בלי להיכנס לדיון המקורי - דעתי בעניין...
אהבה מגיעה מהמקום הכי טהור. מעשים שאנחנו עושים ודברים שאומרים בשם האהבה הם מתוך מניעים טהורים לחלוטין. לא מצפים בכלל לתודה ו/או לתמורה. מניפולציה מגיעה מהמקום הכי אגואיסטי שיכול להיות. להחמיא, להתחנף, לתת מתנות, לסייע והכל אך ורק על מנת לקבל משהו בתמורה. אצל ילדים יש המון מניפולציות ולא כי הם רעים, חלילה אלא כי הם בשלב שהם עדיין לא מפנימים את העניין שיש מלבדם בעולם עוד מיליוני אנשים שגם להם רצונות והם עדיין לא מבינים שאי אפשר לרצות את כולם כל הזמן. אני יכולה להגיד בלי להניד עפעף שאחת הבנות שלי היא מניפולטיבית כבר מגיל קטן והיום בגיל 11 היא עושה זאת במודע על מנת להשיג יותר תשומת לב ויותר דברים מבחינה חומרית על פני האחיות שלה. אצלה, אני מניחה, זה קיים מאחר והיא אחות אחת מארבע בבית ויש גם אחות חמישית, אמנם גדולה ולא מתגוררת באותו בית, אבל היא "מתחרה" גם איתה על "מקום" ותשומת לב אצל אבא שלה. היא בוחרת במניפולטיביות כדי להשיג את מה שהיא רוצה. לעומתה, אני רואה את הקטנה שהיא כולה אהבה ושמחה, שכל מה שהיא עושה בא ממש מהלב. מהיותה ילדה, היא מחבקת ומצפה לקבל חיבוק בחזרה אבל אם היא לא תקבל אותו, היא לא תשחרר את החיבוק שלה, כי היא נותנת חיבוק על מנת לתת אותו ולא על מנת לקבל בחזרה. כך גם מבחינה חומרית, כשהיא נותנת מתנה כלשהי, למשל אחד מהצעצועים שלה למישהו/י, היא לא מצפה לקבל תמורה. היא פשוט רוצה לתת מתנה. ההבדל הוא עצום ואני רואה את זה. ניסיתי ואני עדיין מנסה להבהיר לאמצעית שהדרך שלה היא לא נכונה ואולי עכשיו היא משיגה דברים ואולי גם בעתיד תשיג דברים עם המניפולציות שלה, אבל בסופו של יום היא תישאר לבד עם הדברים שלה ובלי חברים.
