מה בפינה איך היה היום בגן?

[ניריתסקוטלנד]

מה בפינה

איך היה היום בגן?

הורה: איך היה לך היום?
ילד: טוב!
מכירים את זה? השאלה הזאת, שאנחנו המבוגרים עונים אליה כל הזמן, מאוד לא ברורה לילדים. אז איך אנחנו דואגים לקבל אינפורמציה על היום של הילד ומלמדים את הילד מה אנחנו מצפים לשמוע כאשר אנחנו שואלים: איך היה לך היום?

האם אתם מדברים עם הילדים על היום שעבר? באיזה שלב של היום זה קורה?

האם הילדים משתפים אתכם באירועי היום, או שאתם צריכים להנחות עם שאלות?

איזה מידע חשוב לכם לשמוע מהילד על היום שלו?

האם אתם משתפים את הילדים ביום שלכם?

האם יש לכם טיפים שיכולים לעזור לדובב את הילדים בלשתף את מאורעות היום?


אשמח עם תשתפו בכל דבר שקשור בשיחה עם ילדים, בכל הגילאים. זה נושא סופר חשוב בעיני.


אז מה קרה בגן?
אז איך היה היום בביה"ס.
הילד לא משתף אתכם? כך תגרמו לו להפתח.

 

[rona73]

איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שה

שהילדים ידברו.

ספר שהיתי חייבת לקנות.כבר העברתי אותו לאמא שזקוקה לו יותר ממני.

השאלה לא נכונה.
השאלות שלי היו:עם מי שיחקת היום,מי לא הגיע לגן. היום?.
מה עוד, שאני ידעתי את שמם של כל הילדים בגן ושאלתי עליהם....
בבית ספר אותו דבר,אני יודעת מי החברים,איך קוראים להם.הילדים עכשיו לבד מספרים לי אם היה להם יום טוב,מוצלח או שהיו מוותרים עליו.

 

[פרפרי אהבה]

אני גם קוראת בו לאחרונה -ספר מעניין

שמחתי לגלות שבאופן טבעי אני מדברת בשפה הזו גם בגן.

 

[ניריתסקוטלנד]

עונה.

האם אתם מדברים עם הילדים על היום שעבר? באיזה שלב של היום זה קורה?
אני תמיד שואלת את בוני על היום שעבר אליה בדרך הביתה. לרוב אני מתחילה אם משהוא מיוחד שהיה באותו יום. לדוגמא: מה עשיתם היום בשיעור מוזיקה? מה היה ב Business meeting? משם היא מתחילה לספר. אם אין לה מה לספר, אני שואלת שאלות מנחות. עם מי שיחקת בהפסקה? מישהו לא הגיע היום לכיתה? וכד'. יש מקרים שהיא לא רוצה לספר כלום והיא אומרת את זה. בימים כאלה אני שואלת בשלב יותר מאוחר.

איזה מידע חשוב לכם לשמוע מהילד על היום שלו?
אני רוצה להיות חלק מהיום יום שלה. בשביל זה אני רוצה לדעת מה חדש בכיתה, איך היא מרגישה בביה"ס וגם דברים שלא קשורים אליה אבל היא רוצה לספר, כי זה מראה לי מה חשוב/מענין אותה ואת ההתיחסות שלה לנושא.

האם אתם משתפים את הילדים ביום שלכם?
אני מאוד מנסה לשתף ביום שלי. לדעתי ככה היא לומדת מה זה אומר לשתף אחד את השני ביום שלנו. זה לא יכול להיות חד צדדי.

האם יש לכם טיפים שיכולים לעזור לדובב את הילדים בלשתף את מאורעות היום?
לא תמיד מתאים לילד לשתף, בעיקר אם זה מיד אחרי ביה"ס או גן. לשאול שוב במועד אחר. אצלנו כל אחד משתף משהוא בזמן ארוחת הערב. לא חובה. אני לא מתכננת מה להגיד, אבל זה בהחלט זמן לשתף.
כשבוני היתה בת 3 בערך, היתה תקופה שהיא היתה עונה לי שמה שקרה בגן זה סוד

אז כל מה שסיפרתי לה על היום שלי, אמרתי לה: "אני רוצה ספר לך סוד. היום פגשתי את ....." וסיפרתי לה על היום שלי דרך הסודות

זה נגמר די מהר.

בתור ילדה ונערה, הייתי מגיעה לבית הורי (קיבוצניקים) ולא היה לי על מה לדבר איתם. זה היה מצב מאוד מביך וקשה מבחינתי. עוד לפני שהפכתי לאמא, שמעתי תוכנית ברדיו בנושא הזה. הפסיכולוגית שדיברה שם, אמרה שאף פעם לא מאוחר לשנות. אני כבר לא זוכרת מה עשיתי ואיך זה השתנה ביני לבין הורי, אבל זה קרה. ידעתי שאין מצב שזה יקרה לי עם הבת שלי וזה מאוד שונה.

 

[קוף מקליד]

איך היה בבית הספר? כיף!

