מה בפינה – גופי הוא פרטי

מה בפינה – גופי הוא פרטי

מה דעתכם על זה?

גופי הוא פרטי/ זוהר אלימלך -בואי אמא
גופי הוא פרטי
זה מה שאתם אומרים לי.
שגופי הוא פרטי.
אבל,
תני נשיקה לסבתא,
היא תיעלב.
תני חיבוק לדוד,
הוא ייתן לך סוכריה.
תתנהגי בנימוס ותני נשיקה לכל מי שדורש.
חייכי, חבקי ונשקי.
גופי הוא פרטי,
אבל,
צביטה בלחיים,
הרמה על הכתפיים.
גופי הוא פרטי,
אבל,
כל מבוגר יכול,
להתעלם,
לדגדג,
או להציק,
בלי לשאול אותי בכלל,
ולא להקשיב לי,
כשאני אומרת די.
רק להגיד לי שגופי הוא פרטי,
זה לא מספיק,
כי המעשים מוכיחים אחרת.
תוכיחו לי,
שמותר לי.
מותר לי לא לתת נשיקה.
ואם מישהו ייעלב מזה,
זו לא אשמתי.
מותר לי לא לקנות את הסוכריות שלכם בחיבוקים,
מותר לי לא לרצות את המגע שלכם. גם אם נורא בא לכם
,
גם אם אני נורא מתוקה וחמודה.
מותר לי להגיד לא.
תאפשרו לי את זה.
תעמדו מאחוריי כשאני מסרבת.
תקשיבו לי,
אל תאלצו אותי לחבק או לנשק בניגוד לרצוני.
תלמדו אותי שגופי הוא שלי,
והוא פרטי,
ושיש לי זכות עליו,
באמת.
 
לדעתי לוקחים את הנושא הזה קצת יותר מידי רחוק.

מעולם לא הכרחתי או שידלתי את בוני לנשק או לחבק, לא ילד ולא מבוגר. אני מכבדת את רצונה ומה שנכון לה.

אני זוכרת שבתור ילדה היה אבא של אחד הילדים בקבוצה שלי שהיה צובט לנו את הלחיים, בצורה כואבת. היינו הולכים לידו עם הידיים על הלחיים שלא יצבוט
אז זה היה מצחיק, אבל ... איפשרו את זה כי זה היה כביכול מתוך מקום "חמוד". למה?

אני לא זוכרת שאותי הכריחו או שידלו בפרסים לנשק או לחבק, אבל זה נראה לי התנהגות שמתאימה אולי לאנשים מתקופת הסבים שלי. מענין אם אחרים בפורום פגשו את זה.

אני תמיד אומרת לבוני שאם מישהו עושה לה משהוא שהוא לא נעים לה, אז זה אסור. ובמידה וזה קורה, שתלך לספר למבוגר מיד. אני סומכת עליה שתדע לשמור על עצמה, כי יש לה את הביטחון העצמי הזה. אני מאוד מאוד מאוד מאוד מקוה שזה יספיק.
 
אני בחיים לא אשכח את העלבון שחשתי כאשר כל פעם

דוד שלי היה רואה אותי וצובט אותי בלחי וכולם היו צוחקים מההתרעמות שלי לגבי זה כי זה כאב והציק לי כל כך. הכי פגע בי שההורים שלי במקום להעיר לו שיפסיק- צחקו יחד עם כולם. זה הרגיש כמו בגידה.
&nbsp
אישית גם בגן אני תמיד שואלת את הילדים אם אפשר לתת/לקבל חיבוק ולא כופה את עצמי עליהם כי יש ילדים שלא אוהבים ופחות מתחברים לזה ,וזה לגמרי בסדר.
&nbsp
&nbsp
 

een ogenblik

New member
השיר כתוב ממקום מאוד בטוח ובוטח

מנקודת מבט של ילד שגדל בסביבה מלאת אהבה, והוא רוצה להשיג שליטה על אותה הבעת אהבה.
אני יכולה להסכים בתיאוריה עם השיר (גם אם בערבון מוגבל), אך בפועל .... בפועל אימצנו ילדה בת שלוש והיינו צריכים ליצור איתה חיברות, לפעמים על אפה ועל חמתה. אם היינו נותנים לה את המרחב להחליט לבד מתי היא מחובקת, מנושקת, מדוגדגת או כל יצירת מגע פיזי אחר, היינו מגדלים ילדה בבית, אך לא היו ביננו יחסי הורים/בת. כפינו עליה מגע פיזי, קנינו את לבה בשוחד, וזה היה בדיוק מה שהיה צריך לעשות.

