"אַ וואָרט איז אַ וואָרט"
השימוש העיקרי של המילה היא במובן "מילה" - זאָג שוין עפּעס אַ וואָרט [=תגיד כבר איזה מילה] כאשר הכוונה אינה למילה יחידה אלא במשמשות הסימלית שלה, מילה כ"היגד". ממשמעות זאת הפתחתה המילה "ווערטל" שכמובן אינו מצביע על מילה ספציפית (או על "מילונת") אלא על אימרה שכוללת בתוכה כמה מילים. כמובן שגם המשמעות המקורית של המילה הזאת באה לידי ביטוי, לדוגמא: דאָס וואָרט איז נישט קלאָר [=המילה אינה ברורה], וואָרט כ"מילה" יחידה. שני השימושים שאתה, עגנון, הבאת לדיון כאן נוספים לאלה שפירטתי קודם: - "חידוש" [KH´IDESH] - "הער אָ וואָרט וואָס כ´האָב געהערט אין שול" - דבר תורה קצר, מעין מדרש על נושא מקראי או הגדתי מסוים. הוואָרט הזה אינו ארוך ובדרך כלל יש בו איזה "חכמה" [KHO´KHME], איזה חידוד לשוני או רעיוני. לדעתי מדובר ביצירה חסידית דווקא ולא בתוצר הישיבות הליטאיות. הוואָרט אינו עוסק בפסקי הלכה ולא בסוגיות הלכתיות מסובכות אלא בדברים שעומדים על הפרק, בדברי שעה. נראה לי שהמילה "וואָרט" מביעה את עוצמת הרעיון שמבוטא במספר מועט של מילים כאשר יש דובדבן שבקצפת - פואנטה בלע"ז, שלולי הוא אין וואָרט. - החלטת נישואין בין משפחות החתן והכלה - לאחר שהמגעים בין המשפחות מבשילות והשדכן כבר סופק את כפיו, מגיע ה"וואָרט". לפעמים חותמים הצדדים על נייר כלשהוא, לפעמים מספיק בתקיעת כף (רוב המקרים לדעתי) כאשר זה מהווה הסכם שבעל-פה על נישואי הבן והבת שלהם. "מאַכן אַ וואָרט" - הסכימו על השידוך בפגישת ההורים פנים מול פנים.