אני רוצה להתחיל דווקא בקושי שלי: הקטנה אוהבת מאוד את בית הספר ובדר"כ אומרת שהיה מוצלח או ממש ממש כיף. ואז אני שומעת על כל מיני דברים פחות כיפיים, בעיקר מבחינה חברתית כי את המורות היא אוהבת ובלימודים היא מצליחה. אז קשה לדעת מתי אני עושה עניין מדברים פעוטים שקורים לכל אחד לפעמים ומתי יש פה בעיה אמתית. בגיל 6 גם קשה לפעמים לדעת, הדיווח לא הכי מהימן.

האם אתם מדברים עם הילדים על היום שעבר? באיזה שלב של היום זה קורה?
אני תמיד מדברת עם הילדים - עם הקטנה בדרך הביתה או כשהיא מגיעה, אם לא אני אוספת אותה. הגדול לא רוצה לענות וצריך לחלוב ממנו מידע, אבל הוא בן 14 אז אני מחשיבה את זה כמאפיין עונתי (כשהוא היה ביסודי לימדתי בביה"ס שלו, אז לא היו לי בעיות!)
את הקטנה אני שואלת שאלות כמו: מה היה מעניין היום, עם מי שיחקת ובמה (זה קל, כי היא תמיד משחקת עם אותה ילדה וזאת כבר ממש בעיה), מה היה מיוחד... אם אני יודעת שהיו להם פעילויות מיוחדות או שיעורים קבועים במערכת, אני שואלת על זה. בדר"כ אין לה סבלנות לענות על הכל ברצף והיא רוצה להמשיך לדבר הבא, ויוצא שאני שומעת אנקדוטות לאורך היום או לפני השינה - הזמן שבו היא נזכרת גם בדברים העצובים והקשים...

איזה מידע חשוב לכם לשמוע מהילד על היום שלו?
כרגע הכי מעניין אותי לשמוע על המצב החברתי; ואז מה למדו ומה היה מעניין, מה הבינו ממה שלמדו ומה הם יכולים לספר ולשתף; מה צפוי בהמשך ולמה צריך להתכונן; מה הרגישו בקשר ליום - היה נעים, קשה, מאתגר, קל, כיפי...; איך הרגישו פיזית - אם היו בעיות (למשל אם האוכל היה טעים/מספיק).

האם אתם משתפים את הילדים ביום שלכם?
בטח. לא בהכל ובטח לא ברמת הפירוט שאני מצפה מהם... אבל אם היה משהו מעניין בעבודה, אם קראתי משהו מעניין או שעשיתי משהו מוצלח עם חברים אני בהחלט מספרת. זה סוג של דוגמה אישית וגם פשוט חומר טבעי לשיחה.

האם יש לכם טיפים שיכולים לעזור לדובב את הילדים בלשתף את מאורעות היום?
לשאול שאלות קונקרטיות. להתבסס על מידע קודם שסיפרו בימים קודמים, למשל על אירועים עם חברים או על משהו שהתחילו ללמוד, אם עובדים על פרויקט לשאול איך מתקדם. בעיקר לשים לב לאיך הילדים נראים ולהגיב לזה: את נראית קצת עייפה/עצובה.. משהו מטריד אותך? אתה בטוח שהיה בסדר? ולהיפך, אם נראים מבסוטים לשאול מה ולפרגן.
באופן כללי ילדים עונים יותר אם אני שואלת באופן מפרגן וחיובי ולא כדי להוכיח אותם על משהו - זה בעיקר עם הגדול, שמעדיף לא לספר לנו אם לא הכין שיעורים כדי שלא נתרגז.
לפעמים הגדול אומר שאני קרציה, אבל אני יודעת שהוא נהנה מתשומת הלב.

 

[alphadelta]

שיתוף

מה אנחנו עושים?

מגיל צעיר שיתפנו אותם ביום שלנו בזמן ארוחת הערב.
כמו שהזכירו פה אחרים: לשאול שאלות ספציפיות כמו ״ רכבת על אופניים בחצר? שיחקת בארגז החול? מי היה לידך?
לילדים שלא אוהבים לשתף, לפעמים קל יותר לשתף בזמן נסיעה ברכב. כך הם לא פנים מול פנים ולפעמים נפתחים יותר.
היום הם לרב כבר משתפים מיוזמתם ( או מכל ההרגל).
לפעמים מאד קשה לא להיות שיפוטיים לסיפור. אבל זה חשוב.
היום, כשהם גדולים יותר, אנחנו אומרים להם שנפסיק לחפור אם יספרו לנו.

הם צוחקים ומספרים.

 

[Mottek]

עונה

האם אתם מדברים עם הילדים על היום שעבר? באיזה שלב של היום זה קורה?

אני תמיד שואלת את הילדים על היום שעבר עליהם. עם הגדול כשהוא חוזר הביתה מהבי"ס, ועם האמצעי בדרך הביתה מהגן. אם יש משהו ממש מעניין אני מבקשת מהם לספר גם לאבא בארוחת הערב.

