסביבה לחוקי התורה, אם רק מבינים עד כמה זה באמת קשור. רבנים גם עשויים להבין את הקשר ולהסביר אותו.
 
ובאמת, יש נושאים רבים אחרים

שגם אליהם הרבנים צריכים להתייחס. הפסקת עישון. צחצוח שיניים. תזונה נכונה. ופרטי פרטים בנושא זהירות בדרכים.
 

אופירA

New member
מנהל
בריאותו של אדם ושמירה על הסביבה

נושא הבריאות והשמירה על הגוף, שהוא הכלי שמכיל את הנשמה הקדושה, ואמור לשרתה באמונה במשך ה-120 שנה של האדם בעוה"ז, וכן נושא שמירת הטבע שהוא גוף פיזי לתכלית העולם - מופיע בתורה ומודגש בהחלט ברעיונותיה. יש ציווי חשוב של "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד", כשחשיבותו מודגשת ע"י הכלל, שכל מקרה של פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה (מלבד 3 עניינים שהם בייהרג ובל יעבור). בציווי זה נכלל נושא הסיכון מעישון, הצורך לשמור על בריאות השן, הצורך בהזנה נכונה של הגוף והזהירות בדרכים. ואכן, ישנם מאמרים והנחיות של גדולי הדור בנדון, בהחלט, וכן פסקי הלכה בהתאם. את נושא איכות הסביבה אפשר ללמוד גם מהציווי הראשון שנצטווה אדם הראשון, שמובא בדברי חז"ל, שהקב"ה העבירו על פני הבריאה ואמר לו: תן דעתך שלא תקלקל, שאם תקלקל, אין מי שיתקן אחריך! אלא שבתורה יש עוד עניינים, שמובאים בחשבון כשנותנים את המשקל הראוי לנושאים אלה. * דבר ראשון - האדם צריך לדעת שהוא חייב לעשות השתדלות, ולהשתדלות יש כללים וסדרי עדיפויות. בעצם, הקב"ה הוא שגוזר על בריאותו, הוא שגוזר על קיום העולם. אלא שמצד הבחירה יש על האדם חובת השתדלות ויש חובה להבין כיצד יש לעשות השתדלות בכל עניין. * דבר שני - צריך לזכור שהגוף חי 120 שנה גג, ואילו הנשמה היא נצחית. עסקי הרוח ועסקי הגוף - משקל ההתייחסות אליהם הוא בהתאם. אין כוונתי שאמורים להזניח את הגוף... אלא שההנחיה כיצד לשמור על הגוף מרוכזת בכמה מצוות, ואילו ההנחיה כיצד לטפל ברוח - מרוכזת בהרבה יותר מצוות. כשם שהגוף זמני, כך גם הבריאה הפיזית. העולם הפיזי הבלתי מתוקן אמור להתקיים 6000 שנה. לא כל התיאוריות המדעיות נכונות, בוודאי לא זו שעל גיל העולם. החשבון הוא של 233 שנים לסוף תיקון העולם. את בעית החור באוזון צריך לקחת בפרופורציה בהתאם. תיקון רוחני הוא גם תיקון פיזי, ואין המדענים יכולים לדעת כיצד יהיו הדברים באלף השביעי לבריאת העולם. המדע מאוד מתפתח, אבל הוא גם כל הזמן מגלה שתגליותיו הקודמות היו טעות... לעומת זאת התורה יודעת את הדברים מראש, וקבעה את ההתייחסות לבריאות ולטבע ואת סדרי העדיפויות והצורה שבה צריך לעשות השתדלות ברמת הפרט והחברה. התורה לימדה את האדם כיצד ולמה הוא צריך להתייחס ועל מה יש לשים דגש, ומי שחושב אחרת מהתורה, כגון מדעני איכות הסביבה, לא יכול לתת לרבנים הוראות כיצד להתייחס לדברים. * דבר שלישי - יש לזכור שהרבה דברים הקשורים להשתדלות הם אינדיבדואליים. הרבנים אינם גוזרים על הציבור גזירות באופן כללי, לגבי דברים הרלוונטיים ספציפית לאדם. בריאותו של אדם היא מכלול של הרבה עניינים, ואף על פי שההימנעות מעישון ומאכילת מאכלים מסוימים מומלצות לכל אדם בכל גיל - עדיין אי אפשר לקבוע באופן מוחלט שהדברים רלוונטיים לכל אדם. לדוגמא, יש לזכור שאדם שעסוק בתפקיד משמעותי שמחיה את רוחו, או אדם עם כוחות נפש ורוח עזים וכו', יכול לצרוך חומרים מזיקים לגופו במידה מרובה יותר מאדם אחר, ובריאותו לא תינזק כלל. הטבעים הבריאותיים שונים אצל כל אדם ואדם, כך שאפשר להמליץ המלצות אבל לא לגזור גזירות. ככל שהדברים נהיים רלוונטיים לרוב המכריע של בני האדם (כדוגמת נושא העישון), כך הרבנים יוצאים בפסקי הלכה מסודרים יותר. לדוגמא, גדולי ישראל יצאו כבר בפסקי הלכה על איסור להתחיל לעשן למי שלא התמכר. אבל על מי שהתמכר אי אפשר לגזור להפסיק, אלא ממליצים לו לעשות כל שיוכל כדי להיפטר מהרגל גרוע זה, ומעודדים פעילות של ארגונים היוזמים הסברה בנושא. לסיכום - כדאי להפנות את ההמלצה הברוכה בעניין איכות הסביבה דווקא לבתי המשפט, שמאלצים את תושבי בתי האבות בבני ברק לספוג קרינת אנטנות סלולריות מתחת לאפם, בניגוד לחוק שיצא נגד התקנת אנטנות באזורי מגורים צפופים בזקנים ובתלמידים, רק משום שההתקנה בוצעה במחטף שבועיים לפני תחולת החוק... וכן משום שהעירייה לא שכנעה מספיק טוב את בית המשפט בדבר חזקות שונות ומשונות של ועדות שונות ומשונות. אלו החלטות שנותנות משקל יתר לעניינים מינהלתיים וסדרי שלטון, ומשקל חסר לבריאות הציבור - ודווקא ע"י מי שממונה לשמור על שלום הציבור...
 
תגובה מעניינת, ובכל זאת

לא שכנעת אותי לחדול מלהפנות לרבנים נקודות שאולי עדיין אינן מוכרות להן. גם העישון זכה ללגיטימיות שנים רבות עד שנעורו הרבנים להתייחס אליו. יש נושאים שאינם יכולים להמתין זמן רב כל כך. ודרך אגב, לדוגמה: הנדסה גנטית. כבר שמעתי הבוקר על כבשה הנושאת אברים עם גנים אנושיים. גנים אנושיים משחקים תפקיד גם במקומות אחרים. האם לזה התכוון הבורא כאשר אמר: "נעשה אדם בצלמנו"? האם נמתין עד אשר יפתיעו אותנו התוצאות?
 

tamarhp

New member
אני מסכימה

אין ספק שהממשלה ובית המשפט צריכים לחוקק חוקים בעניין, וכן זו אחריותו האישית של כל אדם. אך לרבנים יש כוח ואפשרות להשפיע, ולכן חשוב שהם יביעו את דעתם בנוגע לנושאים כאלו. אגב, באחד העיתונים החרדים כבר היה קמפיין גדול נגד העישון והם גם לא מפרסמים בעיתון סיגריות, אבל זה עדיין לא מספיק..
 
למעלה