"גופי הוא פרטי" נועד להתמודד עם תקיפות מיניות של ילדים. לתת להם הבנה שגם אם מי שפוגע בהם הוא מבוגר, זה אינו מקנה לו זכות שכזו, ולילד מותר להתנגד.
 

alphadelta

New member
ילדה והורים ברי מזל אתם

ועכשיו, כשיש לכם את הקשר, אז אפשר לדבר על זה. אני אמא לילד על הספקטרום האוטיסטי, ומגע וחוסר רצון למגע מקבל מקום אחר בחיים. וכשהגיע הרגע לימדנו אותו כלים להתמודד עם חיבוקים ( בעיקר מסבתא) ואיך להסביר בעדינות שלא רוצים. כי אפשר גם להגיד לא מאד ברור וגם לא לפגוע בסבתא.
 

een ogenblik

New member
קו הגבול

בין כפיה על הילד לבין לתת לו להחליט לבדו הוא עדין, ולאו דווקא בנושא מגע.

כיום, כשהיא כבר קרובה יותר לעשר מאשר לתשע, מצב היחסים אחר, ועדין לא נותנים לה להחליט לבד על מגע שלנו בה. לא רואה הבדל בין התנהגות שלנו אליה כי היא אומצה בגיל שלוש לבין התנהגות שלנו אליה אם היא הייתה ביולוגית. בגיל תשע/עשר היא יכולה להכנס למצב רוח כועס ולא לסלוח לנו על משהו לא ידוע, שרק חיבוקים ודיגדוגים יביאו את כולנו מחדש למצב תיפקודי. ברור שלא תמיד, ברור שצריך להיות עם יד על הדופק ולהזהר, ברור שצריך להיות קשובים ולא לעבור גבולות, אך עדין - הבחירה אינה שלה אלא שלנו, בהתאם למיטב הבנתנו הבוגרת.

גם ביחס לסבאסבתא מנוהלת מדיניות כפיה. לא כפיית חיבוקים/נישוקים, כי במילא סבאסבתא ביבשת אחרת. אבל סבאסבתא של כאוס אינם צעירים במיוחד, ואם נחכה שהיא תגיע לבד לגיל של להיות נכונה להיות נחמדה אליהם מיוזמתה, הם כבר (ככל הנראה) לא יהיו בחיים, ולחיות כל חייך בחרטה על היחס שנתת לסבאסבתא כשהיו בחיים נראה לי עוד פחות מוצלח מכפיה כעת. אז עוד לפני שנתיים מצאתי עצמי אומרת לכאוס שאני מאוכזבת ממנה כאשר התנהגה בחוסר נחמדות לאמי, בעודה אומרת לי בכעס "זה הגוף שלי ואני מחליטה על החיים שלי" (או משהו בעל משמעות דומה בפלמית). אז הסכמתי איתה שהיא מחליטה, ועדין אמרתי שאני מאוכזבת כי סבתא אוהבת אותה מאוד וזה לא יפה לא לחייך/לחבק/לומר-מילה-טובה למי שכלכך אוהב אותה. היום היא יכולה לומר שהיא לא רוצה לטוס לישראל, או שאינה רוצה לדבר איתם, אך כשהזמן מגיע היא מחייכת ועושה את כל החיינדאלאך האפשריים בעצמה.
 

forglemmigej

New member
אני אקח את זה למקום אחר

ראשית, השיר לא מוצא חן בעיני, יש בו משהו מתנשא, בני אדם הם לא מוצגים בתערוכה עם זכוכית משורינת מסביב.

שנית, מגע בין אנשים הוא פועל יוצא של תרבות מקומית, במקום שאני חיה בו אין מגע פיזי כמעט בין בני משפחה, הכי קרוב זה לחיצת יד אבל את זה עושים גם בפגישות עם בעלי תפקיד כמו רופא או מורה או עורך דין.

בילדים הס מלגעת, היה פעם איזה סיפור על מורe שהאשימו אותו במגע חשוד עם הילדים שחינך אותם, השיטה שלו היתה להרגיע ילד זועם בחיבוק ולא בשיחה קפדנית אחד לאחד , הילדים הפרועים בעיקר סיפרו את זה בבית וקמה סערה שהוא פדופיל , השהו אותו מהבית ספר וכל הכפר נידה אותו התברר שלהדם, אבל הנזק כבר נגרם, מאז נחקק חוק שאסור לגעת בילדים לצוות החינוכי .