האם הילדים משתפים אתכם באירועי היום, או שאתם צריכים להנחות עם שאלות?
הגדול אף פעם לא שיתף. ה"טוב" היה תמיד הכי הרבה שקיבלתי ממנו והייתי ממש צריכה לשאוב ממנו מידע עם מי שיחק ומה הוא עשה. האמצעי מצד שני מספר לי המון. הוא מספר לי יצירות שהם עשו בגן ועם מי הוא שיחק או מי לא שיחק איתו.

איזה מידע חשוב לכם לשמוע מהילד על היום שלו?
הכל. חברתי ולימודי. חשוב לי שהילדים ירגישו בטוחים במקום בו הם נמצאים ושהם ישיגו את המירב מהמסגרת בה הם נמצאים. וכמובן שאם כן יש לכם קשיים או בעיות אני רוצה להיות שם בשבילם בשביל לתמוך ולעזור. אם זה בשיעורי עזר, לדבר עם המורה, או לתת טיפים איך להסתדר עם ילדים אחרים ומעצבנים.

האם אתם משתפים את הילדים ביום שלכם?
כן, אם יש משהו לספר. מכיוון שאני עקרת בית לא קורה אצלי הרבה דברים ששווים שיתוף והילדים גם רואים את מה שאני עושה (הם יגיעו הביתה ויגידו וואו אמא סידרת כאן

) או אם שטפתי כלים או רצפה או עשיתי כביסה ממש לא מעניין אף אחד. מחר באה אלי עוזרת לעזור לי להשתלט על הבלגן במרתף, אז אולי יהיה לי במה לשתף, אבל זה חד פעמי. בעלי הרבה פעמים משתף את הילדים ואותי בדברים שקורים אצלו במשרד.

האם יש לכם טיפים שיכולים לעזור לדובב את הילדים בלשתף את מאורעות היום?
מה שאצלי תמיד עובד זה לשאול את הילדים שאלות מצחיקות. למשל: מה עשית היום בחצר? האם שיחקת כדורסל? עם אבטיח? או :מה אכלת לארוחת צהריים? נעליים? הם מתפקעים מצחוק וישר מתקנים אותי. מה פתאום! נעליים לא אוכלים. אכלתי כריך ופירות.

 

[ניריתסקוטלנד]

גם אני בעיקר עקרת בית, ועדין מוצאת מה לשתף.

זה יכול להיות משהוא חדש בגינה, משהוא מענין שראיתי באינטרנט, מישהו או משהוא שפגשתי או ראיתי בדרך, כמעט כל דבר. העיקר זה לארוז את זה בתור סיפור

 

[Mottek]

הלוואי והייתי יצירתית כמוך!

 

[mumfor4]

גם אני עקרת בית

הילדים שלי אוהבים את הסיפורים שלי מהסופר מרקט , על אנשים מעניינים שראיתי או דברים שעשיתי במשך היום
מסכימה שזה לא מרתק בעיניי אבל אני מוסיפה לזה קצת נופך
דווקא כשעבדתי היה להם משעמם לשמוע את סיפורי ההיי טק שלי

 

[noaronen1]

זה לא - איך היה? כיף

עונה על שתי השאלות ביחד:
האם אתם מדברים עם הילדים על היום שעבר? באיזה שלב של היום זה קורה? האם אתם משתפים את הילדים ביום שלכם?
גם אנחנו וגם הילדים משתפים. בכל ארוחת ערב אנחנו משתפים ב- Highs & Lows of our day and what we are looking forward for Tomorrow
דבר ראשון - כשאנחנו ההורים משתפים, הילדים לומדים להתעניין בנו ואנחנו מתעניינים בהם. לגבי החלק של "למה אנחנו מצפים למחר" זה מאוד נחמד כי אז אנחנו יודעים איך להתייחס לדברים שחברי המשפחה מחכים להם וגם לשאול שאלות רלוונטיות. זה לגמרי שינה את השיח במשפחה שלנו ולפעמים גם אורחים מצטרפים למנהג המשפחתי בארוחת הערב.

מעבר לזה שיניתי את הדרך בה אני שואלת את הילדים שאלות.
אני שואלת שאלות יותר ספציפיות. כמו: מה השיעור הכי מעניין שהיה לך היום? מה הצחיק אותך? וכו'... אני מקשיבה בלי להביע דיעה ורק שואלת שאלות על התשובות. הם רק רוצים שיקשיבו להם. בדרך כלל יש יותר סיכוי לשמוע מידע מיד אחרי בית ספר. ולפעמים הם רק רוצים לאכול ולשתוק כי הם עייפים מהאינטנסיביות של היום. אני משוכנעת שגם לחלק מכם לא בא לדבר אחרי יום של פגישות מ-9 עד 5 ואתם צריכים כמה דקות של שקט. בגלל זה הרבה פעמים בארוחת הערב זה הזמן שהם שמחים לשתף. ואני גם נהנית לראות את התגובות של יתר הילדים כשאחד מאיתנו "משתף בחוויות היום".

 

[פרפרי אהבה]

הטיפים שלי

לשתף מהיום שלכן-נאה דורש נאה מקיים

לשאול שאלות ספציפיות ולא כלליות...

בארוחה משותפת כל אחד צריך לספר על משהו טוב שקרה לו היום.