כשאני מבקרת לפעמים משפחות אני ממש לא רואה מגע בין הורים לילדים , יתכן ויש כשזרים לא נמצאים בסביבה ,אבל לדעתי זה גורם לניכור בין בני אדם ולא נתחיל לדבר שאנשים פה מאד מאד מאופקים ביחסים , אני יכולה לספור על יד אחת כשראיתי זוג הולך יד ביד.

בארץ נהדרת זה קצת לצד השני, אנשים מרגישים חופשי לגעת בבטן של אשה הרה , יש יותר מדי חיבוקים בפגישות או פרידות זה זולג גם ליחסים בין קרובי משפחה , האם זה רע או טוב אני לא בטוחה, אולי הביחדנס הוא פועל יוצא שאנחנו תמיד מרגישים מבודדים ואפילו ההוא שבשמיים לא ממש אכפת לו מאתנו אז אנשים מרגישים צורך במגע המנחם .
 

alphadelta

New member
נושא חשוב

נושא מאד חשוב. המון מהמקרים של פגיעה מינית בילדים הם ממישהו מוכר. ( סבא/דוד/אבא של חבר/רופא וכולי ) ולכן חשוב שילדים ידעו שיש להם זכות להגיד לא.
 

shuttles3

New member
הוא בן 3 ואני משתדלת להתחיל לחנך אותו בעניין "שלי" ו"פרטי"

אני מוכנה לעזור לו ללבוש/לפשוט מכנסיים אם יבקש יפה, אבל אני לא מוכנה לעזור לו ללבוש/לפשוט תחתונים, גם אם יבקש. חוזרת על "תחתונים - זה עניין פרטי שלך". מקווה שזה מתחיל להנחיל את נושא פרטיות אזור התחתונים.
לא אשלח אותו לחלק חיבוקים. כן אשאל אותו אם הוא רוצה לתת חיבוק ל-X, ואם הוא עונה בשלילה, אני אומרת לו שזו זכותו. במידה ומדובר בדוד או חבר קרוב, אני יכולה להוסיף של-X היה מאוד נעים אילו היה מקבל חיבוק, אבל זו זכותו לסרב.
בזמן האחרון, גם אני לא מחבקת אותו לפני שביקשתי רשות. לא תמיד הוא מרשה לי. כנ"ל עם אבא שלו. לרוב אבקש רשות לתת לו נשיקה. כאן אני עדיין מזייפת ולא תמיד מצליחה להתאפק ולחכות לקבלת הרשות
.
צעצועים שלו, כלי אוכל שלו, אוכל שלו - לא נוגעת בכלום לפני שביקשתי ממנו והוא נענה בחיוב (או לפני שאמרתי לו שאני הולכת לשים את המזלג/הפאזל שלו במקום, במקרה ואני פשוט עוזרת לו לעשות סדר).
לכן קל לו יותר להבין שלא נוגעים בדברים של אחרים (חברים, שכנים וכו') לפני שביקשנו רשות.
&nbsp
אני חושבת שזה מאוד חשוב שלאדם יהיו חפצים שהם שלו, רכוש משלו, מקום משלו. בכל גיל. לדעתי זה נותן תחושת בטחון ומחנך לכבוד עצמי וכבוד כלפי אחרים (ורכושם).
 

Et tu Brute

New member
הנושא חשוב אבל השיר הזה ממש גרוע

איזה הורה מלמד את הילד שלו לתת חיבוק תמורת סוכריה? בחיים שלי לא ראיתי ולא שמעתי כזה דבר. יש בהחלט הורים שמכריחים את הילד לתת חיבוק או נשיקה לקרובי משפחה מטעמי נימוס או אני לא יודעת מה (ובהחלט אפשר ורצוי לדון בהאם זה בסדר), אבל ניתוק הקשר בין ממתקים לבין כל מגע גופני הוא דבר כל כך בסיסי שהוא כבר ממש קלישאה.
 

rona73

New member
כמו שכתבו קודמותי,הנושא חשוב .

רק אספר שהבנים שלי בני כמעט 11,תאומים.אחד עוד אוהב חיבוקים ונשיקות .כל בוקר וכל לילה רוצה המון נשיקות ממני..
השני כמעט ולא רוצה,ז"א רק הוא מחליט מתי כן רוצה ממני ושאר בני המשפחה חיבוק ונשיקה.בזה זה נגמר.מבקשת ואם אומר לא רוצה אז אין.
הוא כבר חושב שהוא מתבגר....
 
למעלה